מאת ronen.vered tal
•
5 במרץ 2025
בעידן שבו כל אדם הוא עיתונאי פוטנציאלי המחזיק במכשיר הסלולרי שלו במה ציבורית רבת עוצמה, גבולות חופש הביטוי וההגנה על שמו הטוב של אדם מטשטשים לעיתים קרובות. מדי יום מתרחשים אלפי מקרים של פרסומים פוגעניים ברשתות החברתיות, כאשר רק חלק קטן מהם מגיע לכדי הליך משפטי. הקלות שבה ניתן לשתף תוכן, האנונימיות היחסית והמהירות שבה מתפשט מידע ברשתות החברתיות, הופכות את הזירה הדיגיטלית לכר פורה לפגיעות מסוג לשון הרע. רבים אינם מודעים לכך שפוסט פוגעני, תגובה מזלזלת או אפילו שיתוף של תוכן משמיץ, עלולים להוביל לתביעת לשון הרע בסכומים משמעותיים. במאמר זה נסקור את המאפיינים המרכזיים של לשון הרע ברשתות החברתיות השונות, נלמד כיצד לזהות פרסומים העלולים להיחשב כלשון הרע על פי החוק הישראלי, ונבחן את דרכי ההתמודדות המשפטיות והמעשיות העומדות לרשות הנפגעים. ההבנה של גבולות השיח המותר והאסור במרחב המקוון חיונית הן למי שמבקש להתבטא בחופשיות מבלי להסתכן בתביעות, והן למי שנפגע מפרסום משמיץ ומחפש דרך להגן על שמו הטוב ועל זכויותיו. הפלטפורמה הפופולרית ביותר לתביעות דיבה פייסבוק, בהיותה הרשת החברתית הנפוצה ביותר בישראל עם למעלה מ-5 מיליון משתמשים ישראלים פעילים, היא גם הזירה המובילה במספר תביעות לשון הרע בארץ. המאפיינים הייחודיים של הפלטפורמה מגבירים את הסיכון ללשון הרע: אפשרות השיתוף המהירה, האינטראקציה בין משתמשים שאינם מכירים זה את זה, והנטייה לתגובות אימפולסיביות. פוסטים פוגעניים בפייסבוק עשויים להופיע במספר הקשרים: פוסט ציבורי המכפיש אדם או עסק, תגובה פוגענית לפוסט של אחר, שיתוף של תוכן משמיץ, או אפילו פרסום בקבוצה סגורה. מאפיינים מובהקים של פרסומי לשון הרע בפייסבוק כוללים האשמות ספציפיות ללא ביסוס עובדתי (כגון "המסעדה הזו מרעילה את הלקוחות שלה" או "העורך דין הזה מרמה את כל לקוחותיו"), שימוש בשמות מפורשים או רמיזות ברורות המאפשרות זיהוי (למשל, אזכור מקום העבודה או תפקיד ייחודי גם ללא שימוש בשם), וכן תיוג ישיר של אנשים או עסקים. חשוב לציין כי בתי המשפט בישראל רואים בחומרה יתרה פרסומים בפייסבוק, בשל הנזק המתמשך שהם עלולים לגרום והקושי למחוק אותם לחלוטין לאחר שכבר הופצו. המאפיינים הייחודיים של פלטפורמות תוכן קצר בניגוד לפייסבוק, פלטפורמות כמו טוויטר ואינסטגרם מאופיינות בתוכן קצר ותמציתי, דבר המשפיע על אופי לשון הרע המופיעה בהן. בטוויטר, הגבלת התווים מובילה לעתים לניסוחים חדים ופוגעניים במיוחד, ללא הקשר או הסברים מרככים. הריטוויט (שיתוף) של תוכן פוגעני עלול להיחשב אף הוא כפרסום לשון הרע, כפי שנקבע בפסיקה הישראלית. באינסטגרם, לשון הרע מופיעה לרוב בהקשר של תמונות או סרטונים, כאשר הכיתוב הנלווה (caption) או התגובות עלולים להכיל תוכן משמיץ. שימוש בהאשטגים פוגעניים (למשל #רמאי או #עבריין בצמוד לתיוג של אדם) מהווה מאפיין ייחודי של לשון הרע בפלטפורמות אלו. נקודה משמעותית נוספת בפלטפורמות אלו היא "סטוריז" או פרסומים זמניים, הנעלמים לאחר 24 שעות. רבים טועים לחשוב כי הזמניות של הפרסום מגנה עליהם מפני תביעות לשון הרע, אך בפועל, גם פרסום זמני עלול להוות בסיס לתביעה, במיוחד אם נשמרו ראיות לקיומו. סוגיה מורכבת נוספת בפלטפורמות אלו היא הוויראליות המהירה, שבה תוכן משמיץ עשוי להגיע לאלפי או מיליוני צפיות בשעות ספורות, דבר המגביר את הנזק הפוטנציאלי לנפגע, ועשוי להשפיע על גובה הפיצויים שייפסקו במקרה של תביעה מוצלחת. לשון הרע בפורומים וקבוצות סגורות קבוצות וואטסאפ, פורומים מקצועיים, קבוצות פייסבוק סגורות ושרתי דיסקורד מהווים זירה נוספת לפרסומי לשון הרע, כאשר רבים מהמשתמשים טועים לחשוב שהאופי ה"פרטי" כביכול של הקבוצות הללו מגן עליהם מפני תביעות. בפועל, החוק הישראלי אינו מבחין בין פרסום ציבורי לפרסום בקבוצה סגורה - כל עוד הדברים הגיעו לאדם נוסף מלבד הנפגע, מדובר ב"פרסום" לצורך החוק. סוגי לשון הרע הנפוצים בקבוצות סגורות כוללים רכילות מקצועית (למשל, קבוצות של אנשי מקצוע המשמיצים קולגות), פרסומי "שיימינג" נגד עסקים או נותני שירותים, ודיונים פוליטיים הגולשים להשמצות אישיות. בתי המשפט בישראל כבר דנו במספר מקרים שבהם הוגשו תביעות בגין פרסומים בקבוצות סגורות, וקבעו כי האופי הסגור של הפורום אינו מהווה הגנה מפני תביעת לשון הרע. יתרה מכך, במקרים מסוימים, בתי המשפט אף חייבו את מנהלי הקבוצות (אדמינים) בפיצויים, כאשר אלה לא הסירו תכנים פוגעניים למרות פניות מצד הנפגעים. כאשר מדובר בקבוצות סגורות, חשוב במיוחד לתעד את הפרסומים המשמיצים באמצעות צילומי מסך או הקלטות, שכן התוכן עלול להימחק או להיות בלתי נגיש במקרה של תביעה עתידית. צעדים מעשיים להגנה ומניעה תיעוד הפרסום המשמיץ צלמו מסך מיידית עם כל הפרטים כללו שם המפרסם, תאריך ושעה תעדו את ההקשר המלא של הפרסום חשיבות קריטית בפלטפורמות המאפשרות מחיקה או עריכה פנייה ישירה למפרסם בקשו הסרת התוכן הפוגעני שמרו על טון מנומס אך נחרץ פנייה ישירה יעילה במקרים רבים, במיוחד כשהמפרסם אינו מודע להשלכות המשפטיות דיווח להנהלת הפלטפורמה פעלו בהתאם למדיניות הדיווח של כל רשת חברתית פלטפורמות כמו פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם וגוגל מכירות בחוק הישראלי קיימות מערכות דיווח ייעודיות לטיפול בתכנים פוגעניים התייעצות משפטית פנו לעורך דין המתמחה בדיני לשון הרע אם הפרסום לא הוסר או אם כבר נגרם נזק עורך דין יכול לשלוח מכתב התראה רשמי מכתב התראה לרוב מספיק להסרת התוכן ולקבלת התנצלות הליכים משפטיים אפשרות להגיש תביעת לשון הרע לבית המשפט במקרים חמורים החוק הישראלי מאפשר פיצוי של עד כ- 80,000 ש"ח ללא הוכחת נזק וכפול מכך במקרה שהפרסום פורסם "בכוונה לפגוע" ניתן לתבוע ולקבל סכומים גבוהים יותר, וזאת על-ידי הוכחת הנזק לסיכום, כפי שראינו, החוק הישראלי מתייחס ברצינות לפרסומי לשון הרע ברשתות החברתיות, ובתי המשפט אינם מהססים לפסוק פיצויים משמעותיים במקרים המתאימים. עם זאת, המערכת המשפטית מכירה גם בחשיבותו של חופש הביטוי, ומעניקה הגנות במקרים של פרסומים אמיתיים שיש בהם עניין ציבורי, או הבעת דעה לגיטימית. האתגר העומד בפני כל משתמש ברשתות החברתיות הוא למצוא את האיזון הנכון - להביע את דעותיו בחופשיות, אך לעשות זאת באופן אחראי, מבוסס עובדתית, ותוך הימנעות מפגיעה שאינה נחוצה באחרים. מי שנפגע מלשון הרע ברשתות החברתיות צריך לדעת כי החוק לצדו, וכי קיימים כלים משפטיים אפקטיביים להתמודדות עם הפגיעה. במקרים אלו, פנייה לייעוץ משפטי מקצועי היא הדרך הבטוחה ביותר להבטיח את מיצוי הזכויות ואת תיקון העוול שנגרם. משרד עורכי הדין אברהם-טל המתמחה בתביעות לשון הרע בכלל, ובמרחב הדיגיטלי בפרט,מציע מגוון פתרונות, החל מייעוץ ראשוני והערכת סיכויים, דרך שליחת מכתבי התראה מנוסחים היטב, ועד לייצוג מלא בהליכים משפטיים. אם גם אתם נפגעתם מפרסום משמיץ ברשתות החברתיות, או שאתם מתמודדים עם איום של תביעת לשון הרע, צוות המשרד עומד לרשותכם עם מענה מקצועי, אישי ומהיר. הניסיון המצטבר של המשרד בתחום זה מבטיח כי תקבלו את הייצוג הטוב ביותר האפשרי, המותאם לנסיבות הספציפיות של המקרה שלכם ולמטרות שאתם מבקשים להשיג.