לשיחת היכרות ללא התחייבות
משרד עורכי דין אברהם-טל עוסק במגוון תחומים לרבות לשון הרע, דיני הגנת הפרטיות, תביעות כספיות ומשפט פלילי.
ניסיון משפטי של למעלה מעשרים שנה בניהול הליכים משפטיים בבתי המשפט הקנה למשרד אברהם-טל בקיאות בסדרי הדין ובדיני הראיות, התמחות בביסוס קו הגנה או תביעה מנצח בהתאם לתשתית הראייתית הקיימת, יכולות בניסוח יעיל ומדויק של כתבי הטענות, ניסיון והתמקצעות בניהול התיק בבית המשפט לרבות טיעון בפני בית המשפט וחקירות עדים.
בין לקוחות המשרד: נבחרי ציבור, עובדי ציבור בכירים, קציני משטרה, קציני צהל בכירים, אנשי חינוך ובעלי מקצועות חופשיים (מהנדסים, עורכי דין, רופאים וכו').
משרד אברהם-טל ייצג ומייצג במגוון רחב של תיקים, לרבות בתביעות נזיקין, תביעות חוזיות, תביעות הפרת הפרטיות נגד מוסדות פיננסיים, תביעות נגד קבלנים, תביעות דיבה על רקע מערכות בחירות, תביעות דיבה על רקע ביקורת צרכנית, תביעות דיבה ביחסי עבודה, תביעות דיבה בעקבות הגשת תלונת שווא במשטרה, תביעות דיבה בפייסבוק, תביעות דיבה בין בני משפחה, תביעות דיבה על שוטרים ועובדי ציבור, תביעות דיבה נגד עורכי דין ועוד.
ריבוי ומגוון התיקים שמשרד אברהם-טל מייצג הביא את המשרד להתמחות והתמקצעות עמוקה בתחום, וכן ראייה רחבה של המצב המשפטי המאפשר ניהול יעיל ונכון של האסטרטגיה המשפטית.
משרד עורכי דין לשון הרע - הוצאת דיבה אברהם–טל שם לו למטרה להצליח ביחד עם לקוחותיו.
ההצלחה אינה רק בסוף הדרך אלא לכל אורכה. משרד אברהם–טל שואף להעניק ללקוחותיו את התחושה שהם נמצאים "בידיים טובות".
ולכן, כל מי שחש כי הוא זקוק לייעוץ משפטי ויפנה למשרד, תוענק לו מלוא תשומת הלב והמקצועיות כדי שיקבל את העצה הטובה ביותר:
מה צריך לעשות, איך צריך לעשות את זה ומה הדרך הטובה ביותר להגיע לשם.
עו״ד רונן טל
עו"ד רונן טל הינו חבר לשכת עורכי הדין משנת 2008.
עו"ד טל משמש כיו"ר פורום לשון הרע בלשכת עורכי הדין במחוז הדרום.
עו"ד טל ייעץ וייצג אנשי ציבור, ראשי רשויות ואנשי עסקים, כמו גם אנשים פרטיים, בנושאי לשון הרע, הגנת הפרטיות, ובתוך כך התמודדות עם פרסומים עיתונאיים.
עו"ד טל הרצה בכנסים של לשכת עורכי הדין והנחה פאנלים מקצועיים בתחום המשפט והתקשורת.
עו"ד טל שימש בעבר כעיתונאי ב"ידיעות אחרונות".
עו״ד ורד אברהם
עו"ד ורד אברהם הינה בוגרת תואר ראשון במשפטים של אוניברסיטת תל אביב (1997) וכן תואר שני של אוניברסיטת תל אביב (2003).
עו״ד ורד אברהם שירתה בעברה כקצינת משטרה וכתובעת פלילית שם רכשה ניסיון רב בתחום הליטיגציה.
משנת 2005 עו"ד אברהם בעלת משרד עצמאי שנותן שירותים בתחום דיני לשון הרע, דיני הפרת הפרטיות, דיני קניין רוחני, תביעות כספיות, דיני מקרקעין ומשפט פלילי.
מאמרים בנושא לשון הרע - הוצאת דיבה - פלילי
המילים שהורסות חיים: מאחורי הקלעים של תביעות הדיבה הגדולות בישראל ברגע אחד אתה אדם מכובד עם מוניטין נקי, וברגע הבא – חייך הופכים לסיוט מתמשך. פוסט בפייסבוק, כתבה בעיתון או הודעה בקבוצת וואטסאפ יכולים לחסל בשנייה את מה שנבנה בעשרות שנים. בישראל של השנים האחרונות מוגשות בממוצע שלוש תביעות לשון הרע מדי יום – מדד מדאיג המעיד על התגברות הפגיעה במוניטין ובשם טוב ברשת ובתקשורת המסורתית. המספרים מדברים בעד עצמם: עשרות תביעות מדי חודש, פיצויים המגיעים לעשרות אלפי שקלים, ומאחורי הכל – אנשים אמיתיים שחייהם הפכו לסיוט. המתווך שכינה את עמיתו בתואר "נוכל" במקרה שהתרחש בשנת 2019, מתווך נדל"ן מנוסה מצא את עצמו ניצב מול תביעה של 12,000 שקל פיצויים לאחר שכינה מתווך אחר "נוכל" בקבוצת וואטסאפ. בית המשפט קבע כי השימוש במילה "נוכל" במסגרת מקצועי מהווה לשון הרע ופוגע במוניטין העסקי. המקרה ממחיש את הסכנה הטמונה בתקשורת דיגיטלית פנימית – גם הודעות בקבוצות "סגורות" יכולות להוביל לתביעות יקרות. הפסיקה קבעה עקרון חשוב: כל פרסום השמצה במסגרת מקצועי, אפילו בקבוצות פרטיות, נחשב לפגיעה בפרנסה ובמוניטין העסקי. זהו אזור אפור שבו רבים מבלי לדעת צועדים, עד שמגיעה הזמנה לבית המשפט. המחיר של החשדות השקריות: מעסיק שפירסם האשמות כוזבות פרשה אחרת מהשנים האחרונות הביאה לחיזוק הפסיקה בתחום לשון הרע בסביבת עבודה. מעסיק שפירסם בדואר אלקטרוני כי עובדת "ביצעה עבירות משמעת", ללא הוכחה או תהליך הולם, נדרש לשלם 27,000 שקל פיצויים. המקרה מדגיש את החשיבות של תהליכים הוגנים ובדיקה קפדנית לפני פרסום האשמות. בית המשפט קבע כי מעסיקים נדרשים לעמוד בסטנדרט גבוה במיוחד כשמדובר בפרסום מידע על עובדים. השלכות המקרה מרחיקות לכת, מעסיקים כיום נדרשים לנהל בזהירות מרבית את התקשורת האלקטרונית הפנימית. מהפכת הרשתות החברתיות: כשלייק ושיתוף הופכים לעוולה אחד השינויים המשמעותיים בפסיקה הישראלית הוא הפרשנות החדשה של "פרסום" בעידן הרשתות החברתיות. פסק דין חדשני של בית המשפט העליון קבע הבחנה חשובה: בעוד ש"שיתוף" (Share) של תוכן דיבתי עלול לחשוף למשפט לשון הרע, "חיבוב" (Like) של אותו תוכן אינו נחשב לפרסום עצמאי. המקרה המכונן עסק בבני זוג שעשו שיתוף לעמוד פייסבוק בשם "גבעתיים מחרימה את המקומון", אשר נתבעו על ידי עיתון שבועי בשם "המקומון רמת גן גבעתיים". בית המשפט המחוזי חייב את בני הזוג בפיצוי של 5,000 שקל בגין התוכן שהם שיתפו, והעליון אישר את החלטה זו. הפסיקה יוצרת תקדים חשוב: שיתוף תוכן יוצר אחריות נפרדת למשתף, בעוד שלחיצת לייק נותרת חסינה מתביעה. הצד הכלכלי: איך מחושבים הפיצויים בישראל חוק איסור לשון הרע הישראלי מאפשר פיצוי של עד 80,000 שקל ללא הוכחת נזק, ועד 160,000 שקל במקרים של כוונה זדונית. עם זאת, הפסיקה מלמדת כי הסכומים הממוצעים נמוכים יותר ונעים בין 10,000 ל-40,000 שקל במקרים הרגילים. הגורמים המשפיעים על גובה הפיצוי כוללים, בין השאר: היקף הפרסום, מידת הפגיעה במוניטין והמעמד החברתי והמקצועי של הנפגע. פסיקה עדכנית מדגישה כי הפיצוי הכספי יתקשה להחזיר את המוניטין הפגוע, אך הוא משמש כלי הרתעה חשוב. ההגנות הזמינות: מתי מותר לפרסם מידע שלילי החוק הישראלי מכיר במספר הגנות מפני תביעות לשון הרע. הגנת האמת היא המוחלטת ביותר – מי שמפרסם מידע נכון ומדויק, אפילו מזיק, ואשר יש בו עניין ציבורי, מוגן מפני תביעה. הגנת תום הלב חלה כאשר המפרסם ביצע בדיקה סבירה ופעל ללא כוונת זדון. מסקנות וקריאה לפעולה בעידן שבו מידע מופץ במהירות האור ומגיע לכל פינה בעולם, האחריות של כל מפרסם – בין אם זה עיתונאי מקצועי, בלוגר חובב או סתם אזרח עם חשבון פייסבוק – גדלה משמעותיות. המילים שלנו הן כלי נשק בעל עוצמה עצומה, והשימוש בהן דורש אחריות ותבונה. הפסיקה הישראלית מתפתחת בכיוון של הגנה מוגברת על המוניטין האישי, תוך שמירה על חופש הביטוי. האיזון העדין הזה דורש מכל אחד מאיתנו להיות מודעים לכוח של המילים שלנו ולהשלכות האפשריות. אם נפגעתם מלשון הרע או שאתם מואשמים בפרסום דיבתי - זה הזמן לפעול. משרד עורכי הדין אברהם-טל מתמחה בטיפול בתביעות לשון הרע מורכבות, עם ניסיון רב שנים בליווי לקוחות בהליכים משפטיים וטיפול בשיקום מוניטין. אל תשארו לבד מול הסערה – פנו עוד היום לייעוץ מקצועי ואישי שיעזור לכם להחזיר את השקט לחייכם.
כשפוסט הופך לפסק דין: איך הרשתות החברתיות משנות את כללי המשחק המשפטיים מה שמתחיל כתגובה חמה בפייסבוק בשעות הלילה המאוחרות, יכול להסתיים בתביעת לשון הרע בסכום של עשרות אלפי שקלים. ברגע שבו אנו לוחצים על "פרסם", אנו מפעילים מנגנון משפטי מורכב שלא היה קיים בעבר - כזה שבו פוסט יחיד יכול לחצות גבולות, להגיע למאות ואלפי אנשים תוך שניות, ולפגוע בשמו הטוב של אדם בצורה בלתי הפיכה. המאמר יבחן כיצד הרשתות החברתיות מהוות את החזית החדשה של דיני לשון הרע בישראל, יציג את המורכבות הטכנולוגית והמשפטית הכרוכה בנושא, ויסקור את הפסיקה העדכנית המגדירה את הכללים החדשים במשחק הדיגיטלי. מהפכת הפרסום: כשפוסט אחד משווה לכותרת עיתון הרשתות החברתיות מהוות מהפכה אמיתית בעולם הפרסום. במקום שבו בעבר נדרשה השקעה כספית נכבדה כדי להפיץ מידע לקהל רחב, כיום די בלחיצה אחת כדי להגיע למאות ואלפי אנשים. בית המשפט הישראלי הכיר בכך שפוסט ברשתות חברתיות מהווה 'פרסום' על פי החוק וגם פרסום בפייסבוק וברשתות כפוף לחוק איסור לשון הרע". במקרה פרייפלד נ' פרקש (ת"א 41376-03-18, 29.12.2019), בית המשפט דן בתביעת לשון הרע ביחס לפרסומים בקבוצת פייסבוק העוסקת באומנויות לחימה משולבות (MMA). פסק הדין הדגיש כי פרסום ברשת חברתית אינו שונה מפרסום בכלי תקשורת מסורתיים מבחינת היקף החשיפה והפגיעה הפוטנציאלית. הייחודיות של הרשתות החברתיות טמונה ביכולתן ליצור "אפקט הדהוד" - מידע יכול להיות משותף, מועבר ומופץ ברמות נוספות של חשיפה. זו בדיוק הסיבה שבית המשפט מתייחס לפרסומים דיגיטליים בחומרה מיוחדת, מתוך הבנה שהנזק הפוטנציאלי גדול פי כמה מפרסום מסורתי. האחריות המשותפת: מתי שיתוף הופך לשותפות בעבירה אחת השאלות המורכבות ביותר בעידן הדיגיטלי היא האחריות על שיתוף תכנים משמיצים. בפסיקה הישראלית התגבש עיקרון ברור: "שיתוף הוא פעולה אקטיבית הגורמת לחשיפת הפוסט בקרב משתמשים נוספים, ועצם הפעולה נועדה לפרסום ולכן תעלה לכדי 'פרסום' כנדרש בחוק איסור לשון הרע". העיקרון המשפטי קובע הבחנה חשובה בין פעולות שונות ברשת: שיתוף (Share) : מהווה פעולה אקטיבית המביאה לחשיפה נוספת ונחשבת כפרסום עצמאי. סימון "אהבתי" (Like) : בדרך כלל אינו נחשב כפרסום, אלא כביטוי דעה אישית. תגובה עם תוכן נוסף : עלולה להיחשב כפרסום נפרד ולהטיל אחריות נוספת. החשיבות של ההבחנה הזו רבה, שכן כל משתמש ברשת יכול להפוך מצרכן תוכן פסיבי לפרסם אקטיבי ואחראי משפטית, רק בלחיצת כפתור. האלגוריתמים כמגבירי קול: הטכנולוגיה שמעצימה את הנזק הרשתות החברתיות פועלות באמצעות אלגוריתמים מורכבים המכוונים להעניק לכל משתמש את התוכן הרלוונטי ביותר עבורו. אולם בהקשר של לשון הרע, אלגוריתמים אלה יכולים להפוך למגבירי קול של תכנים פוגעניים. תכנים שמעוררים תגובות חזקות - כולל כאלה הכוללות לשון הרע - נוטים לקבל חשיפה רחבה יותר, מכיוון שאלגוריתמים מזהים בהם "תוכן מעניין" המעורר אינטראקציה. הפלטפורמות החלו לטפל בתופעה של "בריונות מקוונות" (cyber-bullying) או "ביוש" (shaming) כלפי אנשים פרטיים, אך האתגר המשפטי נותר מורכב. השאלה המרכזית היא: איך קובעים אחריות כאשר האלגוריתם עצמו "מחליט" להפיץ תוכן משמיץ לקהל רחב יותר? בעוד שבמדיה מסורתית עורך מקצועי מחליט מה לפרסם, ברשתות החברתיות האלגוריתם מבצע החלטה אוטומטית המבוססת על נתונים ולא על שיקול דעת משפטי או אתי. זה מביא למצבים שבהם תוכן שהיה נחשב כבעייתי בעבר, מקבל הגברה משמעותית ללא כל פיקוח אנושי. היטיב לתאר זאת כב' השופט יאיר חסדיאל בפסק דין שניתן לאחרונה (ת"א 53573-01-23 הרצל יופי נ' עמית שילה (9.6.2025): "הדאגה העכשווית הינה אפוא כי לא חוכמת ההמון היא זו שמאתגרת כיום את האלגוריתם של חוק לשון הרע שנכתב בשנת 1967, אלא חוכמת הנוהג באותו המון באמצעות אלגוריתמים מתוחכמים של שנת 2025, באמצעות ספינים תקשורתיים, או באמצעות קידום רטוריקה מסיתה, חסרת עכבות, כבוד או יושרה. דומה אפוא כי על מנת לסכור את התפרצות מי השופכין יש לפנות יותר למהנדסי האינסטלציה ולכוחות שמנצלים אותה, ופחות כנגד המשתמשים הביתיים שהנדסה זו וכוחות אלה גורמים אצלם להסטה נפשית של קווי גבול שעוצבו במשך מאות בשנים בין הפרטי לציבורי ובין האגו לבין האיד". איזון עדין: חופש הביטוי מול הגנה על השם הטוב השאלה המורכבת ביותר בנוף המשפטי החדש היא האיזון בין חופש הביטוי לבין ההגנה על השם הטוב. הרשתות החברתיות יצרו פלטפורמה דמוקרטית לביטוי דעות, אך גם זירה לפגיעות אישיות קשות. בית המשפט קבע כי לשון הרע נבחנת במבחן אובייקטיבי, כלומר הכוונה הסובייקטיבית של הפרסם אינה הקובעת, אלא ההבנה הסבירה של הקורא הממוצע. עיקרון זה מורכב במיוחד בסביבה דיגיטלית, שבה: הטון וההקשר עלולים להיות מובנים בצורה שגויה הקהל הקורא מגוון ואינו ידוע מראש המהירות והספונטניות עלולות להוביל לניסוחים לא מדויקים חוק איסור לשון הרע קובע שבית המשפט רשאי לפסוק לתובע, פיצוי כספי, עד לסך של כ-80,000 ₪, ללא הוכחת נזק. במקרים של כוונת זדון, הסכום יכול להכפיל את עצמו. אולם השאלה האמיתית היא לא רק כמה לשלם, אלא איך למנוע את הנזק מלהתרחש מלכתחילה. לסיכום, עולם הרשתות החברתיות יצר מציאות משפטית חדשה ומורכבת. פוסט פשוט יכול להסתבך לתביעה יקרה, שיתוף תמים עלול להפוך לאחריות משפטית, והאלגוריתמים יכולים להפוך נזק קטן לסקנדל ציבורי. החוק הישראלי מתמודד עם אתגרים אלה באמצעות התאמת עקרונות מסורתיים למציאות הדיגיטלית, אך המורכבות רק הולכת וגוברת. המסר המרכזי הוא ברור: בעידן שבו כל אחד יכול להיות מפרסם, כל אחד חייב לחשוב כמו עורך. לפני שאתם מפרסמים, שואלים את עצמכם: האם התוכן שלי עלול לפגוע במישהו? האם השיתוף שלי מוסיף לדיון או פוגע בשם טוב? האם אני מוכן לעמוד מאחורי הדברים שלי בבית משפט? זקוקים לייעוץ משפטי בנושא לשון הרע ברשתות החברתיות? משרד עורכי הדין אברהם-טל מתמחה בתחום זה ומספק ייעוץ מקצועי ומותאם לעידן הדיגיטלי. אל תיתנו לפוסט אחד להרוס את השם הטוב שלכם - פנו אלינו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות ונגן על הזכויות שלכם ברשת ומחוצה לה.
כמה עולה שם טוב? ניתוח כלכלי של תביעות דיבה והשפעתן על עסקים ואנשים פרטיים איך נקבע המחיר של פגיעה במוניטין? האם ניתן להעריך את השווי הכלכלי של השם הטוב בעולם העסקי המודרני? בעידן הרשתות החברתיות, כאשר מידע מתפשט במהירות רבה מדי ומוניטין שנבנה בעשרות שנים יכול להיהרס ברגע, השאלה הכלכלית של לשון הרע הפכה לרלוונטית יותר מתמיד. המאמר הזה יבחן את המחיר הכלכלי האמיתי של פגיעה במוניטין - מהעלויות הישירות של תביעות לשון הרע ועד לנזקים העסקיים ארוכי הטווח שעלולים לנבוע מפגיעה בשם הטוב. העלויות הישירות של תביעות לשון הרע בישראל, פיצויים בתביעות לשון הרע נקבעים בהתאם לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. הנפגע עשוי להיות זכאי לפיצוי בסך של עד 80,000 ₪), כאשר במקרים של לשון הרע שפורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום - עד 160,000 ₪. עלויות התביעה אינן מסתכמות רק בפיצוי הנפסק. יש להוסיף עלויות משפטיות שכוללות שכר טרחת עורכי דין, עלויות הליכי בית המשפט וכן זמן וחוסר יעילות עסקית במהלך ההליך המשפטי שעלול להימשך חודשים ואפילו שנים. במקרים מורכבים, סך העלויות המשפטיות יכול להגיע למאות אלפי שקלים מכל צד. הנזק הכלכלי ארוך הטווח לעסקים לפגיעה במוניטין עסקי השלכות כלכליות הרבה מעבר לפיצוי שנפסק בבית המשפט. במיוחד בעידן הדיגיטלי, פגיעה במוניטין יכולה להוביל לירידה במכירות, איבוד לקוחות, קושי בגיוס עובדים איכותיים, וירידה בערך המותג. מחקרים עסקיים מראים כי החזרת האמון ותיקון הנזק למוניטין דורשים השקעה של פי 5-10 מהמשאבים שהושקעו בבניית המוניטין המקורי. במקרים חמורים, פגיעה במוניטין יכולה לגרום לחברות לסגירה מוחלטת. עסקים קטנים ובינוניים פגיעים במיוחד, שכן הם תלויים באופן ישיר באמון הקהילה המקומית. רשתות חברתיות ופלטפורמות דירוג מקוונות מגבירות את הפגיעות הזו, כאשר ביקורת שלילית אחת או פרסום מזיק יכולים להישאר באינטרנט לתמיד ולפגוע במוניטין לאורך זמן. הנזק האישי וההשפעה על הקריירה לאנשים פרטיים, פגיעה בשם הטוב יכולה להיות הרסנית מבחינה מקצועית ואישית. בהתחשב בהיותו של המערער אדם פרטי ובעל יכולת כלכלית מוגבלת, עוצמת לשון הרע הינה כבדה ופוגענית במיוחד. הנזק האישי כולל פגיעה בהזדמנויות תעסוקתיות, נזק רגשי ופסיכולוגי, פגיעה ביחסים חברתיים ומשפחתיים, וכן עלויות של שיקום התדמית. במקצועות מסוימים, כמו רפואה, חינוך או משפטים, פגיעה במוניטין יכולה להוביל לאיסור עיסוק או לירידה משמעותית בהכנסות. אנשי ציבור, מנהלים בכירים או יזמים עלולים לאבד הזדמנויות עסקיות עתידיות או תפקידי ניהול בשל פגיעה בשמם הטוב. בעידן בו מעסיקים בודקים פרופילים דיגיטליים של מועמדים לעבודה, פרסום לשון הרע יכול לפגוע בסיכויי התעסוקה לאורך שנים. מקרי מבחן מהפסיקה הישראלית הפסיקה הישראלית מספקת דוגמאות בולטות למחירים הכלכליים של פגיעה במוניטין. במקרה של בעל מסעדה שנפגע מביקורת שלילית, הערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי על גובה הפיצוי הזעום נתקבל בהחלטת בית המשפט, מה שמעיד על הכרה שיפוטית בנזק הכלכלי הממשי שנגרם. מקרה מובהק יותר התרחש כאשר רופא מומחה לבריאות הציבור תבע את חברת "טייקאייר" ובעלי מניותיה לאחר שעמוד הפייסבוק שלה פרסם עליו פוסטים בהם כונה "שקרן" ו"מושחת", ויוחסו לו שחיתות והשפעה זרה של חברות תרופות. בית משפט השלום קבע שמדובר בלשון הרע האסורה שפגעה קשות בשמו הטוב, ופסק פיצוי בסך 100,000 ש״ח בתוספת 20,000 ש״ח הוצאות משפט. בית המשפט התבסס על מספר שיקולים מרכזיים: הפגיעה בתדמית הציבורית והמקצועית, היקף התפוצה הרחב של הפרסומים, עוצמת הפגיעה, והעובדה שהדברים הונצחו ברשת גם לאחר התראה משפטית. כל אלה חיזקו את הצורך בפיצוי משמעותי. בתי המשפט בישראל מתחשבים במגוון גורמים כלכליים בעת קביעת גובה הפיצוי לפגיעה במוניטין: היקף התפוצה של הפרסום המזיק, מעמדו החברתי והכלכלי של הנפגע, עוצמת הפגיעה הנתפסת, וההשפעה הכלכלית הצפויה על פעילותו. במקרים העוסקים בעסקים, בתי המשפט בוחנים נתונים כמותיים כגון השוואת מכירות לפני ואחרי הפרסום, איבוד לקוחות מזוהים, והצורך בהשקעות נוספות לשיקום התדמית הפגועה. סיכום והמלצות למניעה השם הטוב אינו רק נכס מוסרי אלא נכס כלכלי בעל ערך מדיד. בעולם העסקי המודרני, השקעה בבניית מוניטין חזק וביטוח מפני פגיעות הם חיוניים לכל עסק או אדם הפועל במרחב הציבורי. החשיבות של ייעוץ משפטי מקצועי בתחום לשון הרע גוברת, הן למניעה והן לטיפול במקרים של פגיעה. אם נפגעתם מלשון הרע או אם אתם חשופים לסיכון של תביעות דיבה, חשוב לקבל ייעוץ משפטי מתמחה בהקדם. משרד עורכי הדין אברהם-טל מתמחה בתביעות לשון הרע ומספק ייעוץ מקצועי להגנה על השם הטוב ולתביעת פיצויים במקרים של פגיעה. אל תתנו לפגיעה במוניטין לחסל את מה שבניתם בעמל רב - פנו לייעוץ משפטי מקצועי עוד היום.
שאלות ותשובות נפוצות
מהי לשון הרע?
לשון הרע היא כל פרסום שעלול להשפיל אדם, לבזותו, להפכו למטרה לשנאה או ללעג בעיני אחרים. החוק קובע כי גם אמירה נכונה עלולה להיחשב לשון הרע אם יש בה פוטנציאל לפגוע בשמו הטוב של האדם.
מה ההבדל בין לשון הרע, דיבה ושיימינג?
לשון הרע ודיבה הם מונחים משפטיים המתארים פגיעה בשמו הטוב של אדם. דיבה מתייחסת לפרסום שקרי, בעוד שלשון הרע יכולה להיות גם אמת פוגענית. שיימינג הוא מונח חברתי המתאר ביוש פומבי, לרוב ברשתות החברתיות, אך מבחינה משפטית הוא נחשב ללשון הרע.
האם ניתן לתבוע בגין לשון הרע ללא הוכחת נזק?
כן. החוק מאפשר לתבוע פיצוי של עד 80,000 ש"ח (נכון ל-2023) ללא הוכחת נזק. אם יוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע, ניתן לתבוע עד 160,000 ש"ח .
מהם התנאים להגשת תביעת לשון הרע?
יש להוכיח שהתקיים פרסום הפוגע בשמו הטוב של אדם, שהפרסום הגיע לפחות לאדם אחד נוסף מלבד הנפגע, ושהפרסום אינו חוסה תחת אחת ההגנות שבחוק .
האם ניתן לתבוע על פרסום בפייסבוק או ברשתות החברתיות?
בהחלט. פרסומים ברשתות החברתיות נחשבים לפרסומים לכל דבר וניתן להגיש בגינם תביעת לשון הרע .
האם קללות וגידופים נחשבים ללשון הרע?
לא כל קללה תיחשב ללשון הרע. עם זאת, קללות בוטות במיוחד או אמירות גזעניות עשויות להיחשב ללשון הרע בהתאם לנסיבות .
מהו פרסום משתמע וכיצד הוא נבחן?
פרסום משתמע הוא פרסום שאינו מציין במפורש את שם הנפגע אך מאפשר לזהותו. גם פרסום כזה עשוי להיחשב ללשון הרע אם ניתן לזהות את הנפגע מההקשר .
האם ניתן לתבוע בגין תלונת שווא במשטרה?
כן, אם יוכח שהתלונה הוגשה בזדון וללא בסיס, ניתן להגיש תביעת לשון הרע .
האם ניתן לתבוע על פרסום שנעשה במסגרת הליך משפטי?
בדרך כלל לא. פרסומים שנעשו במסגרת הליך משפטי מוגנים מפני תביעות לשון הרע .
מהו פרסום לפי החוק?
פרסום הוא כל העברת מידע לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע, בין אם בכתב, בעל פה, בתמונה או בכל אמצעי אחר .
האם ניתן לתבוע על פרסום אנונימי באינטרנט?
אך יש להוכיח שהפרסום הגיע לאחרים ושניתן לזהות את המפרסם או להוכיח את הקשר אליו .
האם ניתן להגיש תביעה בשם אדם שנפטר?
תביעה אזרחית לא ניתן להגיש בשם נפטר, אך ניתן להגיש קובלנה פלילית באישור היועץ המשפטי לממשלה .
האם ניתן לתבוע בשם ציבור שלם?
לא. תביעת לשון הרע צריכה להיות מוגשת על ידי אדם ספציפי שנפגע מהפרסום
מהן ההגנות האפשריות לנתבע בתביעת לשון הרע?
הגנות כוללות "אמת דיברתי", פרסום בתום לב, פרסום מותר לפי החוק ועוד .
האם ניתן להוציא צו מניעה נגד פרסום לשון הרע?
כן, אך מדובר בצעד חריג שבית המשפט ייעתר לו רק במקרים מיוחדים .
האם ניתן לתבוע על פרסום שנעשה בעל פה?
כן, אך יש להוכיח שהפרסום הגיע לאדם נוסף מלבד הנפגע, לרוב באמצעות עדים .
מהו תהליך הגשת תביעת לשון הרע?
התהליך כולל הגשת כתב תביעה, הגשת כתב הגנה, ניסיונות גישור, דיונים בבית המשפט ופסק דין .
האם ניתן לתבוע על פרסום ישן?
תקופת ההתיישנות לתביעת לשון הרע היא 7 שנים ממועד הפרסום .
האם ניתן לתבוע על פרסום שנעשה במסגרת מקום העבודה?
כן, אם הפרסום נעשה בפני אחרים ופגע בשמו הטוב של העובד .
האם ניתן לתבוע על פרסום שנעשה על ידי קטין?
כן, אך יש לשקול את גיל המפרסם והאם ניתן להטיל עליו אחריות משפטית .