אברהם טל- משרד עורכי דין

סכומי פיצויים בגין תביעות לשון הרע בישראל - רשימה מתעדכנת

"מחירון לשון הרע"

סכומי הפיצויים בתביעות לשון הרע בבתי משפט בישראל - רשימה כרונולוגית

הטבלה לפניכם היא רשימה כרונולוגית של סכומי הפיצויים שנפסקים בבתי המשפט בישראל בתביעות לשון הרע ובתביעות על פגיעה בפרטיות.


הרשימה מתעדכנת על בסיס יומיומי וסורקת את מרבית פסקי הדין הניתנים בבתי המשפט בישראל.


תשומת לבכם/ן: תיאור המקרה מנוסח באופן תמציתי ומתייחס רק לפרסומים שהתביעה בגינן התקבלה. לפיכך, מומלץ לקרוא את פסק הדין במלואו.


פרטי המקרה פרטי התיק סכום הפיצוי
תביעה על סך 10,000 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). התובע עורך דין. הנתבע הגיש נגדו תלונות במשטרה ובלשכת עורכי הדין לפיהן התובע מבצע מעקב אחרי הנתבע, מנהל את התיק בצורה אובססיבית, מגיע לביתה של בת זוגתו ומנהל אתה שיחות למרות שהדבר אסור לו, אינו שומר על החוק, מתנהג כאילו הוא מעל החוק וחודר לפרטיות הנתבע ת"ק 79231-09-24 שגיא רובין נ' אלמוג ממן (5.4.2025) 5,000 ₪
תביעה על סך 130,000 ₪. התובעת עורכת דין. במהלך דיון בבית משפט, בה נכח הנתבע כצופה ולא כבעל דין, אמר עליה הנתבע כי היא 'שקרנית' ו'זנזונת' ת"א 39788-03-23 יעקובי נ' קליין (4.4.2025) 35,000 ₪
תביעה על סך 150,000 ₪. התובע קנה בחנות הנתבעת. משלא קיבל עזרה מעובדת החנות, העיר לה על כך תוך שנגע בכתפה. קצין ביטחון של החנות אמר לו באופן שאחרים שמעו כי הוא חשוד בהטרדה מינית ת"א 10807-09-23 מגידיש נ' ליבנה צפוני (4.4.2025) 3,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. הנתבע יוצג על-ידי התובע שלא לשביעות רצונו. בעקבות כך פרסם הנתבע 3 פרסומים בפייסבוק לפיהם התובע 'ארכי נוכל' 'ראש משפחת פשע' 'כנופיה משומנת' 'עברין' ת"א 37160-10-21 גבעתי נ' פרי (25.3.20025) 21,436 ₪
תביעה על סך 50,000 ₪. התובעת עובדת עירייה במחלקת שרות לקוחות, טיפלה בעניינה של הנתבעת. בתה של הנתבעת פרסמה לאחר הביקור פוסט בקבוצת פייסבוק, שם טענה כי התובעת הכפישה את אמה, העניקה לה יחס מחריד. הנתבעת איחלה לתובעת שכך ידברו אליה כשתגיע לגיל זיקנה תאד"מ 43397-05-23 הוניג נ' ניר (22.3.2025) 10,000 ₪
תביעה על סך 75,000 ₪. התובע, מתווך במגזר החרדי, תבע את אתר האינטרנט Ynet לאחר שזה פרסם עליו כאילו התבטא בגזענות כלפי מזרחיים ת"א 3992-08-21 זייבלד נ' ידיעות אינטרנט ותקשורת דיגיטלית (17.3.2025) 75,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. הנתבע השכיר לתובע וילה. בעקבות סכסוך נכנס הנתבע לנכס ואמר על התובע כי הוא שקרן, נוכל ורמאי ת"א 17327-03-20‏ לי-אור נ' מישייב‏ (13.3.2025) 10,000 ₪
תביעה על סך 75,000 ₪. התובעת היא חברה המפעילה גן ילדים. בתו של הנתבע היתה בגן. על רקע כך שהגן היה סגור בגלל אירועי 7 באוקטובר, הנתבע פרסם כי הגן דורש את התשלום במלואו מבלי להתחשב במצב ולתת הנחה כלשהיא למרות שהגן היה סגור והוסיף: "חבל שאנשים מתנהגים בחזירות בימים קשים אלו. אני את הילדים שלי אשים בגן עם אנשים טובים שלא אכפת להם רק מכסף!" תאד"מ 44750-01-24 אפי את מירי נ' טהרני (28.2.2025) 7,000 ₪
תביעה על סך 292,000 ₪. התובע כיהן כראש עירייה. יומיים לפני הבחירות פרסמו הנתבעים קלטות בו נשמע התובע לכאורה (תוך זיוף קולו): "אם מוציאים דברים שעשינו, אני גומר בכלא. הוא בן זונה אני מכיר אותו. השרץ הזה לא יספיק להיכנס לעיריה הוא פותח את כל המסמכים שם אותי בכלא..." ת"א 45735-04-24‏ צורי נ' גרינברג (27.2.2025) 25,000 ₪
תביעה על סך 50,000 ₪. התובע עורך דין וייצג את הנתבע. בשל כך שהנתבע לא היה מרוצה מהייצוג, הוא הגיש נגד התובע תלונה ללשכת עורכי הדין, בה טען כי התובע פעל במכוון כדי לגרום לו לנזק ולשלול ממנו את הירושה לה היה זכאי. כמו כן, טען הנתבע כי התובע לא דיווח לו שהוגשה נגדו תביעה כספית וכן כי פעל בניגוד עניינים ת"א 57138-10-21‏ הרפז נ' בוגנים (26.2.2025) 12,000 ₪
תביעה על סך 20,000 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). התובע ערך קניות בסופר, כאשר אחד העובדים צעק "זה הוא זה הוא לקח, גנב סחב" בהתייחסו לגניבה לכאורה של מוצרי מאפה ת"ק 34867-11-23‏ טורג'מן נ' גלובל ריטייל (19.2.2025) 4,000 ₪
תביעה על סך 140,000 ₪. התובעת הועסקה כמנהלת מעון ראש הממשלה. הנתבע פעיל חברתי ומתנגד לנתניהו. בעקבות נסיעה של נתניהו לוושינגטון, פרסם הנתבע: "כדי להבין כמה זה מטורף, כמה זה פשוט Fukcing מ-ט-ו-ר-ף !!! תתרכזו: זו היא ציפי נבון !! היא האופר ה nanny, המטפלת, הביבי סיטר של 'הקטנים' יאיר ואבנר מאז שהיו ילדים קטנים (היום בני 26 + 29) והמשרתת האישית של שרה ושלהם.. היא טסה במחלקת העסקים עם המשפחה המופרעת הזאת לטקס החתימה כאשר שר החוץ, שר הבטחון ואחרים - נשארו בבית…" ת"א 2212-01-21 נבון נ' למברסקי (18.2.2025) 25,000 ₪
תביעה על סך 1,000,000 ₪. התובע הוא יזם והנתבע דייר בפרויקט התחדשות עירונית. הנתבע פרסם על היזם בקבוצת ווטסאפ של דיירים וכן במכתב לוועדה מקומית כי התובע מבצע מעשי הונאה הגובלים בפלילים, פועל בניגוד לדין, שקרן, נוכל ורמאי המוכר את הדיירים מטעמים אינטרסנטיים, גוזל מהם וכן משחד ונותן טובות הנאה. בית המשפט קבע פיצוי בסך 20,000 ₪ על הפרסומים בווטסאפ ופיצוי בסך 50,000 ₪ על הפרסום לוועדה המקומית ת"א 51548-09-22 גפן נ' ניסני (16.2.2025) 70,000 ₪
תביעה על סך 250,000 ₪. התובע נהג מונית. הנתבעת אם לילדה אוטיסטית. הנתבעת פרסמה 2 פרסומים בפייסבוק בהם קיללה את התובע וטענה כי הוא צרח על בתה ואף איים כי אם הילדה תאכל במונית הוא יוריד אותן באמצע הדרך ת"א 5038-06-21 כהן נ' גוטליב (16.2.2025) 30,000 ₪
תביעה על סך 37.000 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). התובע השתתף בעבר בתוכנית "האח הגדול" ובהמשך, הנתבע קיים אצלו ראיון עבודה ולא התקבל. הנתבע, שהינו סטנדאפיסט ובעליו של פודקאסט, פרסם בפודקאסט על התובע: "ההוא שמשחק אותה עממי אבל בתכלס הוא פלוץ"; איזה פאקינג אפס, איזה אפס מאופס"; "זין בעין שפיץ הזה"; "אפס, אפס, אפס"; "אתה יושב עם בן אדם בן אדם מפגר, אוטיסט"; "צעיר, טיפש, מכוער"; "איזה בן אדם רמאי"; "מפגר ומטומטם" ת"ק 43212-09-24 לוי נ' אדלר (16.2.2024) 9,000 ₪
תביעה על סך 144,000 ₪. התובע פעיל חברתי שנאבק בהונאות פירמידה, הגיש תביעה בעקבות כתבה חדשותית שתיארה אותו כמי שמקבל טובות הנאה. התביעה נדחתה ברובה אך התקבלה בקשר לציוץ של הכתב בטוויטר: "עכשיו השקרן הזה (שגב) גם שלח לנו מכתב איום לפני תביעה. שאלה לי אליך שגב – מתי אתה רוצה שנעביר לך את הכסף? עכשיו או בשבוע הבא? הבנאדם מפיץ שקרים כי הוא יודע שגם אם יתבעו אותו לא יהיה לו מאיפה לשלם עם כל החובות שלו בהוצאה לפועל" ת"א 42864-07-21 אפריאט נ' תאגיד השידור הישראלי (12.2.2025) 15,000 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪. התובע גזבר מועצה מקומית, הנתבע בעל תפקיד במועצה. התביעה הוגשה על 12 פרסומים אך התקבלה רק בנוגע לפרסום אחד בו כתב הנתבע כי התובע מושחת וכי הדביק עובדים במועצה המקומית בקורונה בכוונה ת"א 3647-09-20 מצארווה נ' סולטאן (10.2.2025) 15,000 ₪
פרטי המקרה פרטי התיק סכום הפיצוי
תביעה על סך 770,000 ₪. התובעת עורכת דין פלילית שמייצגת בעבירות מין. הנתבעת עיתונאית. התובעת הגישה תביעה על 10 פרסומים, שנדחתה כולה למעט פרסום אחד לפיו התובעת היא שטן וחלאה. בית המשפט פסק פיצוי בסך 500 ₪ ואולם חייב את התובעת בהוצאות הנתבעת בסך של 20,000 ₪ ת"א 38995-09-21 נוגה ויזל נ' לינוי בר גפן (9.2.2025) 500 ₪
תביעה על סך 180,000 ₪. התובעות השתתפו באסיפת ועד במושב, שלאחריו נכתב פרוטוקול על-ידי יו"ר הועד והמזכיר, שייחס לתובעות "תקיפה מילולית על סף תקיפה פיזית" עד שהנפגעת "נזקקה לטיפול רפואי" וכן כי הם התנפלו על הנפגעת "בצורה מחרידה ומזעזעת תוך איומים והרמת ידיים" ת"א 53897-01-24 דוד נ' משה (9.2.2025) 4,720 ₪
תביעה על סך 500,000 ₪. התובע שימש כראש מועצה והנתבע התמודד על התפקיד. במערכת הבחירות, במהלך אסיפת בחירות שתועדה, ייחס הנתבע לתובע פעולות דוגמת הבטחת מינויים למקורבים בתמורה לתמיכה בו או החלפת בעלי תפקידים לטובת מקורבים ותומכים ת"א 15253-12-19‏ עתאמנה נ' יחיא (9.2.2025) 35,000 ₪
תביעה על סך 150,000 ₪. התובע היה עצור ולאחר שביקש מסוהר שיאפשר לו לקיים שיחת טלפון, אמר הסוהר: "אין שיחה! אני פה החוק ואתה פה הזונה שלי, הבנת? אני פה האלוהים שלך, לא הבנת? אין שיחה. [אני] שם זין עליך. אתה פה הזונה שלי ואתה תעשה רק מה שאני יגיד לך, כמו כלבלב, הבנת? [אני] שם זין על השופט ושם זין עליך. אתה תבין שאתה שרמוטה שלי פה ונשמתך תהיה [צרורה] בצרור המפתחות שלי [כ]שאתה פה. מי יאמין לך, שרמוטה? אני סוהר, עובד מדינה, ואתה פּישר עלוב. אתה לא מבין? אף אחד לא יאמין לך יא פטריית פורטובלו" ת"א 44802-02-22 זמיר-הלוי נ' ביניאשוילי (2.2.2025) 35,673 ₪
תביעה על סך 1,000,000 ₪. התובע והנתבעים עיתונאים. הנתבעים הגיבו לפרסום של התובע, לפיו לא פרסם פרסום ביקורתי על בני גנץ משום שהמקור לפרסום אסר עליו לעשות זאת. הנתבעים הציגו את המקרה באופן מעוות והביעו דעתם כאילו התובע פעל כך ממניעים פוליטיים וכי ניסה בכך לאיים על גנץ. העיתונאי ברדוגו וגלי צה"ל נדרשו לשלם פיצוי בסך 100,000 ₪; העיתונאים נועם פתחי ויותם זמרי נדרשו לשלם פיצוי בסך 50,000 ₪ ת"א 14190-10-21‏ דרוקר נ' ברדוגו (2.2.2025) 150,000 ₪
תביעה על סך 150,000 ₪. התובעים בעליהם של מועדון שיט באילת. הנתבע הוא אושיית רשת. בעקבות מפגש בים, במהלכו סירב סקיפר של ספינה בבעלות התובעים להעלות אדם לספינתו, פרסם הנתבע סרטון ויראלי בו הכפיש את המועדון השיט של התובעים ת"א 37501-07-20 טימיאנסקי נ' גרפמן (1.2.2025) 40,000 ₪
תביעה על סך 37,700 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). במסגרת סכסוך שכנים, התובעת הגישה תביעה (שנדחתה) והנתבעת, חברת האחזקה של הבניין, הגישה תביעה שכנגד, שהתקבלה. על פי התביעה שכנגד, התובעת פרסמה בקבוצת הווטאספ של הבניין: "לא אתפלא אם יש אנשים שלא משלמים או אפילו קיבלו מכל "הקומבינות" והודעה נוספת שלפיה "העניין היה מההתחלה "מסריח", והכל בקשר להתקנת מצלמת אבטחה בבניין ת"ק 57024-04-24 אבו נ' א.ד.ד. ניהול ופיתוח הדרום (30.1.2025) 3,500 ₪
תביעה בקשר לסכסוך שכנים. התובעת, יו"ר ועד, הגישה תביעה נגד שכנים בגין פרסומים בקבוצת הבניין. הנתבעת 1 ייחסה לתובעת התנהגות פלילית, עבריינות, מעילה בכספים, בריונות, אי-שפיות, מחלת נפש, התובעת מכונה "שטן", כמי שבני משפחתה עבריינים, צורך בטיפול פסיכיאטרי ומסוכנות. בעניינה נקבע פיצוי בסך 20,000 ₪. נתבעים 2 ו 3 פרסמו מודעות המייחסות לתובעת התנהלות לא נורמטיבית כלפי שכניה, לרבות הטרדות, יצירת מטרד, גרימת נזק לשכנים. לגביהם נקבע פיצוי בסך 15,000 ₪ ת"א 14323-12-21 קוטאי נ' חי (29.1.2025) 35,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. הנתבעת פרסמה בקבוצת פייסבוק על התובע, שמשמש כשוטר, כי הוא מתחזה לשוטר שניסה להיכנס לדירות בבניין בו היא מתגוררת, בצירוף תמונה שלו 10,000 ₪ ת"א 44078-05-22 טורמן נ' שפירא (26.1.2025) 10,000 ₪
תביעה על סך 50,000 ₪. התובעת היא עמותה למען חיות. הנתבעת הגיבה לפרסום של התובעת ברשת החברתית שעסק בכלבה שננטשה עם גוריה, וכתבה כך: "צער בלי חיים תל אביב ממיתיים בעלי חיים. אבל לרב לא את אלו שהם מפרסמים. לא מבינה למה הדבר הזה עדיין מתקיים. הלוואי ולא ייפול לידיים שלכם אף בעל חיים" תאד"מ 31565-12-23‏ אגודת צער בעלי חיים נ' פינטצ'וק (13.1.2025) 7,500 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪. התובעת גננת. הנתבעת נרשמה לגן התובעת ושלחה את בתה הפעוטה. לאחר שבועיים הנתבעת הוציאה את הפעוטה ושלחה הודעה למספר הורים: " "הורים יקרים, .... הילדה המהממת שלי הייתה אצל דבורה בפרי עד אתמול. החלטנו להוציא אותה משם לאחר דיבור פוגעני של דבורה עליה ולאחר שהתגלו על גופה של בתנו סימנים שהתשובה עליהם איננה נראית הגיונית ולגיטימית. אני מרגישה צורך ואחריות לשתף אתכם כדי שתפקחו עיניים ותהיו עירניים. שנדע רק בשורות טובות" ת"א 35678-11-22‏ בפרי נ' משה (12.1.2025) 50,000 ₪
תביעה על סך 144,000 ₪. התובעת שוטרת, הנתבע פקח. במהלך טיפול באירוע של קטטה, הנתבע כינה את התובעת כעשר פעמים במילים "מטומטמת" ו"סתומה" וכן כינה אותה במילים "מה את מבינה את ילדה", בנוכחות אזרחים, שוטרים ופקחים ת"א 25881-05-23‏ ביטון נ' אזולאי (9.1.2025) 20,000 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪ (בית דין לעבודה). התובע שימש כמנכ"ל אצל הנתבעת. בעלי החברה פרסם אצל מעביד אחר של התובע כי הוא "נוכל סדרתי, איש שרימה וגנב את העסק שלי במיליונים" סע"ש 58101-04-21‏ אופלגר נ' מפעלי גרינשפון להנדסה (7.1.2025) 50,000 ₪
תביעה על סך 37,700 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). הנתבעת והתובע היו בני זוג. לאחר פרידתם, פרסמה הנתבעת בקבוצת ווטסאפ של חברים משותפים כי "מסתבר שהוא בן אדם נוכל מלא מסכות ושקרים" "הקוקסינל השקרן הצבוע" ת"ק 75439-07-24 חזן נ' טל (7.1.2025) 4,500 ₪
תביעה על סך 37.700 (בית משפט לתביעות קטנות). הנתבע אמר על התובע כי בעת שהיה בראשות ועד הבית בבניין משרדים, היו אי סדרים וכי הוא לקח כסף מקופת הוועד ת"ק 54083-06-24 ישעיהו נ' ברזילי (30.12.2024) 3,500 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. התובע משמש כמנהל במתנ"ס עירוני. הנתבע הוא אביה של עובדת לשעבר. הנתבע פרסם על התובע, בפני אדם אחד, כי התובע הטריד מינית את בתו ת"א 39155-05-22 חכמו נ' פרץ (30.12.2024) 17,500 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. התובעת פעילה חברתית. במהלך הפגנה אמר לה התובע, בנוכחות אחרים: "שפי נאצית" תוך כדי תנועת מועל יד ת"א 34006-07-20‏ פז נ' לוטן (29.12.2024) 17.500 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪. התובע ביצע עבודת קבלנות לנתבע. בעקבות סכסוך, פנה הנתבע בשתי הודעות דוא"ל ל 7 בעלי תפקידים הקשורים לעבודתו של התובע, והשמיץ אותו בפניהם בכך שפרסם כי התובע איננו יכול לבצע עבודות שהתחייב להן, ייחס לו ביצוען של עבירות פליליות, האשים אותו כאילו בגללו המועצה הוציאה צו הפסקת עבודות וכי התובע עשה כל זאת כדי להוציא מהנתבע כספים ת"א 52627-07-20 עזאיזה נ' יוסף (29.12.2024) 40,000 ₪
תביעה על סך 18,000 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). במסגרת סכסוך שכנים, הנתבע שלח דואר אלקטרוני לבעלי תפקידים בעירייה וכן לשכנים בבניין ובו טען כי הנתבעת מעסיקה את אחיה לעבודות שלא נדרשות בבניין וגורמת בכך להוצאות גבוהות שלא לצורך, בסכומים גבוהים הנאמדים בסך 18,000 ₪ וללא כל פירוט ת"ק 7719-07-24‏ בר סתוי נ' קציר (28.12.2024) 3,000 ₪
תביעה על סך 220,000 ₪. הנתבע פרסם על התובעת כי היא מנהלת רומן. הנתבע פרסם את הדברים בפני בעלה ובפני 2 נשים נוספות. בית המשפט התחשב בכך שהתובע התנצל על הדברים ת"א 47014-12-19 קסאיי נ' קטלה (24.12.2024) 40,000 ₪
תביעה על סך 250,000 ₪. הצדדים בעלי תפקידים בפרויקט ברכבת ישראל. הנתבע פרסם על התובע 10 פרסומים, 9 הודעות מייל והודעת ווטסאפ, לפיהם הוא "ערבי נכה" וכי הוא גונב ציוד, משתף פעולה עם גנבי ציוד ומטרפד עבודות באתר. בית המשפט קבע פיצוי בסך 10,000 ₪ לכל פרסום, ומכיוון שנקבע כי הפרסומים פורסמו בכוונה לפגוע, נקבע כפל הפיצוי לכל פרסום, סך של 20,000 ₪ וסה"כ 200,000 ₪. יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי אם הנתבע יתנצל הסכום יופחת ל 150,000 ₪ ת"א 37726-06-21 סקחפי נ' משה (22.12.2024) 150,000 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪. תביעה של אב ובנו נגד אדם עימו היו מסוכסכים בקשר לשימוש במחסן בבניין. על רקע זה הנתבע אמר על האב כי הוא גזל את רכושו מתוך רדיפת בצע וכי בנו מחזק את אביו ונהנה מכספי הגזל ת"א 38862-11-19 דדבקש נ' אשכנזי (18.12.2024) 4,000 ₪
תביעה על סך 70,000 ₪. הנתבע הגיש תלונת שווא נגד התובע לפיה הוא הטריד אותו בטלפון וכן איים עליו ברצח ת"א 59041-08-20 ביטון נ' רווח (15.12.2024) 20,000 ₪
תביעה על סך 75,000 ₪. הנתבע צילם את התובעת בבית משפט, פרסם הסרטון בטוויטר והוסיף לו כיתוב לפיו התובעת "רק רצתה לחלוב ולהוציא כסף" וכן שהיא "אדם דוחה" תאד"מ 10152-12-22 צרקוב נ' אלעזר (9.12.2024) 8,000 ₪
תביעה על סך 140,000 ₪. התובע שימש כנציג ועד בניין. במהלך אסיפת דיירים הנתבע כינה אותו שקרן, רמאי, אדם אכזר, סמרטוט רצפה, אפס ונוכל. כמו-כן טען הנתבע כי התובע לוקח כספי ועד לטובת עניינים אישיים שלו ת"א 39502-11-22 עו"ד בן ארצי נ' אדרי (1.12.2024) 20,000 ₪
תביעה על סך 140,000 ₪. הנתבעת כתבה על התובעת כי היא "אמא שעשתה אותה (את בתה) בשביל כסף" וכן כי הילדה "מוזנחת ולא נקייה" ת"א 41029-10-22 רובס נ' נזר (30.11.2024) 5,000 ₪
תביעה על סך 70,000 ₪. הנתבעת פתחה תיק הוצאה לפועל נגד התובעת ללא הצדק. תאד"מ 51649-10-23 חג'בי נ' מדנס סוכנות לביטוח (29.11.2024) 5,000 ₪
תביעה על סך 70,000 ₪. התובע פקח עירוני. במסגרת כתבה חדשותית על חוב חניה מנופח לאישה זקנה, שולב 3 פעמים סרטון בו נראה התובע מבצע פעולת אכיפה מבלי שצוין כי אין לו קשר למקרה תאד"מ 48840-02-23 אהרוני נ' רשת מדיה (28.11.2024) 3,500 ₪
תביעה על סך 37,000 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). הנתבעת היא רופאת משפחה. התובעת הגיעה למספר ביקורים עם בנה ודרשה הפניה למיון. בסיכום ביקור כתבה הרופאה כי האם מניפולטיבית וכי יש בהתנהגותה מרכיב של פגיעה בתינוק ת"ק 41787-05-24 ברוך נ' ויין (28.11.2024) 37,000 ₪
פרטי המקרה פרטי התיק סכום הפיצוי
תביעה על סך 75,000 ₪. התובעת מטופלת בקופת חולים מכבי והנתבע הוא רופא. במהלך ביקור של התובעת אצל הנתבע, כתב הרופא בסיכום הביקור כי "המטופלת עוינת, תוקפנית ודרשנית" תאד"מ 5323-09-23 רינג נ' סוכר (20.11.2024) 20,000 ₪
תביעה על סך 150,000 ₪. התובעת היא וטרינרית פרטית ורשותית. הנתבעת פעילה למען בעלי חיים. הנתבעת פרסמה 4 פרסומים בפייסבוק בה טענה כי התובעת "טובחת בירי וברעל בלי סוף את הכלבים" "סדיזם ממדרגה ראשונה", "מתעללת וסדיסטית" "רוצחת סדרתית של כלבים וחתולים" ועוד ת"א 64265-06-18 ד"ר מיקולשיק נ' דוברה (19.11.2024) 65,000 ₪
תביעה על סך 500,000 ₪. התובעת משוררת. הנתבע פרסם בפייסבוק פרסומים רבים בהם לעג לה וטען כי היא גונבת שירים ת"א 69228-12-20 סח נ' מרעי (17.11.2024) 20,000 ₪
תביעה על סך 37,000 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). הנתבע פרסם ברשתות החברתיות כי התובע, מנהל בהוצאת ספרים, זייף את חתימתו של הנתבע ת"ק 19386-04-24 הנר נ' שיאון (13.11.2024) 7,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. התובעת עבדה בחנות הנתבעת. הנתבעת פרסמה בקבוצת ווטסאפ: "מי שחושב להעסיק אותה עדיף לו לדבר איתי קודם בפרטי" בצירוף תמונת התובעת ת"א 54840-10-23 ורולקר נ' סלע (14.11.2024) 30,000 ₪
תביעה על סך 300,000 ₪. התובעת ליוותה מתלוננת בהליך משפטי. הנתבעת ייצגה את הנאשם. הנתבעת פרסמה פוסט בפייסבוק בו הציגה את התובעת כמי שתומכת בנשים המגישות תלונות שווא ואף מעודדת אותן לעשות כן, כמי שעושה יחסי ציבור על חשבון הנפגעות לצורך פרסום והאדרת שמה וכמי שפועלת עבור נפגעות המין מתוך מוטיבציה כספית. בנוסף, התובעת הוצגה כמי שבדתה אונס ותקיפות מיניות בילדות ובצבא, לצורך יחסי ציבור לעמותה שהוקמה ת"א 34025-04-21 שטלריד נ' ויזל (5.11.2024) 80,000 ₪
תביעה על סך 1,500,000 ₪. במסגרת סכסוך מסחרי בין חברה למכשור רפואי דנטלי לבין מייסד עמותת רופאי שיניים, פרסם האחרון 15 פרסומים בהם כינה את התובעים מושחתים, פושעים, מעורבים בעבירות פליליות, כמי שהפעילו עסקים לא חוקיים ועשו רווחים בניגוד לחוק וכמי שניצלו את רופאי השיניים ונהגו בהם באופן בלתי הוגן ת"א 48964-02-18‏ ברש נ' חסן (4.11.2024) 200,000 ₪
תביעה על סך 225,000 ₪. תביעה נגד 3 תושבי מושב, שפרסמו בווטסאפ לגבי התובע כי הוא מנקה את רכבו במים וחשמל השייכים לציבור. נתבע 1, שפרסום מספר הודעות, ישלם פיצוי בסך 13,000 ₪. שני הנתבעים האחרים, שפרסמו הודעה אחת, ישלמו כל אחד מהם 6,500 ₪ ת"א 55183-11-20‏ קוממי נ' ישראלי (10.10.2024) 26,000 ₪
תביעה על סך 80,000 ₪. התובעת מורה והנתבע אביו של תלמיד. לאחר שהתלמיד התפרע, האב הגיע לבית הספר וכינה את התובעת בהמה ובהמשך, בישיבה שנערכה בנושא, טען כי המורה משקרת וכי היא שברה את ידו של בנו ת"א 68289-12-21 כהן נ' אלימלך (1.10.2024) 50,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. התובע, עורך דין, תבע בעל מניות בדיור מוגן, שפרסם עליו כי הוא מועל באמון שולחיו וביושרו המקצועי, תוך שהוא משתף פעולה עם יו"ר הדירקטוריון לצורך הארכת כהונתו, וכינה את מהלכיו כ"קומבינה" ת"א 51313-10-20 כהן נ' גולדשטיין (29.9.2024) 40,000 ₪
תביעה על סך 75,000 ₪ (במסגרת תביעה שכנגד). במסגרת סכסוך שכנים, פרסם הנתבע על התובעת, בפני 2 דיירים וכן בפני שוטרים, כי התובעת "נוכלת עבריינית, זייפנית ורמאית" וכי היא מסוגלת לזייף שיקים תאד"מ 43688-04-23 ואנונו נ' קפלון (26.9.2024) 20,000 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪. הצדדים סטודנטים שכיהנו בתפקידים באגודות הסטודנטים. בעקבות סכסוך בין השניים, פרסם הנתבע על התובע כי בגד באשתו בשביל תמיכה בבחירות ת"א 1704-09-21 לביא נ' כרמי (16.9.2024) 40,000 ₪
תביעה על סך 300,000 ₪. במסגרת סכסוך שכנים, הנתבע פרסם ביקורת שלילית באתר העסקי של התובע, וכינה את התנהלותו בריונית, כי הוא מאיים וכי לא היה קונה מבית העסק שלו ת"א 11146-05-21 מתת נ' פרימו (16.9.2024) 10,000 ₪
תביעה על סך 34,600 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). חשבונה של התובעת עוקל בשל אי תשלום של אגרת נסיעה בכביש 6. נקבע שההודעה על החוב נשלחה לכתובת ישנה ת"ק 38245-07-23 לביא נ' כביש 6-חוצה צפון (13.9.2024) 3,000 ₪
תביעה על סך 500,000 ₪. התובעת, הדס קליין, היתה עדת תביעה במשפטו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הנתבעת פרסמה עליה 24 ציוצים בטוויטר בהם כינתה אותה מחבלת, גנבת, כלבה וכן טענות בנושאים מיניים. בית המשפט פסק כי הפיצוי הראוי היה צריך להיות 150,000 ₪ ואולם בשל כך שהנתבעת התנצלה על הדברים, נקבע פיצוי בסך 75,000 ₪ ת"א 68209-03-23 קליין נ' מיכאלי (9.9.2024) 75,000 ₪
תביעה על סך 37,700 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). במסגרת סכסוך שכנים, הנתבעות פרסמו על התובעת כי היא גנבה מכספי הועד, רימתה וזייפה ת"ק 24468-03-24‏ הפטר נ' שניידר (5.9.2024) 3,000 ₪
תביעה על סך 350,000 ₪ (בית משפט לענייני משפחה). האישה הגישה תביעה נגד בעלה לשעבר לאחר שזה הפיץ בעל פה בפני גורמים רבים – בני משפחה, מכרים, עובדים במקום עבודתה של האישה – כי האישה מנהלת רומן ושוכבת עם גברים תלה"מ 41708-02-18‏ פלונית נ' פלמוני (14.4.2024) 225,000 ₪
תביעה על סך 30,000 ₪. התובע, צלם מקצועי, תבע קבלן אשר עשה שימוש בתמונותיו, ולאחר שדרש את הסרתן, פרסם הקבלן 2 פרסומים בפייסבוק והציג את הצלם כתובע סדרתי וכמי שסוחט ומטריד ת"א 46445-01-20‏ צרפתי נ' פינקלשטיין (2.9.2024) 7,500 ₪
תביעה על סך 102,661 ₪. התובע, ישראלי המתגורר באוקראינה תבע משתמש פייסבוק שהשמיץ אותו בפרסום לפיו התובע מרשתו של פוטין, מקדם פרופגנדה של רוסיה, עובד עבור האידיאולוגיה של הקרמלין ת"א 16373-09-23 דולינסקי נ' אבני (2.9.2024) 18,000 ₪
תביעה על סך 30,000 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). התובע הורה על סגירת חשבון בנק ואולם כעבור כעשור הבנק חסם 2 כרטיסי אשראי שלו בנימוק כי קיים חוב בחשבון ת"ק 50052-05-24‏ יהב נ' בנק לאומי (29.8.2024) 13,000 ₪
תביעה על סך 1,000,000 ₪. התובע, פוליטיקאי ובעבר קצין בכיר בצה"ל, הגיש תביעה נגד פרסומים בתוכנית הצינור, בחדשות ערוץ 10 וברשתות החברתיות, לפיהם הוא טייח תלונות על הטרדות מיניות כאשר היה מפקד בית הספר לקצינים ת"א 64160-03-22 שטרן נ' רשת מדיה (27.8.2024) 281,252 ₪
תביעה על סך 120,000 ₪. התובע ביקש להזדכות על מוצר בסופר, ובמהלך דין ודברים עם אחד המנהלים הוא הוצג כמי שנוהג לקלל ולצלם את עובדות הנתבעת ת"א 58455-08-20 מיוחס נ' רמי לוי שיווק השיקמה (27.8.2024) 10,000 ₪
תביעה בבית דין לעבודה. הנתבע עבד בחברה שעיסוקה במתן פתרונות בתחום הביטחון. בעקבות סכסוך, פנה העובד במייל ללקוחות החברה וטען כי הבעלים ומנהל החברה נחקר על ידי הממונה על הביטחון במערכת הביטחון; כנגד החברה ובעליה מנוהלות תביעות בבתי המשפט בסכום כולל של כ-9 מיליון ₪; לאורך השנים ספקים רבים נטשו את החברה בשל מוסר תשלומים לקוי; לאחרונה חברה ביטלה את ההתקשרות עם החברה בשל הפרת אמון שהתגלתה; מנהלי החברה הנתבעת מקליטים שיחות טלפון עם ספקים ושותפים במטרה לאסוף מידע ולמסור אותו צדדים שלישיים סע"ש 49654-08-20 בר גיל - ח.ב.א. סוכנויות בע"מ (23.8.2024) 50,000 ₪
תביעה על סך 33,000 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). בין הצדדים היה שיתוף פעולה עסקי, ולאחר שהתגלע סכסוך שלח הנתבע 2 הודעות דוא"ל, בתפוצה רחבה, בה טען כי התובע ושותפו הם מתחזים, שקרנים ונוכלים ת"ק 30526-02-24 אייל נ' קרינסקי (22.8.2024) 10,000 ₪
תביעה על סך 250,000 ₪. אישה תבעה את גרושה לאחר שזה פרסם 2 פרסומים בכתב ופרסום בעל פה (בפני חברה) לפיהם האישה עוברת חוק, רמאית, נצלנית ומופקרת. בין השאר פרסם הנתבע, כי התובעת "רמאית, מחפשת גברים ברשת ומבקשת מהם כסף...הורסת משפחות, מפלרטטת עם גברים נשואים...מצלמת סצנות פורנוגרפיות...מבוקשת על-ידי בנקים" תלה"מ 15678-08-22‏ ‏O.G‏ נ' ב.ג (20.8.2024) 125,000 ₪
תביעה על סך 500,000 ₪. התובעת גננת. התביעה הוגשה נגד סייעת ואם לילד שפרסמו, בכתב ובעל פה, כי התובעת מתעללת בילדי הגן. בית המשפט פסק כי הסייעת תשלם 135,349 ₪ והאם תשלם 61,522 ₪ ת"א 45277-03-19 שושן נ' פילדס ואח' (17.8.2024) 196,871 ₪
תביעה על סך 420,000 ₪. התובע שימש כמהנדס עירייה, והגיש תביעה נגד מי שכיהן כראש העיר בעבר ונגד אזרח בגין פרסומים שייחסו לו קבלת שוחד – הן בנוגע לזכייתו בתפקיד והן בנוגע לתפקיד עצמו. בית המשפט פסק כי מי שכיהן כראש העיר, בהיותו איש ציבור, ישלם פיצוי בסך 80,000 ₪ והאזרח ישלם פיצוי בסך 40,000 ₪ תא"מ 35658-06-18‏ דיין נ' חזן ואח' (13.8.2024) 120,000 ₪
תביעת עובד (עורך דין) את מעסיקו לשעבר בעקבות הודעות ששלח בקבוצת ווטסאפ של המשרד בה טען כי העובד הגיש תוצר "על כך פסיכופטי, מפגר והזוי" אשר עצם הגשתו על-ידי העובד מהווה "שטות כזאת" ו"טמטום כזה" סע"ש 5756-07-20 ברניבוים נ' לירום סנדה (9.8.2024) 60,000 ₪
תביעה על סך 90,000 ₪. התובע, שוטר, הגיש תביעה נגד אישה שפרסמה נגדו פוסט בו ייחסה לו תקיפה ואף הטרדה מינית בכך שתפס אותה בשד שלה. בנוסף, התביעה הוגשה נגד שלושה מגיבים לפוסט, שפרסמו כי התובע עבריין ואלים. בית המשפט פסק למפרסמת הפוסט פיצוי בסך 20,000 ₪, לשניים מהמגיבים פיצוי בסך 5,000 ₪ כל אחד ומגיב נוסף פיצוי בסך 2,000 ₪ (לאחר שהתנצל) ת"א 58519-02-21 גולצמן נ' נאור (31.7.2024) 32,000 ₪
פרטי המקרה פרטי התיק סכום הפיצוי
תביעה על סך 37,600 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). הנתבעת שלחה הודעה לבת של התובעת ובה כתבה כי התובעת זונה נואפת שניהלה רומן עם גבר נשוי ת"ק 41293-02-24 אבקסיס נ' פלונית (31.7.2024) 7,500 ₪
תביעה על סך 600,000 ₪. התובעים, רשת דיסקאונט ובעליה, הגישו תביעה נגד אחד הספקים שלהם, אשר בעקבות סכסוך עסקי פרסום עשרות פרסומים בדף הפייסבוק שלו, בהם לצד תמונת הבעלים כשלצידו יד נוטפת דם, נכתב "לא נותנים יד – אל תסתכנו עסקים יקרים!" ובהמשך שלל כינויים משמיצים ובהם, בין השאר: "נוכל", "עוקץ ונוכלות מהמעלה הראשונה", "אדם שפל ונבזי", "מפיץ חסר מצפון", "מסכן עסקים שעומלים קשה", "רמאי אחד כזה יכול הפיל משפחות שלמות שנלחמו בשיניים לשרוד" ת"א 24456-05-21 ברק נ' אליניטד בע"מ (30.7.2024) 50,000 ₪
תביעה על סך 150,000 ₪. התובעת פרסמה פוסט, והנתבע הגיב לו: "זו הבחורה הכי פח אשפה שיצא לי להכיר מקרוב קרוב בחיים שלי...אחרי רבע שעה שיחה בטלפון זרמה איתי לסופ"ש בבית מלון באילת" ת"א 13593-05-20 אלחיאני נ' ועקנין (30.7.2024) 30,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. התובעים, מוסך ובעליו, הגישו תביעה נגד לקוחה לאחר שזו פרסמה בפייסבוק, מספר פעמים, כי התובעים נוכלים רמאים ושקרנים. בית המשפט פסק פיצוי בסך 20,000 ₪ למוסך ופיצוי בסך 10,000 ₪ לבעלים ת"א 31937-09-22 מוסך פאר נ' נבזורוב (24.7.2024) 30,000 ₪
תביעה על סך 20,000 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). הנתבעת הזמינה מיטה ובעקבות אירועי 7 באוקטובר מסירתה התעכבה. הנתבעת הגיעה לחנות התובע, ביחד עם אישה נוספת, ואותה אישה אחרת כינתה את התובע שקרן, העלתה טענות בנוגע לאיכות השירות וגרמה להברחת לקוחות. הנתבעת עצמה לא פרסמה לשון הרע. בית המשפט קבע כי לנתבעת אחריות לפרסום של האישה האחרת ת"ק 42806-01-24‏ רז נ' קונה (15.7.2024) 20,000 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪. התובע משווק מספריים למספרות והנתבעת עוסקת בתחום הפרסום במדיה החברתית. הנתבעת פרסמה 4 פרסומים נגד התובע, בשל סכסוך עסקי ביניהם, ובהם הציגה את התובע כמי שעקץ אותה וגנב את כספה ת"א 58047-07-21 שמריהו נ' כהן (15.7.2024) 60,000 ₪
תביעה על סך 50,000 ₪. הצדדים גרים בשכנות. בעקבות פוסט על כך שמגג בית הנתבעת מושמעים תכני דת בימי שישי, הנתבעת הכפישה את משפחת התובעת וטענה כי מתקיים בבית התובעת סחר בסמים, תייגה אותם כאנשים הנתמכים ברווחה וכי יש להם עבר מזופת. למרות שהפרסומים לא נגעו לתובעת אלא למשפחתה, בית המשפט פסק פיצויים תאד"מ 46248-12-22 בן מוחה נ' בוזגלו (14.7.2024) 7,500 ₪
תביעה בין אחים. האח הנתבע פרסם בפייסבוק כי האח התובע בגד במשפחתו, גרם לכך שחברו ייעצר, שהוא בעייתי, הכבשה השחורה במשפחה ומשתף פעולה עם המשטרה. בית המשפט פסק פיצוי נמוך בגלל שהתביעה הוגשה רק לאחר שנתיים ולא נעשה דבר עד הגשתה להסרת הפרסומים תמ"ש 36158-05-21‏‏ פלוני נ' אלמוני (10.7.2024) 2,400 ₪
תביעה על סך 50,000 ₪. התובע, פקח עירוני, נתן דו"ח לתושב, שפרסם בעקבות כך בפייסבוק כי הפקח הוא גזען ומחבל תאד"מ 29521-10-22 שקור נ' יאנקו (7.7.2024) 5,000 ₪
תביעה על סך 180,000 ₪. על רקע סכסוך משפחתי וכספי, האב פרסם נגד גרושתו ובתו כי הן רימו, הונו, שדדו והרסו אותו רגשית. האב פרסם הדברים בהודעת דוא"ל שנשלחה למספר גורמים במקום העבודה ובקרב חברי קהילת התובעות. בית המשפט פסק לבת פיצוי בסך 30,000 ₪ ולאם פיצוי בסך 15,000 ₪ תמ"ש 15429-01-20‏ הבת נ' האב (7.3.2024) 45,000 ₪
תביעה על סך 300,000 ₪. התובע הוא ראש מועצה מקומית. הנתבעים הם עיתון מקומי וחבר מועצה. התביעה נסבה על שני פרסומים עיתונאים, האחד הוא פרסום דבריו של חבר המועצה, לפיהם דחה הצטרפות לקואליציה משום שהתובע "סירב להתחייב למנהל תקין"; השני הוא דיווח על מכתב ביקורתי של מבקרת הפנים במועצה, שפורסם ללא שהובאה תגובתו של ראש המועצה. בית המשפט פסק פיצוי בסך 25,000 ₪ לכל נתבע ת"א 33247-08-18 שמעון נ' עיתון בקיצור ואח' (26.6.2024) 50,000 ₪
תביעה על סך 300,000 ₪. התובע הינו פרקליט, והנתבעת פעילה חברתית. הנתבעת פרסמה על התובע כי בעת ששוחח עם מתמחים על תיק עבירות מין התבטא באמירה פדופילית ויש לבדוק אם אין בהתנהלותו בעיה פדופילית כזו או אחרת ת"א 58381-10-21 צרי נ' בראשי (23.6.2024) 82,000 ₪
תביעה על סך 500,000 ₪. התובע, רופא, תבע את ההסתדרות הרפואית על פרסום באתר שלה לפיה התובע עושה שימוש בלתי ראוי בתואר 'פרופסור' ת"א 30127-09-20 פינקלשטיין נ' גוגל (23.6.2024) 72,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. התובע הוא רופא שיניים שהגיש תביעה נגד מטופלת שפרסמה מספר פרסומים בפרופיל הפייסבוק שלה וטענה נגדו כי הוא "תת רמה", "בזוי", "בושה וחרפה", "נוכל", "חוצפן ורעב", "נוכל ורעב", "חמור ולא מקצוען", "לא נתן קבלות" ת"א 7698-08-20 חמאדי נ' עבאס (14.6.2024) 10,000 ₪
תביעה על סך 280,000 ₪. התביעה נסבה על עיקול של רשות המסים על "חוב" בסך 16 מליון ₪, שהוטל בשוגג ושנמסר לשני בנקים ושתי לקוחות של החברה התובעת ת"א 49597-04-22 אל.פי.סי. נ' מדינת ישראל (5.6.2024) 80,000 ₪
תביעה על סך 150,000 ₪. התובעת היא משתלה, שהגישה תביעה נגד לקוחה שפרסמה ביקורת שלילית עליה. בית המשפט דחה את מרבית התביעה וקיבל אותה רק ביחס לאמירה של הנתבעת "זכותי להגיד שחנות רימתה אותי" ת"א 63557-05-22 כליף משתלות וחקלאות נ' טוניק (2.6.2024) 15,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. במסגרת סכסוך שכנים, פרסם הנתבע על התובע כי הוא אחראי להגשת תביעת נזיקין נגד דיירי הבניין. הנתבע פרסם בקבוצת הווטסאפ של הבניין: "הנוכלויות שלך שאתה מנסה לעשות על חשבון הדיירים לא בא בחשבון" ת"א 62743-12-21 כרמלי נ' קידר (30.5.2024) 18,000 ₪
תביעה על סך 142,746 ₪. הצדדים בעלי עסקים דומים ומתחרים. הנתבע פרסם בקבוצת פייסבוק כי התובע נוכל, מפגר ומרמה לקוחות במחיר ת"א 17840-03-21 סכר נ' בן סימון (26.5.2024) 40,000 ₪
תביעת לשון הרע ופגיעה בפרטיות של אישה נגד הגרוש שלה, אמו ואחיה. הגרוש פרץ לטלפון הנייד שלה, שלח מכתבים ל 2 חברות שלה, פרסם פוסט בקבוצת פייסבוק ופתח פרופיל על שמה באתר סקס. בפרסומיו טען, בין השאר, כי התובעת עקצה בחורים, נוכלת סדרתית, עבריינית מסוכנת, פיתתה נשים נשואות, שכבה עם נשים רבות. אמו ואחיה פרסמו כי התובעת גנבה חפצים וכי היא אלכוהוליסטית. בית המשפט פסק פיצוי לגרוש בסך 225,000 ₪ בשל פרסומי הדיבה ו 50,000 ₪ בשל הפגיעה בפרטיות בכך שפרץ לטלפון שלה. בית המשפט פסק כי אימו של הגרוש תפצה את התובעת בסך של 40,000 ₪ ואחיו יפצה אותה בסך של 25,000 ₪ תמ"ש 16119-11-15‏ פלונית נ' פלוני (23.5.2024) 340,000 ₪
תביעה על סך 140,000 ₪. התובע, מלהק בתוכנית ריאליטי, הגיש תביעה נגד שתי קולגות שפרסמו עליו באינסטגרם כי הוא אדם עלוב, עובד רע ביותר שפוטר מכל פרויקט, וכשהם מציינים שלא כדאי לאף מנהל לקחת אותו לאף הפקה ת"א 28909-02-22 תורג'מן נ' ישראל (19.5.2024) 7,500 ₪
תביעה על סך 251,700 ₪. התובע, עורך דין המייצג לומדי רפואה בחו"ל ובתוך כך מנהל קבוצת פייסבוק בנושא, הגיש תביעה נגד רופא שלמד בחו"ל, אשר גם הוא פתח קבוצת פייסבוק והשמיץ את התובע בכך שפרסם כי הוא נצלן, שקרן ובלתי מקצועי ת"א 76891-12-20 עואד נ' מנאסרה (16.5.2024) 37,000 ₪
תביעה על סך 315,000 ₪. התביעה הוגשה על שישה פרסומים, ואולם התקבלה רק בנוגע לפרסום אחד, בו כתב הנתבע על התובע כי היחסים ביניהם נותקו על רקע "הנטיות שלו לפגוע בסביבה ואף הטירוף שלו אחר כסף" ת"א 44692-12-21 נחום נ' משיח (15.5.2024) 4,000 ₪
תביעה על סך 70,000 ₪. התובע, תושב חלמיש, הגיש תביעה נגד חברה המתעדת ומפרסמת מידע אודות התנחלויות. הנתבעת פרסמה בפייסבוק וכן בטוויטר את תמונת התובע ומשפחתו וכתבה לצד התמונה כי התובע סלל כבישים פיראטיים ואלים כלפי תושבי הרשות הפלסטינית תא"מ 58423-08-20 בר יוסף נ' כרם נבות (15.5.2024) 30,000 ₪
תביעה על סך 300,000 ₪. התובעים, עמותה ומייסדיה, תבעו בעל תפקיד לשעבר בעמותה, ששלח דברי דואר אלקטרוני לנמענים רבים הקשורים בעמותה ובמימונה ובהם טען לאי סדרים בדיווחים ובהתנהלות הכספית של התובעים, כי הוא נפל קורבן לתרגיל עוקץ, כי התובעים סירבו לשלם משכורות, כי היתה מעילה וגניבה של כספים וכי התובעים מנהלים "טרור כלכלי" ת"א 6727-09-20 קטיעי נ' בר (12.5.2024) 150,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. התובעת, רופאה, הושמצה על-ידי מתנגדת חיסונים, שפירסמה בקבוצות ווטסאפ כי היא אחראית להידרדרותה של מטופלת ומטפלת בה בכישלון גמור. בית המשפט קבע כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע ת"א 19157-09-22‏ ד״ר אונגר נ' אלמן (10.5.2024) 80,000 ₪
תביעה על סך 858,810 ₪. בעקבות סכסוך בקשר לזיכיון של הפעלת עיתון מקומי, פרסם הנתבע שורת פרסומים בפייסבוק נגד התובעים, אותם הציג כנוכלים, חסרי יושר שביצעו הונאה כלפיו וכלפי אחרים ת"א 51043-05-20 מאירסון נ' וודווז (10.5.2024) 150,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. התובע דייר ובנו של בעל מניות בכפר נופש. בעקבות הליך משפטי בין כפר הנופש לתובע ואביו, פורסמו מטעם כפר הנופש הודעת ווטסאפ בשתי קבוצות של דיריים וחברים בכפר הנופש לפיה התובע מתסיס את הכפר ועושה זאת ממניעים אישיים. בית המשפט קבע פיצוי בסך 25,000 ₪ לכל הודעה ת"א 9147-11-20 דודוביץ נ' כפר הים ניהול (9.5.2024) 50,000 ₪
תביעה על סך 140,000 ₪. התובע, מפקח בוועדה מקומית לתכנון ובניה, הגיש תביעה נגד חבר מועצה אשר פרסם 2 פרסומים בפייסבוק לפיהם התובע מושחת ת"א 28614-05-21 לוי נ' עזרי (9.5.2024) 50,000 ₪
התובעת, שעוסקת בתחום המזון, פרסמה פוסט ביקורתי על החייל אלאור עזריה. בתגובה רשם הנתבע: "גועל נפש אישה מגעילה ומטונפת אישה זולה (זונה) שאלוקים יקח אותם ביחד עם החרא שאת מכינה" ת"א 39830-09-17 דרוקר נ' לוי (5.5.24) 20,000 ₪
פרטי המקרה פרטי התיק סכום הפיצוי
תביעה על סך 350,000 ₪. התובעים, חבר מועצת עיריית חיפה מטעם סיעת חד"ש וכן הסיעה עצמה, הגישו תביעה נגד חבר מועצה מטעם "ישראל ביתנו". התביעה עסקה ב 11 פרסומים ואולם התקבלה ביחס ל 7 מהם, בפייסבוק ובראיון ברדיו, בהם אמר הנתבע כי התובעים הם תומכי טרור", "מהללי טרור", "בוגד", "גיס חמישי", "נציג חיזבאללה", "חבר בארגון מחבלים" ו"רשימת טרור". בית המשפט פסק פיצוי בסך 10,000 ₪ לכל פרסום ת"א 58464-09-20 זעאתרה נ' קורן (2.5.2024) 70,000 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪. הנתבעת פרסמה על התובע בקבוצת ווטסאפ של היישוב כי הוא מטריד אנשים ונשים, כאשר יש למגר את התופעה, "כפי שעושים לפדופיל". בהמשך פתחה קבוצת ווטסאפ אותה כינתה "הטרדות אלי ברודי" ת"א 64267-08-22 ברודי נ' יפת (30.4.2024) 50,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. הנתבע נכנס למשרדו של התובע והטיח בו כי הוא גנב, רמאי ונוכל וכי הוא בוגד באשתו ת"א 40549-05-18 עוז נ' כהן (15.4.2024) 12,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. התובע, מנהל מתנ"ס עירוני, תבע בעל עיתון מקומי שפרסם "תחקיר" לפיו נפתחה חקירה נגדו לאחר שהוגשו 6 תלונות בעניינו, ובהן ניהול קשר רומנטי עם עובדת המתנ"ס, מתן שוחד פוליטי ת"א 29114-01-22 אלקלעי נ' בן קימון (15.4.2024) 50,000 ₪
על רקע סכסוך גירושין, פרסמה אחותה של האישה בקבוצת ווטסאפ משפחתית כי התובע, בעלה לשעבר של אחותה, בגד בה במשך שנים ת"א 65193-04-21‏ ד"מ נ' ג"ר (15.4.2024) 40,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. התובע (שנתבע בתביעה שכנגד) פרסם על הנתבעת, מוסך, כי במסגרת הטיפול של רכבו הם השאירו אותו "בלי בלמים", "כיבו את ההנעה" וכי עקצו אותו במחיר אסטרונומי ת"א 40184-09-22 יחזקאל נ' מוטור אפ (14.4.2024) 10,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. הצדדים הן קולגות בתחום האיפור. הנתבעת פרסמה מספר סטוריז באינסטגרם בהן הציגה את התובעת כצבועה ומעתיקנית, הפועלת מתוך רוע טהור ויצר קנאה, אינה מסוגלת לפרגן לקולגות המצליחות יותר ממנה ואף מנסה לחבל בהצלחתן ת"א 42023-11-21 אלקבץ נ' גונן (8.4.2024) 8,000 ₪
תביעה בבית דין לעבודה. העירייה הוציאה 2 מכתבי זימון לשימוע ובהם אמירות נחרצות נגד התובע לפיהם הוא עבר עבירה חמורה של דיווח כוזב וכי התנהגותו חצופה ומזלזלת סע"ש 37904-07-21‏ זגורי - עיריית ראשון לציון‏ (7.4.2024) 20,000 ₪
תביעה על סך 36,400 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). הנתבע, ראש עיריית רמת גן, פרסם בתגובה על פוסט בפייסבוק כי התובע, תושב העיר שהועסק בעבר על-ידי העירייה, כי "הוציא חשבוניות שמנות לעירייה ובזמני אתה כבר לא חוגג" ת"ק 51792-08-23 אלוביץ נ' שאמה הכהן (7.4.2024) 6,000 ₪
תביעה על סך 750,000 ₪. התובע והנתבע בעלי תפקידים בלשכת עורכי הדין. התביעה התקבלה בקשר לשיחת טלפון של הנתבע עם אדם, בה טען כי התובע גוזל כספי משכורת, סחט, שיקר ורימה. בית המשפט פסק פיצוי בסך 46,952 ₪ אך חייב את התובע בשכר טרחת הנתבע בסך של 25,000 ₪, וזאת בשל סכום התביעה המופרז ת"א 46923-07-19‏ נֵנֵר נ' עואודה (6.4.2024) 31,192 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. התובע והנתבע מאמני כדורגל. בתום משחק אמר הנתבע על התובע: "אפס", "אנאלפבית", "רמאי", "לא סיימת בית ספר יסודי" אין לך תעודות" ת"א 56207-02-20 ראובן נ' היקלי (1.4.2024) 12,000 ₪
תביעה על סך 30,000 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). התובעת הגישה תביעה נגד רשת הסופרמרקטים לאחר שעוכבה בצאתה מהסופר לבדיקה. נטען כי הבדיקה היתה אקראית ולא בשל חשד ספציפי נגד התובעת ת"ק 39585-08-23 שניר נ' ויקטורי רשת סופרמרקטים (31.3.2024) 9,000 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪. במסגרת סכסוך שכנים פרסם הנתבע כי התובע גנב מים, כי הוא גנב ונוכל. בית המשפט התחשב בקביעת הפיצוי בכך שהנתבע התנצל על הדברים ת"א 19027-02-21 איטל נ' פנסוף (28.3.2024) 6,000 ₪
התובעת שלחה הודעת דוא"ל למספר עורכי דין ובהן טענה כי התובעת פושטת רגל. על פרסום זה נפסק פיצוי בסך 8,000 ₪; התובעת פרסמה בטוויטר, בארבע הזדמנויות, תמונת מסוף משטרתית לא מחמיאה של התובעת, בצירוף מלל משפיל. על פרסום זה נפסק פיצוי בסך 10,000 ₪ תאד"מ 9496-11-21 ויזל נ' ברק (28.3.2024) 18,000 ₪
התובעת שלחה הודעת דוא"ל למספר עורכי דין ובהן טענה כי התובעת פושטת רגל. על פרסום זה נפסק פיצוי בסך 8,000 ₪; התובעת פרסמה בטוויטר, בארבע הזדמנויות, תמונת מסוף משטרתית לא מחמיאה של התובעת, בצירוף מלל משפיל. על פרסום זה נפסק פיצוי בסך 10,000 ₪ תאד"מ 9496-11-21 ויזל נ' ברק (28.3.2024) 18,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. התובע, חתנם של הנתבעים, הגיש תביעה על מסרון ששלחו השניים לאחותו, ובה טענו כי התובע עבריין, שטן, מפעיל שטיפות מוח, בעל תכונות שתלטניות, שולח אנשים להטמין מטען חבלה אצל מי שלא הרע לו כלל, מחבל, פסיכופט, מוכר במשטרה, מרעיל ילדיו נגד אמם. בית המשפט קבע פיצוי נמוך יחסית בשל כך שהפרסום נעשה בפני אדם אחד, שהוא אחותו של התובע, ומכאן שהפגיעה אינה משמעותית, אם בכלל ת"א 52638-01-23 ארזואן נ' אזולאי (26.3.2024) 8,000 ₪
תביעה על סך 192,890 ₪. התובעים, סוכני ביטוח, תבעו סוכן ביטוח לאחר שזה אמר ללקוח שלהם כי התובעים "מחבלים, ולא אנשים", כי הם נכנסו ויצאו מהכלא פעמים רבות וכי הם מנוולים ת"א 24169-01-21 יושר נ' פורטנוב (24.3.2024) 10,000 ₪
תביעה על סך 150,000 ₪. התובעים, מכון רישוי ומנהלו, הגישו תביעה נגד לקוח אשר בעקבות סירוב להעבירו טסט טען בפני לקוחות המכון לוקח שוחד וכי בעליו הוא שקרן שפל וגזען. מאוחר יותר, פרסם הנתבע פוסטים בפייסבוק לפיהם בעל המכון הוא שקרן, גזען, פחדן, מטומטם, קוקסינל ואדם שפל. בית המשפט פסק פיצוי בסך 10,000 ₪ לפרסום בעל פה במכון ו 10,000 ₪ לפרסומים בפייסבוק תאד"מ 20588-07-22 מכון פליקס נ' אזברגה (24.3.2024) 20,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. התובעת, מנהלת בית קפה, הגישה תביעה נגד לקוחה אשר במהלך ויכוח כינתה אותה רוסיה מסריחה ת"א 47646-09-19 פיאסצקי נ' קיעביץ (24.3.2024) 10,000 ₪
תביעה על סך 50,000 ₪. התובע, מורה לנהיגה, הגיש תביעה נגד תאגיד מים וכן נגד המשכיר של משרדו בקשר לעיקול שהוטל על חשבונו בשל חוב מים שאינו שלו ת"א 31730-02-20 טוטח נ' חברת הגיחון (16.3.2024) 9,000 ₪
תביעה על סך 25,000 ₪. תביעה על רקע סכסוך שכנים. הנתבע כתב בקבוצת הווטסאפ של הבניין כי התובעת, ששימשה כיו"ר הועד, מעבירה לכיסה הפרטי כספים שמגיעים אליה ובחירתה כיו"ר היא לתת לחתול לשמור על השמנת תאד"מ 67829-06-22 שינדלר נ' בוזגלו (14.3.2024) 12,000 ₪
תביעה על סך 34,000 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). התובע עורך דין. הנתבע, שיוצג על-ידו, פרסם בפייסבוק פוסט לפיו עורך הדין אינו פועל למען לקוחותיו ת"ק 842-02-23 הלון נ' חאלד (13.3.2024) 5,000 ₪
תביעה על סך 700,000 ₪. התובעים - סגנית ראש עיר ואחיה, מציל עירוני. הנתבע פרסם שלושה פרסומים בהם טען לשחיתות מצד השניים, לפיה בעוד מצילים בעיר פוטרו, האח של סגנית ראש העיר נותר בתפקידו לאור הייחוס המשפחתי ת"א 29067-06-20 בר נ' ווסקובויניק (13.3.2024) 50,000 ₪
תביעה על סך 140,000 ₪. התובע מנהל עסק למכירה ותיקון של אופניים. הנתבעת הזמינה אצלו עגלה המתחברת לאופניים ומשלא היתה מרוצה פרסמה 2 ביקורות. בראשונה כתבה: "רמאים. לשון חלקלקה". לאחר שהתובע פנה אליה, הסירה הנתבעת ביקורת זו וכתבה ביקורת אחרת, מפורטת יותר, שם טענה כי התובע אינו מקצועי ואינו שירותי ת"א 25431-10-21 אוחנה נ' דיאמנט (10.3.2024) 9,000 ₪
תביעה על סך 36,000 ש" (בית משפט לתביעות קטנות). התובעת פרסמה בפייסבוק פוסט ובו קריאה לגיוס כספים עבור בעלה הנכה, שקלנועית שלו נגנבה. הנתבעת פרסמה בתגובה "תזהרו מהם. תיכנסו לפייס, הם עם הסיפור על הקלנועית כבר מזמן, רק משנים תאריך" ת"ק 64709-06-23 עמית נ' לויט (9.3.2024) 7,500 ₪
תביעה על סך 31,000 ₪. תביעה בגין סכסוך שכנים. הנתבע פרסם בקבוצת ווטסאפ של הבניין כי התובעת העלימה כספי וועד ת"א 57568-02-22 ראדמי נ' יצחק (7.3.2024) 8,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. סכסוך בין מנהל בניין ובין אחד הדיירים, במסגרתו הדייר אמר כי מנהל הבניין פרץ למשרדו, וזאת בנוכחות אדם נוסף ת"א 33436-09-22 אמינוף נ' בירנבאום (4.3.2024) 12,000 ₪
תביעה ותביעה שכנגד. בתביעה העיקרית, הנתבע פרסם על התובע ארבעה פרסומים בקבוצת ווטסאפ כי הוא סוטה, חולה ופוגע בנשים. בתביעה שכנגד, הנתבע שכנגד פרסם על התובע שכנגד כי מי שמכיר אותו שומר ממנו מרחק. בתביעה העיקרית נקבעו פיצויים בסך 30,000 ₪; בתביעה שכנגד פיצויים בסך 3,000 ₪ ת"א 26522-11-22 כהן נ' מינס (29.2.2024) 30,000 ₪
תביעה על סך 1.8 מליון ₪. התובעת, חברה לשרותי תוכן באינטרנט תבעה את סמנכ"ל השיווק שלה לאחר שזה טען במספר פרסומים כי החברה מרמה לקוחותיה בכך שפועלת בשיטה של "משחק פירמידה" ת"א 51611-02-20 פורשופ אחזקות נ' אהרוני (28.2.2024) 100,000 ₪
פרטי המקרה פרטי התיק סכום הפיצוי
תביעה על סך 75,000 ₪. על רקע סכסוך, הנתבעת פרסמה באינסטגרם על התובעת כי היא דומה לעכבר, לברווזון מכוער וכי היא מחורפנת ת"א 34980-03-19 כהן נ' שילוק (15.2.2024) 8,000 ₪
תביעה על סך 75,000 ₪. התובעים ניהלו גן ילדים בבית משותף. הנתבע פרסם עליהם, בפני משכירת הגן ודיירי הבניין, כי הם ערסים, חיות, רפש אנושי, פרחת אשפתות, תת רמה ולא ראויים לעסוק בחינוך ילדים תאד"מ 14226-11-21 זעפרני נ' סלע (10.2.2024) 20,000 ₪.
תביעה על סך 100,000 ₪. התובע ניהל הליך משפטי, במהלכו נשלחו לו זימונים לדיונים. הנתבע הוא השליח שהצהיר כי מסר לתובע את הזימון לבית המשפט. התובע הגיש תביעה נגד השליח בטענה כי הצהרתו השקרית כאילו מסר את הזימונים, גרמה להוצאת צו הבאה נגדו ובכך לפגיעה בשמו הטוב ת"א 57598-03-22 אבו ואסל נ' חרז אללה (7.2.2024) 11,000 ₪
תביעה על סך 300,000 ₪. הנתבע פרסם פשקוויל באלפי עותקים בציבור החרדי ובו טען כי התובעת אחראית לשורה ארוכה של מעשי מרמה, זיוף, נוכלות וגניבה ת"א 34834-05-19 פוטש נ' מורסיאנו (6.2.2024) 90,000 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪. התובע והנתבע בעלים של חנויות למוצרי אורתופדיה. על רקע התחרות ביניהם פרסם הנתבע בפני 3 אנשים כי התובע אדם אלים וכי קופות החולים נכוו ממנו ת"א 55245-11-22 אל חי נ' אליאב (4.2.2024) 30,000 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪. הנתבעת פרסמה פוסט מכפיש על התובעת, קוסמטיקאית, בשלוש קבוצות פייסבוק, מבלי לזהותה בשמה אלא למי שפנה אליה באופן פרטי. טענה כי היא חויבה בבתי משפט וכי היא שרלטנית אמיתית שנפגעו ממנו קשות נפשית וכלכלית ת"א 29187-06-20 ניצן נ' פלונית (29.1.2024) 18,000 ₪
תביעה על סך 170,000 ₪. התובע הוא יוצר בתחום הזמר המזרחי, הנתבע זמר מזרחי. בשידור פייסבוק חי הופיע הנתבע ואמר לגבי שיר שהתובע חיבר כי הוא זה שלמעשה חיבר את השיר, כמו גם כל השירים שהוא מבצע ואשר מיוחסים לתובע ת"א 2753-11-20 זיגמן נ' לוי (28.1.2024) 60,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. התובעת מורה לחינוך מיוחד והנתבעת אם לילד בבית הספר. הנתבעת פרסמה, בתגובה לפרסום של אחרת בקבוצת ווטסאפ של הורים, כי התובעת "מחרידה. בושה שהיא מחנכת" ת"א 3879-01-22 מלכה נ' קבסה (22.1.2024) 8,000 ₪
תביעה על סך 400,000 ₪. הצדדים מתגוררים באותו מושב. הנתבע פרסם מכתב ובו טען כי התובעים, שני אחים, היו מעורבים בהחלטה שהתקבלה בחוסר סמכות ותוך ניגוד עניינים באופן שהעניק להם הטבות כספיות. בית המשפט פסק פיצוי בסך 18,000 ₪ לכל תובע ת"א 65069-06-21 קיסר נ' יגר (22.1.2024) 32,000 ₪
תביעה על סך 150,000 ₪. התובעים, אנשי התקשורת גיא מרוז ואורלי וילנאי, תבעו פעילה חברתית שפרסמה בקשר לאימוץ תינוק על ידי בני הזוג, כך: "מי הם זוג הנכלולים אשר גנבו ילד כהה עור מאמו? מי הם זוג הנכלולים שגנבו ילד מאמו ומשמשים לו הורי אומנה, ומצהירים כי הוא בנם? מי הם זוג הנכלולים שבפרוטקציה קיבלו אל חיקם ילד שיש לו אמא טובה ואוהבת, שהם עצמם אינם עומדים בסטנדרטים של אימוץ? מי הם זוג הנכלולים מלקקי תחת למשרד הרווחה ולעמותות אומנה, מנצלים את מעמדם, כדי לספק את צורכיהם על חשבון כאבה של אמא חלשה", כאשר בתגובות ציינה במפורש את שם התובעים. בהמשך פרסמה הנתבעת 2 פרסומים נוספים בנושא ת"א 18439-03-19 וילנאי נ' ענקרי (21.1.2024) 40,000 ש"ח
תביעה על סך 500,000 ₪. התובע, עורך אתר החדשות "וואלה", תבע פעיל חברתי שהרבה להתבטא ברשתות החברתיות ופרסם בעניינו של התובע למעלה מ 20 פרסומים לפיהם הוא ביצע מעשים פליליים של תיאום ראיות ועדויות בקשר לחקירה נגד ראש הממשלה נתניהו; כי הושתל לתפקידו כעורך כדי לתפור תיק לראש הממשלה נתניהו; כי הוא שותף ל"שוחד תקשורתי" ועוד ת"א 59964-11-19 אלקלעי נ' נתניהו (17.1.2024) 52,000 ₪
תביעה על סך 75,000 ₪. התובע, יזם נדל"ן, תבע לקוח לשעבר שפרסם בפייסבוק "כל מי שחושב להתעסק עם הקבלן בני אלעזרא בירוחם. לא להתעסק!!! הוא הפסיק לי את הבניה ולא המשיך פעולות בבית שקיבל עליהם כבר כסף" תאד"מ 35589-09-22 אלזרה נ' בן ישי (8.1.2024) 15,000 ₪
תביעה על סך 600,000 ₪. התובעים, 2 גברים, הגישו תביעה נגד אישה אשר פרסמה כי אנסו אותה. בית המשפט פסק 60,000 ₪ לאחד הגברים ו 30,000 ₪ לשני ת"א 62999-08-21‏ ח' מ' נ' לייבוביץ (8.11.2023) 90,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. התובע, מפקח ימי שבוחן כלי שיט, תבע אדם שנזקק לשרותיו, ומשלא קיבל אותם צילם סרטון בו הוא מקלל את התובע ומטיח בו כי הוא "מתעלל" באזרחים תמימים ומנצל את כוחו ואת מעמדו הציבורי על מנת להתעמר בציבור הלקוחות הזקוקים לשירותיו. הסרטון הועלה בפרופיל הפייסבוק של הנתבע וכן במספר קבוצות ווטסאפ של שייטים ת"א 5219-03-22 ארנפלד נ' ברדה (1.1.2024) 35,000 ₪
תביעה על סך 130,000 ₪. הצדדים הם בני זוג לשעבר. הנתבע שלח 4 הודעות דוא"ל למקום עבודתה של התובעת ובה ייחס לה הפרות של זמני שהות, התנהגות אלימה ומסכנת כלפי בנם, מחלת נפש והעדר כישורים מתאימים לבצע את עבודתה תלה"מ 26759-04-22‏ פלונית נ' פלוני (5.9.2003) 40,000 ₪
תביעה על סך 800,000 ₪. ראש עיריית טבריה תבע מתמודד לראשות העיר על 58 פרסומי דיבה בפייסבוק. בית המשפט קיבל את התביעה בנוגע ל 36 פוסטים, אותם חילק לשתיים: 11 פרסומים בדבר הגשת תלונות במשטרה נגד התובע, על חקירות ומעצרים נגדו, ו 25 פוסטים שעסקו בשחיתות, הונאה, שוחד ומעשים פליליים של התובע. בית המשפט פסק פיצויים בסך 120,000 ₪ בגין הקטגוריה הראשונה ו 180,000 ₪ בגין הקטגוריה השנייה של הפרסומים ת"א 41071-08-17 בן דוד נ' קובי (24.12.2023) 300,000 ₪
תביעה על סך 750,000 ₪. בעקבות סכסוך במושב, פרסם הנתבע שורה ארוכה של הודעות ווטסאפ בגנות התובעים, אב ובנו, בקבוצה בה חברים עשרות מבני היישוב. בפרסומים נטען כי התובעים בני משפחה של קאפו בשואה וייחס להם, בין השאר, תכונות של הלשנה, רשעות, אכזריות, שיסוי כלבים ומעשים פליליים ת"א 6688-05-19 קליין נ' הלפרין (21.12.2023) 30,000 ₪. בערעור הסכום שונה ל 65,000 ₪
תביעה על סך 264,500 ₪. במסגרת סכסוך שכנים, הנתבע שלח פעמיים מכתב תלונה נגד התובעת ובו טען בפני הממונים עליה כי יצרה לעצמה תדמית של "מסכנה" בכך שהצהירה כי משתכרת שכר נמוך מזה שמשתכרת בפועל. בנוסף, טען כי אינה עובדת בהיקף מלא משום שהיא נמצאת בביתה מרבית ימות השבוע ת"א 36868-06-20 גבע נ' שפריר (19.12.2023) 35,000 ₪
תביעה על סך 350,000 ₪. התובע, בעליו של מקומון באשדוד, תבע את העיתונאי יואב יצחק על שורה של פרסומים נגדו. נקבע, כי הפרסומים לפיו התובע ניסה לסחוט את ראש העיר וממלאי תפקידים נוספים בעירייה כדי להשיג טובות הנאה הם פרסומי אמת, ואילו הפרסומים לפיהם התובע הסתייע בקציני משטרה ועורך דין כדי לסגור תיקים פליליים שנפתחו נגדו אינם אמת ופורסמו בחוסר תום לב ת"א 2796-02-16 גלילי נ' עיתונות זהב (18.12.2023) 40,000 ₪
תביעה על סך 50,000 ₪. הנתבע שיתף בפייסבוק סרטון בו מצולמת התובעת מופנה על ידי צוות רפואי לאחר שחותה התקף אפילפטי במקום ציבורי. בית המשפט פסק על דרך הפשרה פיצוי הן בעילה של לשון הרע והן בעילה של פגיעה בפרטיות ת"א 3811-10-22 ארמן נ' נאור (11.12.2023) 25,000 ₪
תביעה על סך 300,000 ₪. התובע, עורך דין, הגיש תביעה נגד חשבת שכר שעבדה עימו בעבר בגין 3 פרסומים בהם קראה לו גנב, רמאי, שקרן ונוכל. בית המשפט קבע כי על הפרסום הראשון, שנעשה בנוכחותו של אדם אחד, תשלם הנתבעת פיצוי בסך 4,000 ₪; על הפרסום השני, שנעשה בנוכחות 2 אנשים, הנתבעת תשלם פיצוי בסך 8,000 ₪; על הפרסום השלישי, שנעשה בבית הדין לעבודה, בנוכחות רבים, תשלם הנתבעת פיצוי בסך 30,000 ₪ ת"א 54832-09-20 גריסריו נ' חן (12.12.2023) 42,000 ₪
תביעה על סך 150,000 ₪. על רקע סכסוך שכנים פרסם הנתבע על התובע, בפני אדם אחד, כי הוא גנב ונוכל. בית המשפט פסק פיצוי על סך 3,500 ₪ אך חייב את התובע בהחזר הוצאות לנתבע על סך 2,000 ₪ משום שהתביעה הוגשה על סכום מופרך ובנוסף, נתבעו 2 אירועים אשר לגביהם כבר הוגשה בעבר תביעה ת"א 20471-08-20 סיני נ' שטר (5.12.2023) 3,500 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. במסגרת הליך של תוספת בניה, הנתבע פרסם במהלך ישיבה של הוועדה המקומית כי התובע שלח אלמוני למקום העסק של בעל עניין, אשר איים עליו באקדח כדי שיחתום על אישורו לתוספת הבניה. טענת הנתבע כי מדובר בפרסום במסגרת הליך מעין שיפוטי לא התקבלה משום שנטענה רק בסיכומים ת"א 54733-11-21 מטר נ' מטר (30.11.2023) 6,000 ₪
תביעה על סך 75,000 ₪. תביעה בנוגע לסכסוך שכנים. התובע, אשר שימש בעבר יו"ר נציגות הדיירים בבניין, הגיש יחד עם רעייתו תביעה נגד אביו של יו"ר הועד הנוכחי לאחר שזה אמר במהלך ישיבת וועד כי התובעים גנבו כספי ועד. בית המשפט פסק פיצוי בסך 7,000 ₪ לכל אחד מבני הזוג תאד"מ 33430-01-21 שמיר נ' סיטבון (30.11.2023) 14,000 ₪
תביעה על סך 407,000 ₪. התובע, מנהל תחנת רכבת, הגיש תביעה נגד נוסעת שבעקבות עימות על תוקף כרטיס הנסיעה שלה, היא פרסמה פוסט בפייסבוק שלה על התובע את התיאורים הבאים: "פרצוף רע, התנהגות שטנית, צרח כמו משוגע, חסר דרך ארץ, התנהגות מזעזעת ומשפילה, עובד אידיוט, פה מסריח, תרתי משמע, שטן בדמות אדם, חולה נפש, מניאק, פרצוף שדורש סטירה פלוס יריקה, גזר דינו יגיע, יימח שמו אמן". לפרסום צירפה הנתבעת גם תמונה של התובע ת"א 37941-02-20 אילביגלי נ' דולב (26.11.2023) 20,000 ₪
תביעה על סך 143,745 ₪. תביעה של איגוד האתלטיקה בישראל נגד מאמן (במסגרת תביעה שכנגד בבית הדין לעבודה). המאמן נתבע על מספר פרסומים בפייסבוק לפיהם האיגוד ממנה בעלי תפקידים ללא מכרז, מתנהל בחוסר שקיפות ועושה שימוש פסול בכספי ציבור סע"ש 36868-06-19 פלד נ' איגוד האתלטיקה בישראל (21.11.2023) 20,000 ₪
תביעה על סך 250,000 ₪. סכסוך שכנים במסגרתו נתבעו שני נתבעים. האחד פרסם כי התובע זייף בדיקה של מערכת בבניין, ונקבע כי ישלם 15,000 ₪; הנתבע השני פרסם 3 פרסומים לפיהם התובע איים על אחד השכנים, פרסום אחד במכתב למעסיקו של התובע (על פרסום זה נפסקו פיצויים בסך 10,000 ₪) ועוד 2 פרסומים בקבוצת הווטסאפ בטענה דומה לאיומים (על פרסומים אלה נפסקו פיצויים בסך 15,000 ₪ לכל פרסום) ת"א 77222-12-20‏ חייא נ' סילברמן (19.11.2023) 55,000 ₪
תביעה על סך 75,000 ₪. לתובע סכסוך עם שכניו, במסגרתו פורסמה נגדו כתבה במקומון לפיו הוא נוהג באלימות, מחזיק ברכוש גנוב, גונב אופנים מילדי הבניין ומאיים על השכנים בדקירות תא"מ 63369-11-20 לוי נ' כותרות וחידושים בע"מ (19.11.2023) 25,000 ₪
תביעה על סך 425,632 ₪. התובע, עו"ד וקרוב משפחתו של בנימין נתניהו, הגיש תביעה נגד הנתבע לאחר שזה פרסם סרטון וידאו ובו טען כי התובע הציג לו הסכם סודי אותו ערך בין בני הזוג נתניהו, ועל פיו היו ביניהם סידורים משפחתיים חריגים, ובהם איסור נסיעת ראש הממשלה לחו"ל ללא רעייתו בנסיעה הכוללת שהיית לילה בחו"ל, איסור הורשת רכוש לבתו של ראש הממשלה מנישואים קודמים ובעיקר מתן זכות לרעייתו להיכנס לישיבות ולדיונים הסודיים ביותר או לאשר את מינויים של הרמטכ"ל ראש המוסד וראש השב"כ ת"א 37977-03-21 שמרון נ' ארצי (16.11.2023) 425,632 ₪
פרטי המקרה פרטי התיק סכום הפיצוי
תביעה על סך 140,000 ₪. תביעה בין בני זוג לשעבר. האישה פרסמה פוסט בה שיתפה במצוקתה בעקבות הגירושין ותוך כדי טענה כי הגבר נהג בגסות רוח ואלימות מילולית, בהמשך אלימות גלויה תלהמ (חד') 51908-11-21‏ ‏ פלונית נ' פלוני (13.11.2023) 5,000 ₪
תביעה על סך 350,000 ₪. התובעת שכרה בעבר יחידת דיור אצל הנתבע ויחסיהם עלו על שרטון. במסגרת הסכסוך התלונן הנתבע בלשכת עורכי הדין נגד התובעת, וכן פנה בעניין למאמנה בתקופת ההתמחות, וטען כי היא אלכוהוליסטית, בעלת עבר פלילי, מתרועעת עם עבריין ונוהגת לשקר במשטרה ובבית המשפט ת"א 153-02-19 לזבניק נ' פרא (12.11.2023) 15,000 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪. התובע שימש כאיש השיווק של מועדון הכדורגל הפועל חדרה; הנתבעת היא עיתונאית. התביעה נסבה על 2 פרסומים של הנתבעת, בפייסבוק ובמקומון לפיהם הוא נכשל בתפקידו משלא הצליח לגייס מנויים ומשכך המועדון נקלע לקשיים כלכליים וכי הוא זומן לשיחת פיטורין וסירב לעזוב ת"א 67179-08-21 רובין נ' גוטפריד (9.11.2023) 20,000 ₪
תביעה על סך 400,000 ₪. התובע הוא חובש בארגון "הצלה", אשר תבע 7 מתנדבים מארגון הצלה מתחרה על שורה של פרסומים נגדו – חלקם בעל פה, בזירות עם נפגעים, וחלקם ברשתות החברתיות. בפרסומים נטען נגד התובע כי הוא כלל אינו חובש, כי הוא מונע מתן טיפול רפואי ואף כי הוא לוקה בנפשו. בית המשפט פסק לנתבעים שפרסמו בעל פה פיצוי בסך 7,500 ₪ לכל אחד, וסך של 10,000 ₪ לכל נתבע שפרסם ברשתות חברתיות ת"א 38231-06-19 זילברשטיין נ' היימן ואח' (6.11.2023) 60,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. במסגרת סכסוך שכנים, פרסם הנתבע במכתבים שהונחו בתיבות הדואר כי התובע, יו"ר הועד, הוא בריון וסחטן. בית המשפט התחשב בקביעת הפיצוי בכך שהפרסום הופנה רק לדיירי הבניין וכי בפועל מעמדו של התובע לא נפגע והוא המשיך לכהן כיו"ר הועד ת"א 32657-08-21 פלייסמן נ' שפירו (2.11.2023) 6,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. התובעת, בעלת חנות, הגישה תביעה לאחר שתאגיד המים העירוני הטיל עיקול שלא כדין על חשבונות הבנק שלה ת"א 62092-02-22 עאמר נ' מי עכו (31.10.2023) 20,000 ₪
תביעה על סך 25,000 ₪. הנתבע והתובע עובדים באתר סולארי בדרום הארץ. הנתבע שלח דואר אלקטרוני לאדם העובד עם התובע וטען כי האחרון לקח חומרים מהאתר ללא רשות תאד"מ 48537-01-20 ערמוני נ' יוגב (27.10.2023) 10,000 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪. התובעת, רופאת ילדים, הגישה תביעה נגד מטופלת שפרסמה פוסט בפייסבוק, ולאחר מכן הגיבה על תגובות לו, ובהם טענה כי בהנהלת קופת החולים "מודעים לבעיה", כי רבים כמוה חושבים כך וכי הרופאה מסרה פרטים אישיים שלה לאחרים ת"א 30897-11-19 קלנטרוב נ' אשתמקר (26.10.2023) 12,000 ₪
תביעה על סך 286,036 ₪. התובעת היא מנהלת אישית בתחום המוזיקה. הנתבע הוא אחיה של זמרת, ששיתף בפייסבוק כתבה ביקורתית על התובעת והוסיף כי התובעת ניצלה את אחותו, הזניחה את הטיפול בה וגנבה ממנו כסף ת"א 28251-02-20 בן ארוש נ' פאוץ' (26.10.2023) 5,000 ₪
תביעה על סך 72,200 ₪. התובעת היא בעלת בית גידול לכלבים. הנתבעת מאמנת כלבים. התביעה נסבה על פרסום של הנתבעת לפיו היא אינה מגדלת כלבים טובה משום שבאחת ההמלטות, כל הגורים סובלים מהתנהגות תוקפנית וכן, כי היא מעסיקה מאלף אלים תאד"מ 44770-03-21 דיין נ' מורן (23.10.2023) 25,000 ₪
תביעה על סך 75,000 ₪. במסגרת סכסוך שכנים, הנתבעים הגישו תלונות שווא רבות נגד התובעים תאד"מ 36797-07-21 וולפסון נ' רויטמן (10.10.2023) 12,000 ₪
תביעה על סך 75,000 ₪. התובעת היא יו"ר ועד בניין. הנתבע האשים בקבוצת הווטסאפ של הדיירים את התובעת כי גרמה לנזק באופניו תוך סיכון חייו תאד"מ 21122-01-22 צוברי - פורת נ' חזן (4.10.2023) 15,000 ₪
תביעה על סך 215,000 ₪. התובעת, מרפאה וטרינרית, תבעה לקוחה שפרסמה נגדה 2 פרסומים בדף הביקורות של המרפאה וטענה לטיפול רשלני כאשר לדבריה "לא עשו כלום. שמו חתול למות ללא טיפול וללא השגחה" ת"א 37054-02-20 מדי - וט בע"מ נ' שמיס (26.9.2023) 9,500 ₪
תביעה על סך 140,000 ₪. התובעת, ממוצא אתיופי, הגישה תביעה נגד 2 אחיות אשר הטיחו בה כי היא "אתיופית מסריחה" ת"א 12038-06-20 צוקרמן נ' אסולין (21.9.23) 16,000 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪. התובע, סגן ראש רשות מקומית, הגיש תביעה נגד ארבעה נתבעים על פרסומים מכפישים. התביעה התקבלה ביחס לשניים מהנתבעים, כאשר האחד פרסם כי התובע לא נכח בהלוויה של חלל צה"ל ביישוב, למרות שנכח, והשני פרסם כי תמונה שהתובע הציג להוכיח כי נכח בהלוויה היא תמונה מזויפת. נקבע שכל נתבע יפצה בסך של 5,000 ₪ ת"א 55269-08-19 אפשטיין נ' קריבצ'קוב (21.9.23) 10,000 ₪
תביעה על סך 36,400 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). התובע, קצין משטרה, נתן דו"ח תנועה לנתבע בגין אי ציות להוראות שוטר. במעמד מסירת ההזמנה לבית המשפט, צילם הנתבע את הקצין, העלה את התמונה לפייסבוק והוסיף כיתוב לפיו השוטר "תפס אותי בחניון ונתן לי דוח על זה שצילמתי אותו" ת"ק 48064-02-23 סמורלי נ' גלמויב (20.9.23) 13,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. הנתבעת היא נוסעת אוטובוס, אשר במהלך ויכוח עם התובע, המשמש כפקח, כינתה אותו "יא ערבי, יא מחבל" ת"א 11504-08-21 לובט נ' אמיגה (10.9.2023) 7,000 ₪
תביעה על סך 72,500 ₪. הנתבע אמר לאבי התובע כי בנו סוחר סמים ונוכל תאד"מ 47415-07-21 שבי נ' זנגי (6.9.2023) 10,000 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪. התובעת, עובדת עירייה, נקלעה לויכוח עם בני זוג, כשהגבר הוא שחום עור. הנתבעת פרסמה לאחר האירוע פוסט בפייסבוק בו טענה כי עובדת העירייה אמרה לבן הזוג שלה: "עכשיו אני מבינה למה השוטרים עושים את מה שהם עושים לכם". נקבע כי הפרסום הוסר כעבור זמן קצר וכי הוא פורסם בקבוצה סגורה של כ 15,000 משתמשים ת"א 8519-12-19 גניש נ' ענן (4.9.2023) 22,000 ₪
תביעה על סך 150,000 ₪. התובעת היא עמותה שהפעילה אתר שידוכים וכן שידור תכנים מסורתיים לקהל דתי. הנתבע טען בשיחה עם מזכירו של רב כי אתר השידוכים הוא "בית בושת וירטואלי", "סרטן", ו"מוגלה". כמו כן, טען כי העמותה מטעה רבנים ("מה שהם עשו זה הטעייה של הרב. זה השיטה. השיטה היא להראות לרבנים 10% מהאמת") ת"א 48689-03-19 הידברות נ' לוי (30.8.2023) 40,000 ₪
תביעה על סך 500,000 ₪. בנו של ראש הממשלה נתבע על-ידי פעילה במפלגתו של בני גנץ בעקבות 2 ציוצים בטוויטר, אשר בהקשרם רמזו לקשר מיני בינה לבין גנץ. בית המשפט קבע כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע ת"א 52748-08-20‏ כשדי נ' נתניהו (30.8.2023) 130,000 ₪
התובע, בעל מוסך, הגיש תביעה נגד לקוח אשר בשתי הזדמנויות הגיע למוסך ואמר, בנוכחות עובדים ולקוחות, כי התובע הוא גנב ורמאי. בית המשפט קבע כי האמירות נאמרו תוך כדי איומים כלפי התובע ונסיון תקיפה שלו, ומשכך הנוכחים באירוע עשויים היו להסיק כי הטענות לרמאות וגניבה נמצאות ברף הגבוה ת"א 6806-04-21 אבו הדבה נ' אלמליח (28.8.2023) 45,000 ₪
תביעה על סך 400,000 ₪. התובע, יו"ר ש"ס, תבע את העיתונאי בן כספית שכתב כך: "דרעי, עבריין מורשע שדמם של 45 נספי אסון מירון מרוח על ידיו" ת"א 56450-12-21‏ דרעי נ' כספית (28.8.23) 40,000 ₪
התובע, צלם במקצועו, הגיש תביעה נגד הנתבעת בגין שימוש שעשתה בתמונה שצילם (לפי חוק זכויות יוצרים) וכן בשל כך שסימנה כוכב אחד בדירוג העסק בגוגל, למרות שמעולם לא היתה לקוחה שלו אלא רק משום שכעסה על דרישתו לפיצויים בעקבות הפרת זכויות היוצרים. בית המשפט קבע כי דירוג בכוכב אחד מהווה פרסום לשון הרע ואולם התחשב בכך שכעבור זמן קצר התחרט ודירג את התובע בדירוג המקסימלי תאד"מ 29081-10-21 אפשטיין נ' סקיילייט (20.8.2023) 7,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. התובעת, חברת לייצור רטבים, הגישה תביעה נגד מי שפרסם נגדה 5 פרסומים, הראשון בעמוד הפייסבוק של החברה והאחרים בתגוביות לפוסטים באותו עמוד, בהם טען כי החברה מרעילה חתולים למוות כדי לייצר מהם רטבים. בית המשפט התחשב במצבו הנפשי של הנתבע וכן בעובדה כי הוא מחק את הפרסומים בתוך זמן קצר יחסית ת"א 8952-07-20 פודלי נ' וסרמן (15.8.23) 18,000 ₪
תביעה על סך 36,000 ₪. במסגרת סכסוך עסקי, פנה הבעלים של הנתבעת במייל לשלושה עובדי התובעת והכפיש בהם את מנהלהּ. בין השאר כתב כי הוא שקרן פתולוגי, מסתבך בפלילים, לא משלם לעובדים, מסובך בבתי משפט ועבריין ת"א 30769-04-19 קום סנטר נ' קרקס פלורנטין (12.8.2023) 30,000 ₪
תביעה על סך 34,600 (בית משפט לתביעות קטנות). במסגרת סכסוך בין מתווכים כינה הנתבע את התובע גנב בכך ששלח הודעה לרוכש דירה וכתב כך: "צר לי שיש מצב שאתה בוחר להיות בצד של מישהו שפועל בגניבה" ת"ק 56314-06-22 כהן נ' אהרון (10.8.2023) 10,000 ₪
תביעה על סך 400,000 ₪. התובע אירח בביתו חברת כנסת, אירוח שהוביל להפגנה פוליטית, במהלכה נוצר עימות בין התובע לבין אשת הנתבע. בעקבות כך פרסם הנתבע חמישה פרסומים בפייסבוק בהם כינה את התובע עבריין, פושע, אלים, מסוכן לציבור, מהווה איום וגבר ששובר יד לאשה. בית המשפט התחשב בכך שהנתבע התנצל על הדברים ת"א 17987-04-22 אזרחי נ' זרקא (10.8.2023) 10,000 ₪
תביעות הדדיות בין בני זוג גרושים. הגרושה פרסמה בפייסבוק את תמונת הגרוש והוסיפה כיתוב: "מה אפשר לומר על "גבר מתגרש" שלא משלם מזונות אבל תובע קצבת נכות של ילד בן 4 !!! פשוט להקיא". בית המשפט פסק פיצוי בסך 20,000 ₪. הגרוש אמר לחברתה של הגרושה:"הנה החָברה של גרושתי הזונה- שרמוטה, שמזדיינת עם כל העיר". בית המשפט פסק פיצוי בסך 10,000 ₪ תמ"ש 53111-10-20‏ מ.ע נ' א.ע (10.8.2023) 20,000 ₪ 10,000 ₪
פרטי המקרה פרטי התיק סכום הפיצוי
תביעה על סך 1,500,000. התובעת היא דמות הלכתית מוכרת. התביעה הוגשה נגד 4 רבנים אשר השמיצו אותה בשיעורי תורה מוסרטים. פסק הדין עוסק רק באחד הרבנים, כאשר לגבי האחרים ניתן בעבר פס"ד. בפרסומי הרב התובעת מתוארת כגורם מזהם שמקומו בביוב ביחד עם חולדות ועכברים; כשוטה חסרת שכל; כטמאה; נטען כי התובעת פועלת באופן החמור יותר מפרוצה המוכרת את גופה תמורת כסף וכי היא נראתה בתמונה עם גבר שאינו בעלה ב"קירוב בשר" ת"א 1-06-18 ברש נ' שאולוב (9.8.2023) 50,000 ₪
תביעה על סך 150,000 ₪. התובעים, אח ואחות, הם שוטרים. תביעת האח התקבלה בקשר לפרסום הנתבעת במכתב למפכ"ל לפיו התובע הוא עבריין. על פרסום זה נפסק פיצוי בסך 4,500 ₪. תביעת האחות התקבלה בקשר לפרסום הנתבעת במכתבים למפכ"ל ולמח"ש, לפיהם התובעת שיבשה הליכי חקירות, סייעה למשפחתה להיחלץ מחקירות ודאגה שאחיה יתקבל למשטרה. על פרסום זה נפסק פיצוי בסך 12,000 ₪ ת"א 79850-12-20 בר נביא נ' ספיר (6.8.2023) 16,500 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. סכסוך שכנים במסגרתו הנתבע הציב ליד בית שכניו עגלה ועל גביה שילוט ובו הכיתוב: "הפדופילים" ו"האח הפדופיל" בליווי ציורים של דגים (לתובע עסק לממכר דגים). בית המשפט קבע, מחד, כי המדובר בפרסום שפרסום בכוונה לפגוע, ומאידך התחשב, בין השאר, בכך שהעגלה הוצבה במקום במשך כשעתיים וחצי וכי מספר האנשים שנחשפו אליו קטן ת"א 54449-11-20 מולוקנדוב נ' עקיבא (7.8.2023) 15,000 ₪
תביעה על סך 150,000 ₪. הנתבעת שלחה באמצעות עורך דין מכתב לבנקים ובו דרישה לגילוי מסמכים הקשורים בסכסוך עסקי של בעלה המנוח עם התובעים, ובתוך כך טענה במכתבים אלה כי התובעים ביצעו תרמית ופעולות בלתי חוקיות ופליליות מתחומי דיני המס והלבנת הון. בית המשפט קבע כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע ת"א 53676-09-19 מתכת באר שבע נ' עמר (6.8.2023) 150,000 ₪
תביעה על סך 55,000 ₪. התובע, עורך דין, הגיש תביעה נגד לקוחה אשר בשל מחלוקת על שכר הטרחה שלחה מייל, בו היה מכותב שותפו של עורך הדין, וכתבה בו: "מבחינתי בוצעה כאן הונאה של עורך דין" ת"א 61424-01-22 עו"ד תם ליפשיץ נ' כפיר שחר (4.8.2023) 12,500 ₪
תביעה על סך 2.6 מליון ₪. התובע, יו"ר אופוזיציה ברשות מקומית, תבע איש תקשורת אשר עמד מאחורי שורה ארוכה של פרופילים מזויפים בפייסבוק שפרסמו פרסומי דיבה נגד התובע במשך שנתיים, עובר לבחירות לרשות המקומית. מדובר ב 35 פרסומים מכפישים בדרגת חומרה גבוהה, אשר עוסקים במקום עבודתו של התובע, פרסומים המייחסים לו עבירות פליליות, ניצול מעמדו ושימוש בכספי עמותה וכן פרסומים אישיים ומשפילים נגדו ונגד משפחתו. הנתבע הגיש תביעה שכנגד על 2 פרסומים נגדו לפיהם הוא מושחת, מקבל דמי פרוטקשן מהעירייה. בית המשפט קבע פיצוי בסך 30,000 ₪ לכל פרסום, בשתי התביעות ת"א 44827-10-21 צבי אבישר נ' יוסי דואק (3.8.2023) 1,050,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. התובע הוא בעליו של עסק לממכר המבורגרים. בשל סכסוך בין הצדדים, פרסם הנתבע ביקורת על עסק התובע: "הבשר מקולקל ולא אכיל פשוט קלקול קיבה", "אכלתי וגם נגעלתי" ת"א 14839-10-19 ינון בוחבוט נ' רביד מזרחי (2.8.20223) 7,000 ₪
תביעה על סך 72,740 ₪. התובע, עובד במכון רישוי, סובל מבעיה נפשית. על רקע זה צולם סרטון הלועג לעובדה כי התובע נוטל תרופות פסיכיאטריות והוא הופץ בקרב העובדים סע"ש 9951-06-20 בלפר נ' טסט בשרון (1.8.2023) 40,000 ₪
תביעה על סך 210,000 ₪. תביעה על 2 פרסומים שפרסם הנתבע לבנותיו בקשר לתובע - בן הזוג החדש של אשתו בנפרד - ובהם ייחס לו את פירוק הנישואין וכי מטרתו בזוגיות החדשה היא כלכלית בלבד ת"א 7947-02-22 פלוני נ' פלוני (1.8.2023) 20,000 ₪
תביעה על סך 34,599 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). העירייה טענה כי לתובע חוב ארנונה. התובע טען כי הדירה היתה ריקה בחלק מהזמן והגיש השגה על דרישת החוב. עוד בטרם נדונה ההשגה, הטילה העירייה עיקול על חשבון הבנק של התובע ת"ק 16793-01-23 לוין נ' עיריית קרית שמונה (30.7.2023) 4,000 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪. התובע, נהג מונית, הגיש תביעה נגד מי שפרסם נגדו פוסט בפייסבוק: "... עלי להזהיר מנהג בשם דודו בק שהינו עבריין ושרלטן, שמתייחס לתושבי צפת בכלל, ולנוסעיו בפרט – בצורה איומה ונוראה, ומתנהג בעצמו כאחרון העבריינים. היזהרו (והזהירו) מלסוע איתו! הוא עבריין בעצמו, ומתייחס ללקוחותיו ובפרט הנשים בזלזול אין קץ עד כדי שיצאו מהמוניות שלו עם דמעות בעיניים! הוא מתנהג כגברתן, וכמובן שעל חלשים. ותמוהה, כיצד חברת מוניות בכלל מרשה לעצמה להעסיק אדם שכזה" ת"א 61868-01-19 בק נ' נתן מלך (30.7.23) 30,000 ₪
תביעה בין אחים. האח הנתבע פרסם 4 פרסומים ברשתות החברתיות בהן טען כי אחיו "נוכל", "שקרן", "רמאי", "גנב", כי גנב את כספי הירושה, מכה את אשתו וכי הוא אחראי למותם של קרובי משפחה תמ"ש 37204-02-22 פלוני נ' אלמוני (28.7.2023) 80,000 ₪
תביעה על סך 120,000 ₪. אב לילד בגן ילדים פרסם בקבוצת ווטסאפ של הורי הגן 5 תמונות שנלקחו ממצלמות האבטחה בגן בהם נראה בנו וילד נוסף, סימן בחץ את הילד הנוסף והוסיף כיתוב לפיו מדובר בילד המטריד את בנו, מפיל אותו על הרצפה כל היום וכי "חייבים תגובה מיידית". התביעה הוגשה בעילה לפי חוק איסור לשון הרע וכן בעילה לפי חוק הגנת הפרטיות ת"א 38880-06-20 פלוני נ' פלוני (27.7.23) 20,000 ₪
תביעה על סך מליון ₪. בעקבות סכסוך עסקי בין שתי חברות קבלניות, פתחה החברה הנתבעת תיק בהוצאה לפועל והגישה במסגרתו בקשה לעיקולים, וכל זאת לפני המצאת אזהרה, כפי שנדרש ת"א 41727-04-19 בלמס נ' כהן (27.7.2023) 50,000 ₪
תביעה על סך 50,000 ₪. הנתבעת הטילה עיקול על חשבון הבנק של התובע כדין. ואולם לאחר שהוטל העיקול, התובע פרע את החוב. בית המשפט קבע כי גם אי הסרתו של עיקול שהוטל כדין חרף פירעונו של החוב מהווה לשון הרע, אם כי חמור פחות מעיקול שהוטל מלכתחילה שלא כדין תאד"מ 35719-01-23 דחלה נ' טורעאן (27.7.2023) 6,000 ₪
תביעה על סך 300,000 ₪. הנתבעת פרסמה פוסט בקבוצת אוהבי כלבים בפייסבוק את הפרסום הבא: "אני פונה לכל אוהבי בעלי החיים!! חייבים לדאוג שהחנות חיות הזאת תיסגר ותתן את הדין על אחזקת בעלי חיים בתנאי התעללות שעוברת על חוק צער בעל חיים! הרשויות לא עושים כלום אז אנחנו נעשה למען חסרי הישע שסובלים אצלו מאוד!! בראשון לציון ליד קניון הזהב יש חנות בשם מולי שמוחזקים שם גורים בתנאים קשים ואכזריים...ולמרות אלפי פניות לרשויות כלום לא טופל ומטופל!" לפוסט צורפה תמונת חזית חנות התובעת ת"א 1607-03-20‏ מולי חיות מחמד נ' אחוון (24.7.2023) 50,000 ₪
תביעה על סך 19,500 ₪. רכב הנתבעת (חברת השכרה) פגע ברכב התובעת. במכתב הדחייה של הנתבעת דחתה את אחריותה לתאונה וכתבה: "אנו מתכוונים לפנות למשטרה שתחקור האם מדובר בהונאת ביטוח, שכן נראה כי ברמאות המעורבים עסקינן" תאד"מ 32628-09-22 סקא נ' סאן קאר (19.7.2023) 10,000 ₪
תביעה על סך 300,000 ₪. לקוח לא מרוצה של מספרת כלבים פרסם בעמוד הפייסבוק של המספרה "גנבים שקרנים"; "זבל של מקום" ו-"מקום מגעיל שמזלזל בלקוחותיו". בית המשפט פסק למספרה פיצוי בסך 5,000 ₪ אך השית עליה הוצאות משפט בסכום דומה בשל כך, בין השאר, שסכום תביעתם היה מופרז ת"א 2834-01-20 קואלה לחיות מחמד נ' דוכן (9.7.2023) 5,000 ₪
תביעה על סך 250,000 ₪. התובעת, ראש שירותי הבריאות הציבורית, תבעה בלוגרת ופעילה פוליטית על פרסומים לפיהם היא לא חיסנה את בנה בחיסון נגד הקורונה. מדובר ב 11 פרסומים בפייסבוק, שרובם נוגעים לנושא חיסון הבן וחלקם ביטויים כגון "משפחת פשע" ו"היפוקריטית". בית המשפט התחשב בתפוצה הנרחבת של הפרסומים ת"א 55289-01-22 פרייס נ' טמיר (6.7.2023) 143,566 ₪
תביעה על סך 110,000 ₪. שוטר הגיש תביעה נגד אישה שתיעדה והעבירה לאחרים סרטון ובו נראה מעצר שביצע התובע תוך שהיא צועקת ברקע "רוצים להרוג בן אדם על מסיכה, תתבייש1 שי מנדל זה אתה, תסתכל על המצלמה! תתבייש!...גועל נפש. הרגו אותו...שאלוהים ישלם לכם יא בני זבלים, יא מניאקים, יא זבאלות, יא פחי אשפה" ת"א 9743-05-22 מנדל נ' נקש (6.7.2023) 7,000 ₪
תביעה על סך 400,000 ₪. שלושה בעלי עסקים נתבעו על ידי בעל עסק שנמצא בשכנות להם בעקבות מכתב תלונה שהם כתבו לבעל הנכס לפיה התובע עבריין, מעורב באלימות ופוגע בעסקיהם ת"א 78967-12-20 אוסטרי נ' גולדפדר (4.7.2023) 20,000 ₪
תביעה על סך 142,000 ₪. שוטר הגיש דו"ח נגד אזרח על הפרת תקנות הקורונה. האזרח פרסם פוסט על כך בפייסבוק, ובהמשך הגיב לתגובות לפוסט, ובתוך כך כתב כי מדובר בשוטר עבריין, נוכל ושקרן, שהיה איתו בבית משפט בעבר "והפסיד על אלימות שהיתה מצולמת" ת"א 60798-11-20 שוחט נ' בן יוסף (29.6.2023) 25,000 ₪
תביעה על סך 72,700 ₪. בעלת עסק קיבלה דו"ח בתקופת הקורונה, ולאחר שבעלה פרסם פוסט בנושא והתראיין ברדיו, עיריית תל אביב הגיבה ובתגובתה טענה כי בעלת העסק קיללה את הפקח ת"א 18004-06-22 מלמד נ' עיריית תל אביב יפו (28.6.2023) 30,000 ₪
תביעה על סך 140,000 ₪. מהנדס תאגיד מים עירוני תבע את שכנתו לאחר שפרסמה בפייסבוק, במסגרת תגובה לפוסט של פיקוד העורף, כי בקשתה להקים ממ"ד סורבה בגלל שזה "מפריע למכונית של המהנדס". בית המשפט התחשב בכך שהנתבעת התנצלה על הפרסום וכי שמו המפורש של המהנדס לא פורסם על אף שניתן היה להבין כי מדובר בו ת"א 38617-04-22 מזרחי נ' כהן (26.6.2023) 8,000 ₪
תביעה על סך 300,000 ₪. התובע, שחקן כדורסל, הגיש תביעה נגד שדר רדיו שהתבטא בשידור כך: " "לא אדם חלאה תקשיב. תת חלאה... דורון ג'מצי הוא תת אדם באמת נפולת ריקבון של.... ערמה של רקמות רקובות שחבל על האוויר שהוא נושם ... בעיני דורון ג'מצ'י הוא טינופת שלא ברא השטן." לאחר השידור הוא גם פרסם בטוויטר: "אוסף הרקמות המטונפות דורון ג'מצי, שחבל על האויר שהוא נושם, משתמש במטריה של מכבי ת"א – לאיים על כל מי שאומר עליו את האמת" ת"א 53246-06-20 ג'מצ'י נ' קופמן (21.6.2023) 25,000 ₪
תביעה על סך 150,000 ₪. התובע, ראש מועצה מקומית קצרין, הגיש תביעה נגד ערוץ 20, מגישה בערוץ ועורך הערוץ, על פרסום לפיו הוא עומד מאחורי שורת התבטאויות גזעניות נגד מי שהתמודדה מולו בבחירות, מועמדת אתיופית ת"א 32086-01-19 אפרצב נ' ערוץ יהודי ישראלי בע"מ (21.6.2023) 15,000 ₪
תביעה על סך 280,000 ₪. מעסיק תבע עובדת שלו לאחר שפרסמה 2 פוסטים בפייסבוק בגנותו. בפוסט הראשון נכתב: "שנתיים וחצי בניתי לבנאדם עסק. נתתי את כל כולי הוא לא משלם לי משכורת אחרונה וכך גם את הפנסיה...חוצפה שאין לתקנה!! גועל נפש" תוך שהנתבעת מציינת את שמו של מעסיקה. בפוסט השני הוסיפה לטעון כי לא שולמה לה משכורת אך תיקנה כי שולמה הפנסיה סע"ש 21515-12-20 ברגר - טיחומירוב (19.6.2023) 16,500 ₪
תביעה על סך 300,000 ₪. סכסוך שכנים במסגרתו פרסמה הנתבעת שורה ארוכה של פרסומים, במכתבים ובפוסטים בפייסבוק. התובע מוצג בפרסומי הנתבעת כמטורף חולני, הרוקד על דם הנתבעת ורואה בה טרף קל, כאדם מתעלל, בעל עבר סמוי ואפל, שנוהג בעצמו ובאמצעות גברים להתחקות אחרי הנתבעת ולצלמה, לקלל את הנתבעת ולהלך עליה אימים, כמי שגורם לסכסוכי שכנים, מעלים מכתבים מתיבת הדואר שלמה, פוגע ברכב וברכוש הנתבעת וכמי שניסה לדרוס את הנתבעת מספר פעמים, השליך לעברה אבנים, רוצח סדרתי, אנס ופדופיל השולח גברים לביתה בטענה שהיא מנהלת מכון ליווי ת"א 44108-04-19 אביב נ' בר (15.6.2023) 42,000 ₪
תביעה על סך 280,000 ₪. במסגרת סכסוך שכנים פרסמו 2 שכנים על מי שכיהן כיו"ר הועד כי הוא גנב, שודד ונוכל ת"א 40800-02-22 רוזנהיים נ' חבר (19.6.2023) 30,000 ₪
פרטי המקרה פרטי התיק סכום הפיצוי
תביעה על סך 150,000 ₪. הנתבעת התלוננה במשטרה על התובע, שהיה בעבר ארוסה, כי הפיץ תמונות אינטימיות שלה באפליקציית טלגרם ת"א 40534-09-20‏ רומנו נ' חלדי ‏(11.6.2023) 10,000 ₪
תביעה על סך 25,000 ₪. מדריך טיולים הגיש תביעה נגד אישה שפרסמה פוסט בפייסבוק וטענה כי הוא התנהג בגסות כאשר העמיד את קבוצתו צמוד אליה ודיבר בקול רם. הנתבעת ציינה כי מדובר במדריך רוסי וצירפה לפוסט תמונה של המדריך. בית המשפט קבע כי ציון מוצאו של המדריך, בנסיבות העניין, מהווה לשון הרע בשל כך שהוא מבזה אדם בשל מוצאו. כמו כן, בית המשפט קבע כי פרסום התמונה מהווה פגיעה בפרטיות תאד"מ 46787-02-22 ניסינבאום נ' שטרלברג (9.6.2023) 8,500 ₪
עורכת דין הגישה תביעה נגד עורך דין בעקבות פרסומים מכפישים בפייסבוק. בית המשפט קיבל את התביעה ביחס לארבעה פרסומים בהם נטען כי עורכת הדין היתה מעורבת בהגעתו של לקוח שהוא קרוב משפחתה למשרד עורך הדין במטרה לפגוע בו ובנוסף, פרסום המטיל ספק באמינותה של עורכת הדין, ביושרה, בתכונותיה האישיות, וביכולותיה המקצועיות כעורכת דין ת"א 33903-09-15 עו"ד שינו נ' עו"ד הירש (8.6.2023) 70,000 ₪
עורך דין הגיש תביעה נגד לקוח, לאחר שזה הגיע למשרדו ומתוך מרפסת המשרד צעק לעבר עוברים ושבים ברחוב כי עורך הדין נוכל, רמאי ושקרן ת"א 7581-09-15 הירש נ' שינו ואח' (8.6.2023) 12,000 ₪
תביעה על סך 50,000 ₪. שוטר ממוצא ערבי תבע אנשים שהגיבו לפוסט בפייסבוק ובו סרטון המראה פעולת עיכוב של השוטר. אחד מהם פרסם: "עבד נערני (ערבי) מגייסים ערבים שבדם שלהם הם אלימים למשטרה..."; השני פרסם: תגיד לו שיבוא בלי מדים ואקדח שהוא מתחבא מאחוריהם כמו קוקסינל ונראה איזה גיבור הוא יחזור הבייתה בוכה לכושיל אמא שלו". בית המשפט קבע כי מדובר בפרסומים גזעניים ופוגעניים והנתבעים לא התנצלו ועמדו מאחוריהם. מאידך קבע כי מדובר בתגובות מבין רבות שפורסמו ת"א 55142-07-20‏ נערני נ' גבריאלוב (7.6.2023) 12,000 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪. במסגרת סכסוך שכנים, פרסמה הנתבעת עשרה פרסומים – בעל פה ובכתב. בית המשפט קיבל את התביעה רק בנוגע לשלושה פרסומים, שכללו לשון הרע ולפיהם התובע חיבל במנגנון המעלית בבניין, רימה את דיירי הבניין, הסית, נבחר לוועד הבית במרמה וחנה בחנייה ששייכת לאביה. בית המשפט קבע פיצוי בסך 5,000 ₪ לכל פרסום ת"א 31272-08-20 מנשה נ' והבה (7.6.2023) 15,000 ₪
תביעה על סך 50,000 ₪. התובע, עורך דין, הגיש תביעה נגד הרשות המקומית בה הוא גר לאחר שזו הטילה עיקול על חשבונו העסקי בשל חוב ארנונה. התברר כי העיקול הוטל בשוגג. בית המשפט התחשב בקביעת הפיצוי בכך שהעיקול הוסר בתוך זמן קצר, גובה העיקול היה נמוך, הפרסום היה בפני אדם אחד (פקיד הבנק) והמועצה המקומית התנצלה תאד"מ 15500-08-22 בוקאעי נ' המועצה המקומית כאבול (7.6.2023) 7,000 ₪
תביעה על סך 70,000 ₪. נגד התובע, פקח עירוני, פורסם פוסט על-ידי בעל עסק לפיו הוא "עבריין נפוח", "מאפייה על מדים", התנהגותו תוארה כביריונית וכן יוחסה לו עבירת איומים. לפוסט צורף סרטון בו רואים וניתן לזהות את הפקח. בית המשפט קבע כי החמיר משום שצורפה התמונה והקל משום שהנתבע התנצל במהלך הדיון והסיר את הפרסום תאד"מ 61637-06-22 אזולאי נ' אלקיים (6.6.2023) 20,000 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪. התובעת, מנהלת לשכת ראש עירייה, תבעה חבר מועצה על פרסום בפייסבוק לפיו היא למדה באוניברסיטה על חשבון העירייה וכי היא מנהלת את העירייה בצורה קלוקלת. בית המשפט התחשב שהנתבע הסכים להתנצל ת"א 28322-03-21 אלואשוילי נ' כהן (4.6.2023) 7,000 ₪
תביעה על סך 142,000 ₪. התובעת עיתונאית, הנתבע יועץ ראש עירייה. העיתונאית לא הורשתה להיכנס לישיבת מועצה ובמהלך עימות עם היועץ הוא הטיח בה "את עוד פעם על סמים" ת"א 52426-06-20 ליבמן נ' שובר (4.6.2023) 7,000 ₪
תביעה על סך 281,000 ₪. הנתבעת פרסמה ביקורת צרכנית על התובע, בעליו של עסק בקניון, וכן פנתה בתלונה עליו להנהלת הקניון, וטענה כי הוא "אדם נוכל שמרמה לקוחות" ת"א 57339-01-19 ימין נ' מצליח (4.6.2023) 20,000 ₪
תביעה על סך 30,000 ₪ בבית משפט לתביעות קטנות. הנתבעים פרסמו ביקורת שלילית בדף הגוגל העסקי של התובעת, וטרינרית. התברר כי הנתבעים כיוונו לביקורת על רשת מרפאות, שהתובעת שייכת אליו, אך היא עצמה לא נתנה להם כל שירות. הנתבעת פרסמה כי כמעט הרגו לה את הכלב, הזהירה לא להתקרב וטענה כי קיבלה את השירות הגרוע בחייה. בית המשפט פסק לה פיצויים בסך 15,000 ₪. הנתבע רק דירג את המרפאה בכוכב אחד. בית המשפט פסק לו פיצויים בסך 2,500 ₪ ת"ק 44608-10-22 דהן נ' מאייר (4.6.2023) 17,500 ₪
תביעה על סך 1,000,000 ₪. התובע והנתבע עיתונאים. תביעה על עשרות פרסומים בטוויטר ובפייסבוק. בית המשפט קיבל את התביעה רק על הפרסומים שקבעו קביעות עובדתיות כאילו התובע הוא גזען, שקרן ושותף לעבירות פליליות. בית המשפט פסק פיצויים בסך 60,000 ₪ על ביטויים המייחסים לתובע גזענות; 50,000 ₪ על ביטויים המייחסים לתובע אמירת שקרים ו 25,000 ₪ על ביטויים המייחסים לתובע מעורבות בעבירות פליליות ת"א 21557-11-20 גרינצייג נ' ציפורי (4.6.2023) 135,000 ₪
תביעה על סך 50,000 ₪. במסגרת סכסוך שכנים פרסמה שכנה נגד שכן, בין השאר, כי "לקח ממנה בעורמה וגנבה 700 ₪" וכי הוא "גנב שקרן ולכאורה גם איש מאפיה". בית המשפט לקח בחשבון את העובדה שהפרסומים הופנו כלפי קבוצה מצומצמת – חברי נציגות ועד הבית ת"א 64342-03-19 נוי נ' מור (4.6.2023) 7,000 ₪
תביעה על סך 75,000 ₪. נגד התובע הוטל עיקול בשל דוחות חניה. במועד ביקור גובי ההוצאה לפועל בביתו של החייב, הוא הציג להם צו כינוס ועיכוב הליכים, ואולם למרות זאת הם עיקלו מביתו מטלטלין. בית המשפט קבע אמנם כי האירוע פגע בשמו הטוב אלא שבמעמד זה נכח רק בנו ובנוסף, התביעה הוגשה רק בחלוף 4 שנים ת"א 75086-12-20 משטה נ' עיריית תל-אביב יפו (30.5.2023) 8,000 ₪
תביעה על סך 1,050,000 ₪. המשטרה ביצעה חיפוש בביתו של רופא שיניים, אשר תועד בוידאו על-ידי השוטרים. בחיפוש בביתו של רופא השיניים לא נתפס דבר. התיעוד פורסם כחלק מכתבה נרחבת בנושא תפיסות נשק וסמים. בית המשפט קבע כי פרסום הביצוע של צו החיפוש, תוך זיהוי התובע במהלכו, מהווה לשון הרע, וביתר שאת כאשר מצפיה בכתבה ניתן היה להבין בטעות כי נמצאו בביתו של התובע סמים ואמל"ח ת"א 57842-03-19 אלבאז נ' משטרת ישראל ומשמר הגבול (24.5.2023) 150,000 ₪
תביעה על סך 420,000 ₪. עורך דין הגיש תביעה נגד 13 נתבעים, שהגיבו לפוסט שפרסם בנושא הקורונה. "ד"ר מנגלה היה גאה בך" – 10,000 ₪; "תתגייס לאס.אס ותזריק לאנשים בכוח" – 10,000 ₪; "תבנה מחנות עבודה כמו הנאצים ותתחיל לחסן" – 7,000 ₪; "פאשיסט. גרמניה זה כאן" – 7,000 ₪; "שיטות היטלר וסטאלין לא פה" – 12,000 ₪; "הנאציזם בפעולה" –12,000 ₪; "עו"ד שמציע הצעה כזו לכפות חיסון ניסיוני על אנשים בריאים, הוא בגדר פושע נגד האנושות..פשיסט קטן ועלוב" – 18,000 ₪; " תודות לאנשים כמוך הפשעים החמורים ביותר באנושות התבצעו" – 12,000 ₪; "פשיסט ותומך טרור" – 18,000 ₪ ת"א 31817-05-21 עו"ד רון נ' ורסנו (24.5.2023) 106,000 ₪
תביעה על סך 150,000 ₪. הנתבע פרסם פוסט נגד התובע, שהינו אחיו של שכן עימו הוא מסוכסך. בפוסט טעם הנתבע כי לתובע קשרים במערכות אכיפת החוק וכי הוא "חשוד בשיבוש הליכים" ת"א 7026-02-20 לפ נ' קביאטקובסקי (22.5.2023) 15,000 ₪
תביעה על סך 480,000 ₪. כתבה בתכנית "שישי עם איילה חסון" בה נטען כי התובע, חבר מועצה בראשון לציון, היה מצוי בניגוד עניינים "ברמה הכי מדהימה שיכולה להיות" וייתכן שהוא "מסובך בפרשת שחיתות" והכל בקשר לתיווך בעסקת נדל"ן (ת"א) 1681-02-18 דעבול נ' חדשות 10 בע"מ (21.5.2023) 69,544 ₪
תביעות הדדיות בקשר לרכישת מטבח וציוד חשמלי למטבח. תביעת רוכשת המטבח נדחתה ואילו תביעת חברת המטבחים בקשר ללשון הרע שפרסמה הרוכשת התקבלה. מדובר בשני פרסומים בעל-פה לפיהם עובדי חברת המטבחים, כמו גם מנהלה, הם "נוכלים", "עבריינים" וכי הם זייפו את חתימות הלקוחה על התוכניות. בית המשפט קבע פיצוי בסך 1,800 ₪ לכל פרסום ת"א 25272-02-20 סמל פרפקטו בע"מ נ' אתי חן (16.5.2023) 3,600 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪. שוטר נתן דו"ח לנהגת שהכשילה בדיקת ינשוף. בתגובה הנהגת פרסמה בפייסבוק פוסט בו טענה כי השוטר הטריד אותה מינית. לפוסט צירפה את תמונתו של השוטר ת"א 40190-04-20 סולימה נ' מור (11.5.2023) 25,000 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪. ארבעה בעלי נכסים בתל אביב הגישו תביעה נגד העירייה בשל הטלת עיקול שלא כדין. העירייה הגישה עיקול בשל חובות ארנונה בטרם הסתיים הליך משפטי שהתקיים לבירור החובות. בית המשפט פסק פיצוי בסך 10,000 ₪ לכל תובע ת"א 74224-10-18 מיכקשוילי נ' עיריית תל-אביב-יפו (10.5.2023) 40,000 ₪
מנהלת חטיבת ביניים בבית ספר תיכון ארגנה מפגש תלמידים ערבים-יהודים. אחד התושבים פרסם בעקבות כך פוסט, בערבית ובעברית, לפיו במהלך המפגש מנעה המנהלת מתלמידיה לאכול ביחד עם אורחיהם. לדברי מחבר הפוסט, מדובר ב"מקרה בלתי חינוכי ומשפיל", "מעשה נתעב" ו"התנהגות בזויה" ת"א 45573-03-19 נסאר נ' עוודאללה (10.5.2023) 40,000 ₪
תביעה על סך 29,000 ₪ בגין שלושה פרסומים. בית המשפט קיבל את התביעה רק בגין פרסום אחד, לפיו הנתבע כינה את התובע סרסור. הנתבע טען כי לתובע עסק של שיחות אירוטיות, ואולם בית המשפט קבע כי גם אם נכון, הוא אינו מצדיק את הכינוי סרסור תאד"מ 57938-05-22 עמר רהב נ' אפריאט (8.5.2023) 12,000 ₪
תביעה על סך 250,000 ₪. הנתבעת סבורה כי ילד שילדה בבית חולים לפני שנים רבות נחטף ממנה ולטענתה ילדה החטוף הוא התובע. בשל כך, במשך שנים הנתבעת מנהלת מאבק בלתי פוסק בהכרתו של התובע בה כאמו. זאת, בדרך של פרסומים בנושא בכל מיני אופנים: פניות טלפוניות לתובע ובני משפחתו, חלוקת כרזות ופליירים בסביבת מגוריו ולימודיו, קיום הפגנות ומחאות ופרסומים ברשתות החברתיות ת"א 15001-11-17 גוטמן נ' אורלי (8.5.2023) 50,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. סכסוך בין שותפים של פאב, במסגרתו הנתבע פרסם בעל פה בפני רבים ובכלל זה חבריו, מכריו ועובדיו של התובע, כי הפאב נסגר בגלל התנהלותו של התובע שגנב כספים והפר אמון ת"א 41725-09-15 נתנאל נ' בן יעקב (7.5.2023) 35,000 ₪
תביעה על סך 180,000 ₪. סכסוך עסקי במסגרתו הנתבע פרסם בפני 2 אנשים כי התובע מנצל, גונב ועושק וכן כי הוא חייב לו כספים. בית המשפט קבע כי יש לקחת בחשבון לחומרה את העובדה כי בעבר נפסק בהליך משפטי אחרי כי הנתבע פרסם בעבר לשון הרע על התובע, ולמרות זאת הוא לא נרתע לפרסם פעם נוספת ת"א 36576-06-21 חי נ' שפירא (5.5.2023) 25,000 ₪
תביעה על סך 76,000 ₪. התובע, פקח עירוני ממוצא אתיופי, הגיש תביעה נגד אוהד כדורגל שקיבל ממנו דו"ח על עישון סיגריה באיצטדיון ובתגובה אמר לו: "אל תשכח מאיפה באת, נחזיר אותך מאיפה שבאת, אנחנו הלבנים נחזיר אתכם לאפריקה, יסודנים". בית המשפט התחשב בכך שהפרסום נעשה מתוך מצוקה ותסכול ת"א 57008-08-19 אבבה נ' חיים חיים (3.5.2023) 8,000 ₪
תביעה על סך 245,000 ₪. סכסוך שכנים במסגרתו הנתבע כתב כי התובעים, המפעילים פעוטון בבניין, גרמו לסתימת הביוב בגלל טיטולים שהם זורקים באסלה ת"א 13531-06-20 ונטר נ' שחרור (1.5.2003) 20,000 ₪
תיאור המקרה פרטי התיק סכום הפיצוי
תביעה על סך 75,000 ₪. במסגרת סכסוך בין שכנים פרסם אחד מהם מספר פרסומים בפייסבוק, חלקם כפוסט עצמאי, חלקם כתגובות ופרסום נוסף בהודעה אישית לבתם של שכניו, ובהם טען כי שכניו עוברים עבירות פליליות של שוחד, עבירות על חוקי התכנון והבניה והדחה לעדות שקר ת"א 14370-05-20 אוזנה נ' שרון (23.4.2023) 12,000 ₪
תביעה על סך 80,000 ₪. התובעת מנהלת גן ילדים פרטי, בה שהתה בתה של הנתבעת. בעקבות סכסוך בין השתיים על הוצאת הילדה בשל כך שעלה לה החום ובשל כך שהגננת מדדה את חומה במדחום של מבוגרים, פרסמה הנתבעת בהודעת ווטסאפ לאחת האמהות כי הוציאה את בתה וכי התובעת "עברה על החוק. היא מטופלת מול כל הגורמים הרלוונטיים" ת"א 45336-04-21 דרנטל נ' פלונית (13.4.2023) 10,000 ₪
תביעה על סך 143,000 ₪. הצדדים חברי דירקטוריון עירוני והתביעה נסבה על השימוש במילה "זיוף": התובע שלח מייל לחברי הדירקטוריון וחתם אותו בשמו ובשמו של חבר דירקטוריון נוסף. התברר כי אותו אחר ביקש שלא להיות חתום על אותו מייל אלא לשלוח מייל בנפרד. בעקבות כך, במהלך ראיון רדיופוני, אמר הנתבע כי התובע ביצע זיוף ת"א 21144-05-21 בליצבלאו נ' רמתי (11.4.2023) 25,000 ₪
תביעה על סך 30,000 ₪. לתובע חשבון בנק המנוהל אצל הנתבעת. בשל טעות של בנק הדואר, 3 שיקים ל 3 מוטבים שונים של התובע לא כובדו בנימוק של היעדר יתרה בחשבון. פסק הדין ניתן במסגרת הליך בבית משפט לתביעות קטנות ת"ק 18189-09-22 כהן נ' דואר ישראל (4.4.2023) 15,000 ₪
תביעה על סך 300,000 ₪. הנתבע, עורך דין, פרסם מספר פרסומים נגד בעליו של עיתון מקומי, כמו גם נגד עובד שלו, הבת שלו וחתנו. בפרסומים נטען כי העיתונאי " נטפל למשפחה של ילדה נכה והתעלל בהם בעיתון" ואף פוטר בשל כך, כי הוא ועובדו מעתיקים כתבות מהעיתונות הארצית למקומון שלהם, כי חתנו מדליף מידע מעבודתו כחובש מד"א. בנוסף, הנתבע פרסם פרסום בעל רמיזה מינית כלפי בתו של בעל העיתון. בית המשפט פסק לבעליו של העיתון פיצוי בסך 21,000 ₪, לעובד פיצוי בסך 14,000 ₪ ולבת והחתן פיצויים בסך 13,000 ₪ כל אחד. בית המשפט קבע כי הפיצוי נמוך יחסית בגלל שהתביעה הוגשה בשיהוי של 5 שנים וכי הצדדים בסכסוך מתוקשר מזה שנים ת"א 22877-01-20 שלזינגר נ' הירש (2.4.2023) 61,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. התובע, חבר הכנסת אחד טיבי, הגיש תביעה נגד אתר חדשות אינטרנטי שפרסם כאילו תרומה שהוענקה באמצעות עמותה בראשותו לבניית היכל תרבות בטייבה הגיעה לכיסו ת"א 31237-12-19 טיבי נ' אתר גאנוב-כל החדשות בנגב (2.4.2023) 25,000 ₪
תביעה על סך 135,000 ₪. ביקורת צרכנית בקשר לעסקה למכירת מכשיר להפצת ריח. הנתבעת פרסמה 5 תגובות בדפי הפייסבוק והאינסטגרם העסקי של התובעת ובהם כינתה אותם, בין השאר: "גנב במילה עדינה" ומספר פעמים "נוכלים". הנתבעת הסירה את הפרסום כעבור מספר דקות ת"א 40940-08-21 ביו - אייר נ' קופרשטיין (30.3.32023) 10,000 ₪
תביעה על סך 263,303 ₪. התובעת, חברת כנסת לשעבר; הנתבע, בנו של ראש הממשלה נתניהו. בית המשפט קיבל כי האמירות "חובבת פדופילים" "תמצאי כבר בעל ערבי קבוע שלא יזרוק אותך" "את חייבת למשלם המסים 8 מיליון ₪" מהוות לשון הרע. בית המשפט קבע כי אין לנתבע הגנה מבין הגנות תום הלב משום שהודה כי פרסומיו נועדו "לבוא חשבון" עם הנתבעת וכן מ"רצון להיפרע" ממנה ת"א 32745-03-21‏ ‏ שפיר נ' נתניהו (29.3.2023) 40,000 ₪
תביעה על סך 1,000,000 ₪. סכסוך בין תושבי אגודה שיתופית. הנתבעים פרסמו 3 פרסומים, שנשלחו בדוא"ל לכל תושבי המושב, ולפיהם חברי ועד האגודה ומקורביהם נגועים בשחיתות ציבורית וביצוע עבירות של בנייה בלתי חוקית, השתלטות על שטחים ציבוריים ונטילת כספי ציבור לכיסם הפרטי ת"א 52170-06-17 רמת רזיאל נ' גרנות (28.3.2023) 80,000 ₪
תביעה של 3 קייסים בעדה האתיופית נגד איש דת אחר, בן העדה, אשר הגיש נגד השלושה תביעה שכנגד. תביעת התובע שכנגד נגד 2 מהנתבעים שכנגד התקבלה. במקרה הראשון, הנתבע שכנגד כינה את התובע שכנגד "בן מוות" ונקבע פיצוי על סך 6,000 ₪. במקרה השני, הנתבע שכנגד פרסם 10 פרסומים (פוסטים בפייסבוק) על התובע שכנגד בהם טען כי ישנן עדויות לפגיעה נפשית ואף מינית מצידו כלפי מאמינות, על ניצול מיני וכלכלי שלהן וכי הוא פועל בשיטות קיצוניות ומתוך מניע של בצע כסף תא (ראשל"צ) 45158-11-19 שמעון ואח' נ' דסה (23.3.2023) 66,000 ₪
תביעה ותביעה שכנגד בהליך בבית משפט לתביעות קטנות. בעקבות חוסר שביעות רצון משירותו של הנתבע, התובע התייצב מספר פעמים מול בית העסק שלו עם שלטים וכריזה והפגין הפגנת יחיד. בתביעה הראשונה נטען כי הנתבע כינה את התובע המפגין "רוצח כלבים" ונפסק פיצוי בסך 10,000 ₪. בתביעה שכנגד נטען כי על השלטים שהניף הנתבע שכנגד הוא כינה את התובע שכנגד, בעליו של עסק הנקרא "על גלגלים": "אבי אדרי נוכל" "אבי אדרי בושה" ו"על הגלגלים על הפנים" ונקבע פיצוי בסך 15,000 ₪ ת"ק 57718-11-21 צין נ' אדרי (22.3.2023) 10,000 ₪ 15,000 ₪
תביעה על סך 50,000 ₪. הנתבעת (בנק לאומי) דיווחה למאגר נתוני האשראי דיווח שגוי על התובע כך שלמרות שקיבל צו הפטר (הפוטר אותו מכל חוב שהיה לו עד למועד מתן הצו), הבנק דיווח על חוב שלו כלפיה. בית המשפט קבע ביחס לסכום הפיצוי, בין השאר, כי התובע היה פושט רגל, דבר שהעיב על שמו הטוב לעניין מוסר תשלומים בלי קשר לפרסום נשוא התביעה תאד"מ 36673-02-22 דהן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (19.3.2023) 20,000 ₪ (הפיצוי בוטל בערעור)
תביעה על סך 144,000 ₪. התובע, רופא בבית חולים, הגיש תביעה כנגד אישה אשר רשמה פוסט נגדו ובתוך כך פגעה בשמו על רקע גזעני: "אמא מאושפזת במצב לא טוב. ה"פאדיים" למיניהם ימשיכו להרוג אותנו כנראה. אני אסיים לטפל באמא ואז אתפנה לטפל בכל ה"פאדיים" האלה" ת"א 9850-06-19‏ ד"ר פאדי חאיק נ' אביבה רולינגר (15.3.2023) 18,000 ₪
תביעה על סך 1,000,000 ₪. התובע, רב ופוסק בענייני מעמד אישי, ייעץ לאשתו של הנתבע. בעקבות כך, פרסם הנתבע 17 פרסומים (רובם בהודעות דוא"ל לשורה ארוכה של נמענים, בהם אל מעסיקיו באוניברסיטה) בהם טען הנתבע כי התובע התעסק עם אשתו, נתן פסק הלכה רשלני, פגע בנישואיו ועוד. ניצל את מעמדו ועוד. בית המשפט פסק כי מדובר בתיק "חריג וקיצוני" ובנתבע "אשר החליט ל"החריב" את התובע, את חייו, את מקצועו, את משפחתו בכל אמצעי שהיה בידיו, בין אם משלוח מכתבים, הדפסת עלונים, הופעה בפתח ביתו של התובע וצעקות ואף במהלך כל המשפט" ת"א 24664-07-20 טיילור נ' זכאי (9.3.2023) 1,000,000 ₪
תביעה על סך 1,000,000 ₪. הנתבע פרסם 26 פרסומים בפייסבוק נגד התובע ובהם לשון הרע בדרגת חומרה גבוהה – עבריין מורשע, נוכל סדרתי, מושחת, סחטן, בוגד ועוד. בית המשפט קבע כי הביא בחשבון בקביעת הפיצויים את "תוכנם המשתלח, המשמיץ והמבזה, החורג מכל אמת מידה מקובלת של שיח, חומרת האמירות המצויה ברף חומרה גבוה, היקף הפרסומים, הביטויים הקשים בהם תיאר את התובע פעם אחר פעם, התקופה הארוכה בה פורסמו הפרסומים, החל משנת 2016 והאחרון בהם פורסם בשנת 2018." בית המשפט קבע פיצוי בסך 16,000 ₪ לכל פרסום ת"א 25472-06-18‏ חליוה נ' קובי (9.3.2023) 416,000 ₪ ; הסכום הופחת בערעור ל 361,000 ₪
תביעה על סך 211,500 ₪. סבתה של הנתבעת שהתה בבית אבות ונפטרה במהלך הקורונה. הנתבעת פרסמה מספר פרסומים בפייסבוק ובהם טענה כי בית האבות התעלל בסבתה וכי כתוצאה מכך היא נפטרה ת"א 9202-11-20 האגודה למען הקשיש דימונה נ' רשת מדיה בע"מ (9.3.2023) 10,000 ₪
תביעה על סך 20,000 ₪. התובע שוטר. הנתבע שיתף פוסט שנכתב על התובע, שתיאר אלימות מצידו בעת פעילות לאכיפת מגבלות הקורונה. הנתבע הוסיף לשיתוף כיתוב לפיו השוטר אלים, פאשיסט, טינופת אנושית, מתנהל בצורה עבריינית ועוד ת"א 57861-01-21 נתנאל נ' זיו (9.3.2023) 3,000 ₪
בעקבות דרישת פקח בחברת "אגד" מנוסעת לשלם עבור נסיעה שלא שילמה, היא כינתה אותו "זבל" "זה הולך לכיס שלך תתבייש" "עלוב נפש" "אדיוט". בית המשפט פסק בעניינה, בהליך גישור, פיצוי בסך 5,000 ₪. נוסע נוסף באוטובוס אמר לפקח "קוקסינל מניאק". הנוסע הנוסף סירב להליך גישור וניהל את ההליך עד תומו ת"א 39145-09-19 חמד נ' טויל ואח' (6.3.2023) 7,500 ₪
תביעה על סך 140,000 ₪. לקוחה של עורכת דין אמרה עליה כי היא זייפה שייק שלה. הדברים נאמרו במשרדה, בפני עורכות דין העובדות עימה. כמו כן הלקוחה הגישה תלונה ללשכת עורכי הדין. התביעה על התלונה נדחתה; התביעה על השיחה במשרד התקבלה. בית המשפט קבע פיצוי נמוך יחסית בהתחשב בהיקף הפרסום המצומצם ולכך כי הלקוחה האמינה בדברים ת"א 61964-03-22 שני נ' זיגדון (2.3.2023) 10,000 ₪
תביעה על סך 210,000 ₪. 3 עובדי עירייה הגישו תביעה לאחר שהנתבע פרסם כי הם מפעילים פרופילים מזויפים בפייסבוק כדי לסייע לראש העיר. הנתבע גם צירף לפרסומו תמונות של שלושת התובעים. בית המשפט פסק 10,000 ₪ פיצוי לכל אחד מהתובעים ת"א 4595-09-20 משה נ' לוי ואח' (28.2.2023) 30,000 ₪
תביעה על סך 150,000 ₪ בין חברים בוועד עובדים. הנתבע אמר על התובעת כי היא "שקרנית פתולוגית" וכן "נאה וישרה" בלשון סגי נהור, כאשר כוונתו היתה כי היא מכוערת. בית המשפט קבע כי התובע "עשה שימוש בסטראוטיפ שלילי וסקסיסטי בתיאורה של התובעת כמכוערת" ת"א 28954-08-19 צוברי נ' אסולין (28.2.2023) 15,000 ₪ (ערעור שהוגש התקבל והחיוב בפיצוי בוטל)
ביעה על סך 100,000 ₪. פרסום בקבוצת פייסבוק של שכונה לפיו אחד הדיירים הוא גנב. כותרת הפוסט: "זהירות גנב בבניין !!!" ובהמשכו נכתב: "...הוא נכנס אלי לדירה...לקח מק-בוק (מחשב) ומצלמה והפך את הדירה" ת"א 21640-02-20 גרי נ' זנו (23.2.2023) 20,000 ₪
תביעה על סך 180,000 ₪. הנתבע, עורך דין, התלונן על תוספת תשלום שגבה ממנו נהג מונית ובעקבות כך נהג המונית הועמד לדין. בערוץ 13 שודרה כתבה אוהדת על נהג המונית. הנתבע, שדרן רדיו, פרסם בעקבות השידור פוסט בנושא ברשתות החברתיות וכן ראיין את עורך הדין, ושם טען, בין השאר, כי מדובר ב"עורך דין מעונב, משועמם, צמא לדם... אני לא מאחל לכם להיות שכנים של עורך דין כזה, אנשים רעים בבפנוכו שלהם. עורך דין נאלח ועלוב". שיקולי בית המשפט בקביעת הפיצוי היו, בין השאר, כי הנתבע היה מוכן להתנצל וכי עיקר הנזק לתובע נגרם משידור הכתבה בערוץ 13 ולא מפרסומי הנתבע ת"א 56125-12-20 עו"ד סורוקר נ' כהן (22.2.2023) 15,000 ₪
פרסום סרטון בקבוצת ווטסאפ שכונתית חרדית בו מדבר תושב השכונה נגד אחר וטוען כי הוא הלשין לרשויות על חריגות בניה וכי הוא נחשב "מויסר". פסק הדין ניתן במסגרת תביעות קטנות ת"ק 54776-07-22 מכסימוף ואח' נ' פרנקל (22.2.2023) 34,600 ש"ח
תביעה על סך 75,000 ₪. בשל חשד של הרשות המקומית כי עובדת שלהם הוציאה אישורי מחלה בכזב, היא פנתה לקופת החולים בעניין וטענה כי בניגוד לתלונותיה של העובדת על כאבי גב, היא נצפתה על ידי חוקר פרטי נושאת תיקים כבדים ונוסעת במכוניתה שעות ארוכות. במשפט התברר כי מדובר בתיק אחד והנסיעות נמשכו 10 דקות סע"ש 64388-12-19 חשאי נ' מועצה אזורית שומרון (19.2.2023) 50,000 ₪
תביעה על סך 25,000 ₪. שוטר הגיש תביעה נגד אזרח אשר פרסם נגדו 5 פוסטים בעקבות מעצר אלים. בנוסף, השוטר תבע גם אישה שהגיבה לאחד הפרסומים כך: "הם מבינים שהם בתפקיד הנאצים כרגע?!". התביעה נגד האזרח נדחתה והתביעה נגד האזרחית התקבלה. בית המשפט טען כי על אף שמדובר בהבעת דעה על תפקודו של השוטר, השימוש במילה 'נאצי' חורגת מן הסביר "באופן מובהק" תא"מ 28194-04-20 חמו נ' אחוון (15.2.2023) 7,500 ₪
תביעה על סך 600,000 ₪. במסגרת הליך גירושין בין בני זוג כתבה האישה להורי הגבר כי הוא היה מכור לסמים ולפורנוגרפיה. האישה הסבירה זאת בצורך לאזן את התמונה שהוצגה על ידי הבעל כאילו הגירושין אירעו בגללה. בית משפט השלום דחה את התביעה אך בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה. בשיקוליו בקביעת סכום הפיצוי קבע בית המשפט המחוזי כי מדובר בפרסום מצומצם בקרב בני משפחה המכירים את העובדות ומכאן שהיקף הנזק מוגבל עמ"ש 28736-05-22‏ א' נגד ב'‏ (12.2.2023) 25,000 ₪
בעקבות דו"ח על אי עטיית מסכה שניתן על-ידי 2 שוטרים, פורסם נגדם פוסט ובו סרטון המתעד את מתן הדו"ח וכיתוב מבזה. השוטרים תבעו 4 נתבעים: מפרסם הסרטון הגיע לפשרה עם השוטרים; נתבע נוסף לא הגיש כתב הגנה ונפסק כי ישלם 10,000 ₪. נתבע נוסף לא הגיע לדיון ההוכחות ונקבע כי ישלם 10,000 ₪. נתבע רביעי, שכתב "חרא על המשטרע מנייאק ממש גרמניה נהיה פה...השוטרים יעברו בבתים שלכם ויחשמלו אתכם ואת הילדים שלכם וייתנו מכות רצח לכם ולילדים שלכם", ישלם פיצויים בסך 10,000 ₪ ת"א 32680-11-20 ג'אבר נ' אדרי ואח' (9.2.2023) 30,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. התובעת, עורכת דין המייצגת אישה בבית דין רבני, פגשה במקרה את הגרוש של האישה אותה היא מייצגת, וזה קילל אותה "יא זונה", "יא שרמוטה", "יא נערת ליווי". בית המשפט קבע כי למרות שמדובר בקללות וגידופים, אשר לעתים אינן מזכות בפיצוי, במקרה זה הנתבע חצה את הרף וזאת משום שלא קדמה לדברים התגרות והם נאמרו במטרה להשפיל את עורכת הדין ת"א 47749-06-21 אוחנה נ' בוטבול (9.2.2023) 7,500 ₪
תיאור המקרה פרטי התיק סכום הפיצוי
תביעה ותביעה שכנגד של ראש עירייה ומי שהתמודד מולו על התפקיד על פרסומים במהלך מערכת בחירות ב 2018. תביעת המתמודד נסבה על פרסום של ראש העיר לפיו המתמודד היה קשור במהלך לזיוף פתקי הצבעה. התביעה נדחתה. ראש העיר תבע את המתמודד על פרסומים לפיהם ראש העיר לא מפתח את המסחר והתעשייה בעיר משיקולים פוליטיים, אישיים ומשפחתיים וכי הוא נוכל, זבל וסמרטוט. התביעה התקבלה ת"א 18-12-24349 סבגי ואח' נ' דנינו ואח' (8.2.2023) 60,000 ₪
תביעת בן נגד אביו. האב הגיש נגד הבן שתי תלונות במשטרה לפיהם תקף מינית את אחיו הצעיר. כמו כן פנה בעניין ליועצת בית ספר. התובע טען כי הרקע לתלונה היא נטייתו המינית וסירובו של האב לקבל זאת תמ"ש 47795-09-20‏ אלמוני נ' פלוני (31.1.2023) 350,000 ₪
במהלך עימות במשטרה בין שכנים, אשר מסוכסכים במשך שנים רבות, אמר הנתבע על התובע כי הוא פדופיל. בית המשפט קבע כי למרות שמדובר באמירה שעשויה להיחשב כקללה וגידוף, אשר ככלל אינה מזכה בפיצוי, בנסיבות העניין יש להשית פיצוי, אך על הצד הנמוך. בית המשפט פסק פיצויים בסך 9,000 ₪ אך הטיל על התובע הוצאות משפט בסך 6,000 ₪ בגלל התנהלותו במהלך המשפט, כך שהפיצוי נקבע על סך של 3,000 ₪ ת"א 76611-12-20 טל נ' בורה (22.1.2023) 3,000 ₪
תביעה על סך 300,000 ₪. 2 קציני משטרה תבעו גמלאי של המשטרה בגין פרסומים נגדם בפייסבוק. בפרסומים כתב הנתבע, בין השאר, כי הקצינה היא "פילגש מופקרת", "צ'רמוטה" (כאשר בשל איסור פרסום שם הקצינה בדיווחים בתקשורת היה צ'), כי התקדמה באמצעות "התחככות בין הסדינים", כי השניים ניהלו קשר מיני וכי הקצין אחראי להתפרצותה של מחלה ולאחר מכן מותה של קצינה אחרת. בית המשפט פסק לכל אחד מהתובעים סך של 50,000 ₪ ת"א 24381-07-19 ניר ואח' נ' פאר (18.1.2023) 100,000 ₪
תביעה על סך 400,000 ₪. מנהל בית ספר הגיש תביעה נגד מורה וכן נגד בעלה בגין מספר רב של תלונות שהגישו נגדו לבעלי תפקידים בכירים במשרד החינוך. בית המשפט חייב את הנתבעים על 8 פרסומים, בהם כינו את התובע, בין השאר, מטרידן, עבריין, רשלן, שקרן, מסית, מצלם את הנתבעת במקומות שאסור לו להיות נוכח בהם, אדם אלים שהתנהגותו עבריינית ושקרית וכי נהג באלימות כלפי בנם. בית המשפט קבע כי הפרסומים חורגים מהסביר ונעשו בכוונה לפגוע וכדי להביא לפיטורי התובע ת"א 39234-05-21 פאדי סואעד נ' נסרין עיאדאת (10.1.2023) 64,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. הנתבע פרסם 10 פרסומים בפייסבוק, בפוסטים ותגובות, במהלך 3 שנים כנגד התובע, שהוא בנו של איש ציבור. בפרסומים נטען כי הבן קיבל מלגות מלגות לימודים שלא כדין ורק משום קרבתו לאביו, כי קיבל מימון ותמיכה מצד ממשלה זרה תמורת עמדות פוליטיות וכי דעותיו הקיצוניות של התובע דומות לאלו של ארגון "דאעש" ת"א 67121-03-18 ח'טיב נ' עבאס (8.1.2023) 38,000 ₪
תביעה על סך 35,000 ₪. פרסום תגוביות לפוסט בפייסבוק ובו סרטון המתעד מתן דו"ח על-ידי שוטר להולך רגל. המגיב, שקיבל בעבר דו"ח מהשוטר, כתב: "זה החארטה הקבועה שלו בן של זונה" וכן 2 תגובות נוספות ובהן קללות. התביעה הוגשה על סך של 33,500 ₪. בית המשפט קבע כי בקביעת הפיצוי התחשב בכך שבמהלך ההליך הנתבע הביע חרטה על הפרסום תאד"מ 51790-01-21 רונן נ' קרויטרו (2.1.2023) 6,000 ₪
תביעה על סך 75,000 ₪. פרסום בתגובית לפוסט. הנתבעת פרסמה על התובעת, בעלת עסק למכירת גורי כלבים: "היא נחמדה עכשיו אבל אם חלילה יהיה לך כלב חולה, תוקפני או סתם אומלל- היא תיעלם באופק". הנתבעת לא הכירה את התובעת וטענה כי ביקשה להביע דעתה באופן כללי על סוג עסקים זה תא"מ 6093-12-20 פוליאנסקי נ' ברנופולסקי (6.12.2022) 10,000 ₪
תביעה על סך 130,000 ₪. ביקורת צרכנית בקבוצת פייסבוק. הנתבעת קנתה לבתה סנדלים ופרסמה, בין השאר, כי המוכרת "דחפה" לה סנדלים "כנראה" פגומים. בית המשפט פסק כי הביקורת בכללותה מוגנת אלא שחלק זה לא הוכח ומהווה לשון הרע ת"א 15982-12-19 אלקנר נ' ביטון (6.12.2022) 6,000 ₪
תביעה על סך 50,000 ₪. בעלת מסעדה פרסמה פוסט על מלצרית שעבדה אצלה וכתבה, בין השאר, כי היתה מעורבת בקטטה וכן כי "ייתכן שמעורבת בעיה פסיכולוגית כלשהיא, מי יודע?". בית הדין לעבודה פסק פיצויים על סך 35,000 ₪ ואולם בערעור הופחת הסכום ל 15,000 ₪. בין השאר משום שהפוסט הוסר תוך זמן קצר וכי בכללותו הוא לא היה מתלהם אלא שיקף את תחושותיה של הנתבעת ע"ע 60526-02-22‏ קלוז'סקיה נ' מיניאייב‏ (29.11.2022) 15,000 ₪
תביעה על סך 160,000 ₪. מטפל אלטרנטיבי בעל שם פנה באופן ממוקד למטופלים ומתעניינים בטיפולים מהסוג הזה ופרסם לשון הרע על מי שעבד בעבר אצלו. בין השאר טען המטפל כי העובד לשעבר "מפיץ מידע שקרי ברשת", "מסכן את בריאותם של אלה שמגיעים אליו לטיפול", כי הוא נוכל, מתחזה, מציג מצגי שווא ונעדר הכשרה ת"א 21664-05-19 לסר נ' אשחר (29.11.2022) 80,000 ₪
תביעה על סך 320,000 ₪. במסגרת סכסוך בין שוטרים אמר הנתבע על התובע כי הוא קיבל טובת הנאה אסורה בארגון אירוע לשוטרים סע"ש 49359-06-19 סיקסיק נ' הולנדר (24.11.2022) 30,000 ₪
תביעה על סך 837,000 ₪. הנתבע, ראש הממשלה לשעבר, טען בראיון בהתייחסו למשפחת נתניהו, כי "מה שלא בר שיקום זה מחלת הנפש של ראש הממשלה ושל אשתו ושל בנו...הם כולם אנשים חולים". בית המשפט פסק סכומי פיצוי משתנים לבני המשפחה כאשר נלקחו בחשבון מידת ציבוריותם וכן, כשיקול להפחתת הפיצויים בעניינו של הבן יאיר נתניהו, גם האופן שהוא מתבטא ברשתות חברתיות ת"א 13429-05-21‏ נתניהו נ' אולמרט (21.11.2022) 62,500 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. במסגרת סכסוך שכנים דייר פרסם על חברות וועד הבית: "עיון בדו"ח ששלחתן מראה כי אינו מדווח אמת, אלא הוא מסמך מרמה ואחיזת עיניים, המסתיר בכוונה מידיעת הדיירים את החוב האמיתי שגרמן לקופת הבית". בית המשפט פסק כי אמנם מדובר בלשון הרע ואולם בנסיבות של סכסוך שכנים, כאשר מספר הנמענים מצומצם וכולם מכירים את הסכסוך, יש לפסוק פיצוי נמוך ת"א 44440-09-17‏ ביהם נ' פריד (20.11.2022) 2,000 ₪
תביעה על סך 142,000 ₪. הנתבעת העלתה לפרופילי הפייסבוק והאינסטגרם שלה מכתב התראה שהשמיץ את התובעים. בית המשפט התחשב בכך שהפרסום נעשה בטעות שכן הנתבעת ביקשה להעלות תמונות אחרות, אליהם השתרבב גם מכתב ההתראה ת"א 21219-11-19 בוכניק נ' דבש (10.11.2022) 25,000 ₪
תביעה על סך 2,000,000 ₪. 19 פרסומים על ידי רופא שיניים נגד רופא אחר וחברה בבעלותו. בפרסומים נטען כי החברה מוכרת "חומרים באיכות ירודה" במחירים "אסטרונומים" וכן כי הם "מזלזלים במקצוע", "מטעים", "מרמים", "חמדנים", "תאבי בצע", "מושחתים", "זייפנים". נכתב כי התובע מתנהג בצורה טיפשית ועקשנית; כי התובע עושה שימוש ברופאים בעלי תארים מזויפים ומציג אותם כמומחים או כבעלי מומחיות; כי פעילות התובעים מתבצעת תוך כדי מסכת שקרים וזיופים. התביעה הוגשה ונוהלה בבית משפט מחוזי ת"א 45131-06-18 דאהר נ' ד"ר חסן (7.11.2022) 350,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. נהגת שהיתה מעורבת בתאונת דרכים קלה עם נהג ערבי צעקה: "מחבל מחבל רוצה לדקור אותי מחבל". בעקבות כך שלפו שוטרים שעברו במקום נשקים לעבר התובע ואזקו אותו. בית המשפט קבע כי קריאתה של הנתבעת הסבה את תשומת ליבו של הרחוב כולו, לרבות אנשי כוחות הביטחון, והתובע הועמד בסיטואציה מאיימת ומשפילה ת"א 8122-04-18 אלאעראג' נ' יונה (31.10.2022) 20,000 ₪
תביעה על סך 300,000 ₪. עשרה פרסומים בבלוג אינטרנט בהם הושמצו 3 נשים שהגישו תלונות על עבירות מין. הנתבע טען, בין השאר, כי הן הגישו תלונות שווא מתוך בצע כסף, שהן סובלות מבעיות נפשיות. הפיצוי נחלק בין המתלוננות כך שמתלוננת אחת זכתה בפיצוי בסך 250,000 ₪ ושתי המתלוננות הנוספות זכו ב 20,000 ₪ כל אחת ת"א 14819-02-19 ארליך ואח' נ' שטארך (20.10.2022) 290,000 ₪ בערעור הופחת הסכום ל 150,000 ₪ ע"א 43777-12-22
תביעה על סך 150,000 ₪. בעל דוכן בשוק פרסם סדרת פרסומים בפייסבוק נגד אשת ראש עיר, העובדת ברשות המסים, וטען כי היא מושחתת, סוגרת תיקים לחייבים התומכים בבעלה, בנה נרקומן והיא זונה ת"א 15771-09-19 וידל נ' מצלאווי (19.10.2022) 100,000 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪. מכתב שהופץ בקרב גמלאים ובו כתב הנתבע על התובע: "הבחור ששחיתות היא לא מילה גסה לגביו ואני לא אפרט" ת"א 41380-09-17 יעקובי נ' וינטרגרין (19.10.2022) 15,000 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪. חמישה פרסומים נגד פיצריה. אין בפסק הדין פירוט של הפרסומים והנסיבות. הפיצוי נפסק לאחר שהנתבע לא התייצב לדיון ת"א 65961-08-21 סרג'יו קושניר פרמוט נ' אביב דיין (16.10.2022) 76,000 ₪
תביעה על סך 31,249 ₪. עובד שפוטר כינה את מנהלת הסניף "שרמוטה" והתייחס בגזענות כלפי מוצאה. פסק הדין ניתן במסגרת תביעה קטנה ת"ק 55056-01-22 אלה ריסמן רביבו נ' יואל אשד (12.10.2022) 2,000 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪. תביעת שוטר נגד נהג אותו עצר בחשד לנהיגה במהירות מופרזת. הנהג פרסם בפייסבוק מספר רב של פרסומים מכפישים נגד השוטר לפיו הוא היכה אותו וגנב ממנו כסף ת"א 18209-07-20 מקסים נ' נחמן (3.10.2022) 17,000 ₪
תביעה על סך 13,000 ₪. העירייה הפעילה הליכי גבייה נוקשים, שכללו 3 ביקורים לעיקול מיטלטלין במספרה שכונתית, לעיני לקוחות, בשל חוב ארנונה. בית המשפט קבע כי העירייה לא נהגה באיפוק אל מול חייב שאינו משתמט באופן שיטתי ובנוסף, אל מול העובדה כי שינוי מדיניות הגביה שהחל באותה עת פעל לרעתו של בעל המספרה. פסק הדין ניתן בבית משפט לתביעות קטנות. ת"ק 7848-05-22‏ זולוטוחין נ' עיריית תל-אביב-יפו (28.9.2022) 10,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. פרסום של דיירת נגד יו"ר ועד הבית לפיו היא מושחתת ת"א 28235-02-20 ראובני נ' זיו (28.9.2022) 13,000 ₪
תביעה על סך 154,000 ₪. עורך דין טען במכתב כי עורך דין אחר הטעה את מנהל ההוצאה לפועל בכך שהציג עצמו כמייצג של זוכה ת"א 19770-11-18‏ עובדיה נ' וסר (12.9.2022) 40,000 ₪
תביעה על סך 500,000 ₪. שני פעילים חברתיים פרסמו באתרי אינטרנט שבבעלותם 9 פרסומים פוגעניים נגד עובדים סוציאליים בעיריית ירושלים ובכלל זה "חוטפי תינוקות", "חולה בפאראפיליה", "חטפו תינוקת מיולדת", "התנהגות לצרכי סחר בילדים" ועוד ת"א 18379-08-16‏ עירית ירושלים נ' לורי שם טוב (11.9.2022) 220,000 ₪
תביעה על סך 300,000 ₪. האישה נכנסה ללא רשות לטלפון הנייד ולדואר האלקטרוני של הגבר, הדפיסה חמישה מסמכים וצירפה אותם להליך המשפטי ביניהם תמ"ש 31272-07-19‏ פלוני נ' אלמונית (4.9.2022) 50,000 ₪
תיאור המקרה פרטי התיק סכום הפיצוי
נתבע ונתבעת אמרו במהלך כתבה חדשותית, ואחד מהם גם פרסם בפייסבוק, כי התובע כפה עצמו מינית על קשישה. הנתבע שילם 130,000 ₪ והנתבעת 30,000 ₪ ת"א 11088-02-19 רחמים נ' רשת (6.9.2022) 160,000 ₪
בעל עסק השמיץ פקח עירוני ב 6 פרסומים בפייסבוק ובכלל זה טען כי הוא נוטל רכוש מחנויות בלי לשלם על כך ומתנכל לסוחרים. כמו כן קילל אותו בכינויים כגון "סמרטוט" ו"עלוב נפש" ת"א 56385-09-19 כהן נ' בן שימול (27.8.2022) 45,000 ₪
לקוח מאוכזב מצלם חתונות פירסם עליו בפייסבוק ביקורת ובה כתב "אתה לא צלם" ת"א 39377-01-20 בוכריס נ' מזוז (21.8.2022) 10,000 ₪
פרסומים בעקבות סכסוך עסקי. 3 פרסומים נגד איש עסקים לפיהם הוא גנב מושחת ופושע (50,000 ₪) ו 3 פרסומים על עורך דין בקשר לאותו סכסוך לפיהם עורך הדין מושחת, גנב, פשע מאורגן (75,000 ₪) ת"א 75385-12-20 לביא נ' פרידפרטיג (16.8.2022) 125,000 ₪
תביעת לשון הרע במסגרת סכסוך שכנים. 5 שכנים תבעו שכן ונקבע כי פרסם 18 פרסומי לשון הרע, רובם ככולם ביטויים מיניים כגון "קוקסינל" "אורגיות" "יודעים מאיפה הבאת את אשתך", וכן לשון הרע בהתנהגות, לרוב בפרסום בתנועה בכך שעשה תנועות אוננות בפני הנפגעים ת"א 62924-11-14 בן דוד נ' אמיתי ואח' (14.8.2022) 72,000 ₪
פרסום עיתונאי לפיו התובע נשלח לכלא כאשר בפועל הוא ריצה את העונש בעבודות שירות. הפרסום הבהיר את הדברים בהמשך, ואולם בית המשפט קבע כי קורא מן המניין עשוי לטעות. בית המשפט התחשב שהתובע הורשע בעבירות חמורות ויש בכך כדי לגרוע ממידת הפגיעה בשמו הטוב ת"א 44511-02-21 יוני ג'ורנו נ' משה גורלי (14.8.2022) 7,000 ₪
פרסומים של 2 חברי ועד באגד נגד יו"ר לשעבר לפיהם הוא נהג בנהנתנות ובבזבזנות על חשבון כספי העובדים, פעל בכספיהם כבשלו והוציא אותם ללא אישור, האמת ממנו והלאה, הוא אלים, שודד כספי עובדים, גנב תלושי חג, קנה מכספי העובדים פיצוחים לביתו על בסיס שבועי ועוד ת"א 3114-10-19 מאיר אסור נ' משה סלמי (11.8.2022) 29,000 ₪
שוטר שהתעמת עם מפגינות הגיש נגדן תביעה לאחר שפרסמו בפייסבוק כי הוא אדם אלים, המכה ללא רחם, תוך שהן מוסיפות אמירות כגון: "אבא לשני ילדים. לא מתבייש!!", "זכר פרימיטיבי", "מפלצת", "זבל אנושי" ועוד. בית המשפט קבע כי מדובר בפרסום חד פעמי בהיקף תפוצה מוגבל ת"א 22616-02-21 אברהם קליימן נ' אפרת קלש (9.8.2022) 8,000 ₪
2 פרסומים, ב 2008 ו ב 2017, לפיהם התובע, שהיה בזמנו שחקן מוכר, ריצה מאסר בגין אונס. התובע אכן ריצה מאסר אך בגין עבירה של מעשה מגונה ולא אונס. בית המשפט קבע כי התובע זכאי להגנה על שמו הטוב למרות עברו הפלילי ואין לבטל את הפער בין ייחוס עבירת אינוס לבין עבירה של מעשה מגונה ת"א 42936-07-18‏ סבן נ' שידורי קשת (8.8.2022) 25,000 ₪
תביעת עובד נגד מסקנות דו"ח ממונה על הטרדות מיניות שקבע כי הוא הטריד מינית והמליץ על פיטוריו. נקבע כי הליך הבירור של הממונה על הטרדות מיניות היה רשלני. התביעה התקבלה לא מכוח חוק איסור לשון הרע אלא בעילה של רשלנות ת"א 50091-11-20 קרוקובסקי נ' שניידר ואח' (1.8.2022) 30,000 ₪
הנתבעת כינתה את התובעת "חיילת נאצית" במסגרת שיח בפייסבוק בנושא תרופת ריטלין להפרעת קשב. הנתבעת מחקה את הביטוי לאחר כשעה והתנצלה בדיון. פסק הדין ניתן במסגרת תביעה קטנה ת"ק 34725-05-22 ברלינר נ' גלבמן (1.8.2022) 3,000 ₪
2 פרסומים לפיהם הידוענים גיא מרוז ואורלי וילנאי, אשר אימצו ילד אריתראי, "ויתרו על ילדיהם והשאירו אותם אצל בני זוגם" וכן כי הם "משתינים על החוק" ת"א 18457-03-19 וילנאי נ' ברקוביץ (24.7.2022) 20,000 ₪
עורך דין פרסם שורה ארוכה של פרסומי דיבה נגד עיתונאי בעקבות דיווח עליו. בין השאר: עיתונאי עלוב, חסר השכלה ומוסר, שונא ישראל, עיתונאי שקרן, בוגד, מכפיש שואה ועוד ת"א 58560-09-19‏ לוין נ' הירש (24.7.2022) 100,000 ₪
פעילה חברתית למען זכויות בעלי־חיים פרסמה בפייסבוק מספר פעמים כי ווטרינרית רשותית היא "רוצחת" ת"א 3848-05-18 מיקולשיק נ' נהוראי (19.7.2022) 20,000 ₪
תגובות על פוסט בפייסבוק בהן נטען כי התובע - עו"ד ופעיל בתחום הציבורי-פוליטי – הוא אדם מושחת ולוקה בשחיתות פושעת. נקבע כי הפרסומים לא הוכחו, פורסמו בחוסר תום־לב ואף בכוונה לפגוע מחד, מאידך הליכים והכרעות לגבי התובע במהלך השנים העלו כי שמו אינו נקי מרבב ת"א 70510-01-19 עו"ד ממן נ' רום (12.7.2022) 15,000 ₪
ביטוח לאומי הטיל עיקולים על מי שמועסק אצל עובד זר ובתור שכזה פטור מתשלומים. נקבע כי על אף שהתובע לא העביר במועד אישורים נדרשים, העיקול הוטל שלא כדין. "העובדה שיש סמכות בחוק לנתבע לפעול לפי פקודת המיסים גבייה אין משמעה שאין להפעיל שיקול דעת, ואין משמעה שלא צריך לבדוק את העובדות בטרם הפעלת הסמכות" ת"א 27108-02-19 לובש נ' המוסד לביטוח לאומי (3.7.2022) 25,000 ₪
שלושה פרסומים בפייסבוק בהם האשימה הנתבעת את התובע, עו"ד במקצועו, בחוסר מקצועיות ואף רמזה למעילה בכספים בכך שהוא אינו משיב לה שיקים שמסרה לו. ת"א 7459-02-20‏ פגירסקי נ' אברהם (1.7.2022) 20,000 ₪
פרסום במדור הספורט של YNET לפיה שחקן כדורגל כמעט והיכה את המאמן ת"א 10972-11-20 גלילי נ' מערכת YNET (28.6.2022) 15,000 ₪
עיקול שהוטל שלא כדין מאחר וההודעה על החוב נמסרה לכתובת לא נכונה של החייב תא"מ 32315-08-20 כהן נ' א.מ. טייגר בע"מ (28.6.2022) 20,000 ₪
במסגרת פרידה בין בני זוג פרסמה האישה שורה ארוכה של פרסומים בפייסבוק נגד בנותיו ונכדותיו של הגבר. בפרסומים טענה כי הן חטפו אותו, כלאו אותו ומונעות ממנה ומהעולם החיצון גישה אליו תוך שהן מנצלות את מצבו וכספו תלה"מ 23472-02-20‏ פלונית נ' פלוני (1.2.2022) 80,000 ₪
עיקול שהוטל על-ידי רשות המסים בשל טעות אנוש של פקיד. העיקול הוטל למשך 3 ימים וכאשר התגלה רשות המסים התנצלה על הטעות ת"א 12874-07-19 צימרמן נ' רשות המיסים (21.6.2022) 10,000 ₪
בעקבות סכסוך עם אביה, פרסמה הנתבעת פוסט נגדו ובתוך כך השמיצה עורך דין שטיפל בעניין משפטי הקשור בה וכתבה כי הוא נוכל, נבל ומושחת. ת"א 4320-08-18 חיימי נ' בן מויאל (8.6.2022) 26,000 ₪
תושבת היישוב פרסמה שורה ארוכה של פרסומים רבים, בוטים ומכפישים נגד ראשי ועובדי המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה. בין השאר: "ממליצה מאד לראש המועצה לצרוך קנביס רפואי אולי משהו בגלגלי המח והרגש שלך יתחיל לנוע ולעשות..."שקרן פתולוגי, מופעל ע"י בובות .... הוא עצמו צ'אקי הבובה מכיר? חחחחח אם לא נצחק נמות מצער." ת"א 40001-08-20 מועצה מקומית בנימינה-גבעת עדה נ' עפרה גאיה נזר (7.6.2022) 45,000 ₪
שני תושבי אלעד פרסמו שורה ארוכה של פרסומים בפייסבוק נגד מפקד המשטרה בעיר לפיהם הוא מושחת. בית המשפט קבע פיצוי בסך 12,500 ₪ לכל פרסום. שישה פרסומים: סה"כ 75,000 ₪ תא"מ 59403-05-20 יעקב נ' חזן (6.6.2022) 75,000 ₪ בערעור הופחת סכום הפיצוי ל 35,000 ₪
מקומון בעפולה פרסם כתבה לפיה התובעת ביקשה למכור את ביתה לערבי וזאת משום שביקשה לנקום את הפסדה במכרז לתפקיד בעירייה. בית המשפט: "יש בפרסום כדי לתאר את התובעת כאישה נקמנית, תאבת בצע, שפועלת כנגד הרצון והלך הרוח של רוב של תושבי העיר בה היא מתגוררת מתוך מניע נקמני ובצע כסף" ת"א 62045-08-20 אוזן נ' אינדקס הגליל (6.6.2022) 12,000 ₪
26 פרסומים דיבתיים בפייסבוק על רקע הליך גירושים מהם עולה כי התובע אדם אכזר המתעלל באשתו ובילדיו, מתנכר להם, מזניח אותם ומפקיר אותם רגשית וכלכלית. פסק הדין ניתן במעמד צד אחד לאחר שהנתבעת לא התייצבה להליך ההוכחות. תלה"מ 58392-12-19‏ פלונית נ' פלוני (3.6.2022) 500,000 ₪
לקוח פרסם בפייסבוק 2 פרסומים דיבתיים נגד ספר: תמונת המספרה עם כיתוב: "מספרה של גנבים"; תמונת התובע עם כיתוב: "זהירות גנב בטבריה". הנתבע הודה באחריותו בדיון הראשון והדיון נסב רק על גובה הפיצויים. בית המשפט התחשב בכך ובעובדה כי הנתבע סובל מבעיות נפשיות ת"א 21801-11-21 ברדה נ' פלוני (20.5.2020) 5,000 ₪
נהגת התעצבנה על שומר חניון ופרסמה בקבוצת פייסבוק של 80,000 חברים פוסט בו טענה כי השומר התנהג "כמו רוטווילר", כיצד יהפוך אחרי תלונתה ל"פודל קטן ומסורס" והוסיפה "העיקר הכיפה על הראש". פסק הדין ניתן במסגרת תביעה קטנה ת"ק 60553-10-21 כהן נ' לינדבאום-שחר (19.5.22) 16,000 ₪
פרסום בקבוצת ווטסאפ יישובית לפיה הנתבע, תושב היישוב, נחקר במשטרה בעבירה של הטרדה מינית. המפרסם הוסיף כי יש בידיו הקלטות שבהן נשמעת "הודאה נסיבתית" של הנתבע. בנוסף, בשיחה טלפונית עם מנהל קבוצת הווטסאפ, חזר התובע על הפרסום. ת"א 50364-11-18 איובי נ' לוי (11.5.2022) 140,000 ₪
תיאור המקרה פרטי התיק סכום הפיצוי
בעקבות דיון בבית משפט הגישה הנתבעת תלונה על עורך הדין של הצד שכנגד ללשכת עורכי הדין, שבו טענה כי התנהגותו של עורך הדין היתה אלימה, כי הוא התנהג "כאחרון הטרוריסטים" ואף טענה כי דחף אותה. בית המשפט התחשב כי רק לגבי חלק קטן יחסית מסך התלונה נקבע כי מדובר בלשון הרע שאינה מוגנת וכי הפרסום היה בתלונה ולא בתפוצה רחבה יותר. ת"א 5049-06-20 סמואל נ' כהן (3.5.2022) 6,000 ₪
פרסומים בפייסבוק של תושב יישוב בשומרון לפיהם ראש המועצה פועל בניגוד עניינים בעניינה של חברת בנייה וגורם בכך לבזבוז כספי ציבור וכן פרסום הקושר את ראש המועצה לעבריינים שפלשו לשטח ביתו של התובע וכן הציתו את רכבו. ת"א 993-08-18 להב נ' בוצר (25.4.2022) 55,000 ₪
סטודנט נכנס למחשבה האישי של סטודנטית, פתח על שמה וללא ידיעתה כרטיסים באתרי הכרויות, עם תמונתה, שמה ופרטים אודותיה שיש בהם כדי להשפילה ת"א 37299-12-20 קאלימי נ' צפון (25.4.2022) 12,000 ₪
תביעה של סוכנות תיווך ומתווכת נגד בני זוג שפרסמו 3 פרסומים בהם נטען כי המתווכת הוליכה שולל, החתימה על טפסים במרמה והטעתה את בית משפט; וכי סוכנות התיווך הם נוכלים ורמאים וחברה חמדנית. בית המשפט התחשב בכך שהפרסומים הוסרו כעבור זמן קצר ביותר ת"א 33646-03-19 בראל נכסים בע"מ נ' שירן ואח' (20.4.2022) 25,000 ₪
סכסוך שכנים במסגרתו תלה שכן 4 מודעות במקומות שונים בבניין ובהן ייחס לתובעת, יו"ר ועד הבית, התחזות וזיוף פרוטוקול ת"א 59729-08-20 בן יצחק נ' טל (14.4.2022) 40,000 ₪
הנתבעת הגישה תלונת שווא למשטרה וללשכת עורכי הדין כנגד התובע, עורך דין, לפיה הוא זייף את חתימתה על שטר חוב תא"מ 2812-01-21 בסול נ' שאיב (6.4.2022) 15,000 ₪
פרסום באינסטגרם בו הודבקה תמונת התובעת על צילום של היפופוטם בצירוף שם התובעת. בערעור לבית המשפט המחוזי פסק הדין התהפך. נקבע: "הריבוי העצום של הפרסומים והמפרסמים בעולם הדיגיטלי וברשתות החברתיות ... מחייב זהירות בשרטוט הקו המפריד בין גסות רוח, העדר דרך ארץ ותרבות דיבור ירודה לבין עוולה נזיקית של לשון הרע. בין התנהגות חברתית לא מוצלחת וראויה לגנאי, שהמשפט אינו מסדיר, לבין התנהגות אסורה, שהדין אוכף במלוא חומרתו" תא״מ 57326-11-20 גלוסקא נ׳ אוחיון (30.3.2022) 3,600 ₪ (בערעור הפיצויים בוטלו)
פרסם על הנתבע סטורי באינסטגרם למשך 24 שעות: ״זהירות מטריד מיני כל הבנות שרואות אותו מוזמנות לברוח״ ת״א 25759-03-20 שטיין נ׳ אבו (29.3.2020) 10,900 ₪
הידוענית ניקול ראידמן ביישה בסרטון שהפיצה עובד פיצה שלא חבש מסיכה ; בנוסף אמרה כי ירק על פיצה של לקוחה ת"א 37578-09-20 וקנין נ' ראידמן (25.3.2022) 40,000 ₪
עיקול שלא כדין על חוב ארנונה בסך 3,200 ₪ תא"מ 2504-08-20 הייב נ' מועצה מקומית טובא-זנגריה (24.3.2022) 3,000 ₪
עיקולים שהטילה עיריית תל אביב שלא כדין על 5 חשבונות ב 2 בנקים בגלל חוב ארנונה ת"א 63514-12-19‏ ‏ בן מנחם נ' עירית תל-אביב-יפו (23.3.2022) 50,000 ₪
פרסום בתוכנית הצינור הציג באופן נלעג 3 שוטרים שביצעו חיפוש בדירה בעקבות חשד לשימוש בסמים. נטען בפרסום כאילו השוטרים פרצו לדירה ופעלו שלא כדין. בערעור שהוגש על פסק הדין הופחת הסכום ל 177,000 ₪ ת"א 17041-02-20 קדמי נ' לרר (13.3.2022) 210,000 ₪ (הפיצוי הופחת ל 177,000 ₪ בערעור)
פרסום בעיתון מקומי בו הוצגה תמונה של אשת ציבור מאשקלון וכיתוב שייחס לה עבירה של גניבה ת"א 69669-10-18 ביילין נ' מור (3.3.2022) 15,000 ₪
לקוחה בחנות בגדים כינתה מוכר ערבי בכינויים גזענים; בהמשך פרסמה פוסט שקרי של האירוע בפייסבוק וצירפה סרטון מגמתי וחלקי מהאירוע, שזכה למאות אלפי צפיות ואלפי שיתופים ותגובות. ת"א 22394-08-19 חלואני נ' פרץ חן (24.2.2022) 60,000 ₪
עוכבה בחשד לגניבה מסופר לאחר שהמגנומטר לצפצף. טענה כי הבדיקה היתה משפילה ובסיומה התברר כי לא גנבה דבר. פסק דין בתביעות קטנות ת"ק 11791-09-21 איזראילוב נ' שופרסל (14.2.2022) 7,000 ₪
פרסום בהודעת ווטסאפ אישית: "עמי המזדיין מרוקאי מהזן המגעיל שהכרתי בחיים" וכן "שקרן" "חיה" ת"א 3269-03-21 עמי סביר נ' פלא מאיר (23.1.2022) 30,000 ₪
פרסם בפייסבוק על גרושתו ואם בתו: "איזו אמא תרצה להתעלל ולפגוע בילדה שלה כך" וכן כינה אותה "אמא מניפולטיבית" תלה"מ 40646-02-21‏ פלונית נ' פלוני (9.2.2022) 15,000 ₪
פרסם ביקורת על בונה אתרי אינטרנט: "שרלטן ונוכל" ת"א 11676-05-18 בנקס נ' פרץ (1.2.2022) 30,000 ₪
הגיב בפייסבוק לסרטון בו נראה שוטר "מסכן הוא גם ערבי וגם שוטר.. מאיפה אתם רוצים שיביא מח"? ת"א 19153-08-20 חלאילה נ' מיידני (26.1.2022) 7,500 ₪
פרסום במייל לחברי יישוב קהילתי נגד יו"ר הועד בו השוותה לכלב המלקק עצמו וכן כונתה עבריינית ת"א 5004-11-18 חיות נ' מעיין (24.1.2022) 35,000 ₪
פרסמה תגובה בפייסבוק בה טענה כי וטרינרית סירבה לסייע לכלב פצוע תא"מ 53441-10-18‏ דמבין נ' כהן (17.1.2022) 20,000 ₪
במסגרת התקשרות של דיירי בנין מגורים עם עו"ד לצורך פרויקט תמ"א, התבטא אחד הדיירים נגד עורך הדין וכינה אותו "מניפולטיבי, נטול יושרה, סמרטוט, יועץ משפטי נוכל, עו"ד של היזם" ת"א 36578-11-18‏ עו"ד מיכאל סיגל נ' אמנון גטניו (10.1.22) 50,000 ₪
הנתבע פרסם בתגובית לפוסט כי התובע "שותף" להתנהלות פסולה בגן ילדים ת"א 43480-11-17‏ גרינברג נ' אזרן (30.12.2021) 8,000 ₪
הודעת דוברות של עיריית חדרה על כך שהוגשה תלונה נגד איש עסקים. בית המשפט קבע כי התלונה עצמה מוגנת מפני תביעה ואולם הודעת העירייה כללה עובדות שגויות ופורסמה בחוסר תום לב. בערעור שהוגש לבית המשפט העליון הופחת סכום הפיצויים מ 850,000 ₪ ל 420,000 ₪ ת"א 57373-04-18‏ חסון נ' גנדלמן (30.12.2021) 850,000 ₪ (בערעור הופחת הסכום ל 420,000 ש"ח
שיק שהוחזר בנימוק שאין כיסוי מספיק ת"א 61385-05-18‏ עוז נ' בנק לאומי לישראל (22.12.2021) 3,500 ₪
הגיש תלונת שווא כאילו התובע איים עליו ברצח ואף פרסם התלונה בפייסבוק ת"א 19-02-1933 מילר נ' אבו סאלח (19.12.2021) 120,000 ₪
ראש מועצה אזורית תבע עיתון מקומי בשל פרסום דיבתי לפיו סיים התקשרות של המועצה עם אגודת המים ממניעים של נקמה אישית ת"א 9725-02-18 גרינבאום נ' חליוה (8.12.2021) 100,000 ₪
פרסם בקבוצה עירונית בפייסבוק תמונה של שוטר תנועה וכינה אותו שקרן, נוכל, רמאי, שוטר דמיקולו תא"מ 34661-11-19 שמע נ' קרמר (7.12.2021) 20,000 ₪
רב של היישוב שלומי פרסם בקבוצת ווטסאפ הודעה לפיה המטבח של אכסניה ביישוב אינו מקפיד על כשרות תא 11353-09-17‏ ‏ אגודת אכסניות נוער בישראל נ' הרב משה אלחרר (16.11.2021) 110,000 ₪
תיאור המקרה פרטי התיק סכום הפיצוי
פרסום לפיו התובעת שוכבת עם גברים תמורת כסף תא"מ 58745-07-18 וקנין נ' אברהם (24.10.2021) 7,000 ₪
הנתבע טען בפני לקוח כי התובעים דרשו תשלום גבוה מכפי שדרשו בפועל ובכך הציג אותם כמי שמבקשים לגרוף רווחים מופרזים ת"א 70279-05-19 שטרן נ' שחף (24.10.2021) 15,000 ₪
פרסום במייל ל 24 נמענים נגד 2 בעלי תפקידים בארגון צדקה לפיו הם אנשים שליליים המעורבים בשערוריות שונות, ועוסקים בהונאות ובמעשים פליליים ת"א 16574-07-16 מאיירס נ' ויסקופף (3.10.2021) 170,000 ₪
תביעת דיבה שהגישו אנשי התקשורת גיא מרוז ואורלי וילנאי נגד פרסומים שלעגו להם, הציגו אותם כבעלי דעות גזעניות וכשקרנים, והכל בקשר להליך אומנה ואימוץ. ת"א 18-04-29597 מרוז נ' נקר (29.9.2021) 50,000 ₪
שלושה פרסומים דיבתיים נגד סייעת בגן ילדים כשחלקם מייחסים לה התעללות תיק אזרחי (רמלה) 67239-02-20 יהוד נ' הלל (28.9.2021) 30,000 ₪
פרסום בערוץ הראשון נגד אגודת העיתונאים בה נטען כי אינה מסייעים לעיתונאים ונגד העומד בראשה, יוסי בר מוחא, שנוהג באגרסיביות ובאופן לא תקין תיק אזרחי (ת"א) 54653-02-14‏ ‏ אגודת העיתונאים בתל אביב נ' רשות השידור (1.9.2021) 136,200 ₪
פרסומים המטילים את האחריות על העלייה בהוצאות המעון הרשמי של ראש הממשלה על התובע ופרסומים דיבתיים בדבר אופיו של התובע. בערעור פסק הדין התהפך ונקבע כי קיימות לנתבעים הגנות האמת בפרסום והגנות תום לב תיק אזרחי (הרצליה) 56442-02-15 נפתלי נ' שמרון ואח' (30.8.2021) 136,000 ₪ (הפיצוי בוטל בערעור)
פרסום במכתב לבעל אתר אינטרנט ובו טענה כי הגרוש שלה פגע מינית בבתם תלהמ (נצ') 18682-08-17‏ ‏ א.ח נ' ש.ד (26.8.2021) 25,000 ₪
פרסום 2 הודעות דיבתיות בקבוצת ווטסאפ של עובדי "אגד". תא"מ (י-ם) 42219-11-18‏ ‏ סלמי נ' אסור (26.8.2021) 30,000 ₪
גבר הגיש במשטרה תלונת שווא לפיה אשתו נאנסה על-ידי 2 מחבריו לאחר שסיממו אותה בסם אונס. תיק אזרחי (באר שבע) 66789-06-18 אסראסאי נ' אלוש (17.8.2021) 74,000 ₪
4 פרסומים קשים ובוטים בפייסבוק ובווטסאפ נגד קצין משטרה. המפרסמת היתה במצב נפשי קשה בעת הפרסומים תיק אזרחי (הרצ') 39291-06-18 תירם נ' כהן (3.8.2021) 23,000 ₪
אם פרסמה 5 פרסומים מכפישים נגד מנהל בית ספר לפיהם הוא השפיל וכלא את בנה. ערעור שהגישה נדחה ערעור אזרחי (חיפה) 46172-03-21 בכר נ' חלואני (2.8.2021) 60,000 ₪
פרסום במכתב ובו טענה כי בעלי חברה מתחרה ביצעו עבירות פליליות תיק אזרחי (ת"א) 60892-12-15 שלמה נ' מבט (2.8.2021) 140,000 ₪
התראיינה בתקשורת ואמרה כי הנתבע, עורך דין, איים עליה וכינתה אותו אדם רדוף ומשועמם תיק אזרחי (חדרה) 20528-05-09‏ ויסולי נ' מזרחי (31.7.2021) 20,000 ₪
איחוד הצלה ניהלו קמפיין תחת הכותרת "סיבת המוות – מד"א", וכן פרסמו 8 פרסומים שקריים נגד מד"א בעקבות אירוע בגן ילדים תיק אזרחי (מחוזי ת"א) 40739-12-18‏ מד"א נ' איחוד הצלה ישראל (29.7.2021) 250,000 ₪
בשל טעות בספרה אחת בתעודת הזהות נפתח נגד התובע תיק הוצל"פ והוטלו עליו הגבלות ועיקולים תיק אזרחי (בית שמש) 51480-07-19 סחייק נ' רשות האכיפה והגבייה (27.7.2021) 55,000 ₪
פרסם על עסק מתחרה: "ערבי זבל פולש עלוב נפש"; "ערבי מנוול, ימח שמך וזכרך"; "אל תאכלו פה, זה מקום של ערבים, הבן אדם שפל ומנוול" תיק אזרחי (ת"א) 34543-05-19‏ פחר נ' עובדיה (29.7.2021) 35,000 ₪
פרסום לפיו חברה מתחרה זכתה במכרזים בדרכי מרמה תיק אזרחי (מחוזי מרכז) 50565-06-11 ספייס-יט נ' גלובל ישראל (28.7.2021) 80,000 ₪
פוסט בפייסבוק בו נטען כי עו"ד התנהג בצורה לא אתית ולא אמר אמת תיק אזרחי (י-ם) 2810-01-21 מרואני נ' אפריאט (25.7.2021) 30,000 ₪
אם ובתה פרסמו בפייסבוק כי מתחרה עסקית בתחום החינוך העתיקה מהן עבודות תיק אזרחי (ראשל"צ) 2363-10-17 בר נ' לקוורניק (21.7.2021) 15,000 ₪
עו"ד התלונן בפני ראש העיר וגורמים רבים נוספים על היועמ"ש וטען כי היא מתנהלת "בדפוס של שחיתות" תיק אזרחי (פ"ת) 20162-12-18 גורדון נ' רובין (20.7.2021) 120,000 ₪
עורכת דין השמיצה עורך דין בפוסט בפייסבוק וכינתה אותו שוביניסט תיק אזרחי (חיפה) 26046-04-19 פייטלוביץ נ' שוובר (19.7.2021) 13,000 ₪
3 כתבות עיתונאיות שייחסו לתובע מעורבות שיטתית במעשי שחיתות ושוחד תיק אזרחי (ראשל"צ) 23249-11-16 דמול נ' יצחק (18.7.2021) 145,000 ₪
פרסמה בקבוצת פייסבוק כי שוכרים גנבו רכוש מהדירה תיק אזרחי (ראשל"צ) 1866-10-19 קלי נ' סופרין (16.7.2021) 18,000 ₪
הודיעה ב SMS כי חברה מתחרה סגרה פעילותה והציעה ללקוח לעבור אליה תיק אזרחי (בת ים) 23689-10-19 רוטשטיין נ' פירסומוטור (11.7.2021) 5,000 ₪
רוקחת פנתה ללקוחה טרנסג'נדרית בלשון זכר, למרות שהתבקשה מספר פעמים לפנות אליה כאישה תיק אזרחי (תל אביב) 48936-04-19 רש נ' שופרסל (7.7.2021) 25,000₪
פרסם ביקורת שקרית ושלילית באתר booking.com תיק אזרחי (תל-אביב) 7458-07-19 מרקור נ' מיטרני (5.7.2021) 30,000₪
הגיש תלונות שווא במשטרה ואצל הווטרינר העירוני על כך שכלבתו של התובע תקפה אותו תיק אזרחי (תל אביב) 72134-03-19 הולנדר נ' בשן (1.7.2021) 15,000₪
סוכן ביטוח התלונן נגד בעל מוסך: "אני סבור כי המוסך גנב ונתפס רק עכשיו. אני מתאר לעצמי כמה פעמים עשה זאת וניפח את החשבונות של הלקוחות" תיק אזרחי (אשדוד) 1175-04-17 מ.ע מוסך האחים מירושלים נ' מירלאשווילי (25.6.2021) 45,000₪
מחירון לשון הרע

פיצוי בגין לשון הרע - מחירון לשון הרע

פרטי המקרה פרטי התיק סכום הפיצוי
תביעה על סך 75,000 ₪. התובעת מטופלת בקופת חולים מכבי והנתבע הוא רופא. במהלך ביקור של התובעת אצל הנתבע, כתב הרופא בסיכום הביקור כי "המטופלת עוינת, תוקפנית ודרשנית" תאד"מ 5323-09-23 רינג נ' סוכר (20.11.2024) 20,000 ₪
תביעה על סך 150,000 ₪. התובעת היא וטרינרית פרטית ורשותית. הנתבעת פעילה למען בעלי חיים. הנתבעת פרסמה 4 פרסומים בפייסבוק בה טענה כי התובעת "טובחת בירי וברעל בלי סוף את הכלבים" "סדיזם ממדרגה ראשונה", "מתעללת וסדיסטית" "רוצחת סדרתית של כלבים וחתולים" ועוד ת"א 64265-06-18 ד"ר מיקולשיק נ' דוברה (19.11.2024) 65,000 ₪
תביעה על סך 500,000 ₪. התובעת משוררת. הנתבע פרסם בפייסבוק פרסומים רבים בהם לעג לה וטען כי היא גונבת שירים ת"א 69228-12-20 סח נ' מרעי (17.11.2024) 20,000 ₪
תביעה על סך 37,000 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). הנתבע פרסם ברשתות החברתיות כי התובע, מנהל בהוצאת ספרים, זייף את חתימתו של הנתבע ת"ק 19386-04-24 הנר נ' שיאון (13.11.2024) 7,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. התובעת עבדה בחנות הנתבעת. הנתבעת פרסמה בקבוצת ווטסאפ: "מי שחושב להעסיק אותה עדיף לו לדבר איתי קודם בפרטי" בצירוף תמונת התובעת ת"א 54840-10-23 ורולקר נ' סלע (14.11.2024) 30,000 ₪
תביעה על סך 300,000 ₪. התובעת ליוותה מתלוננת בהליך משפטי. הנתבעת ייצגה את הנאשם. הנתבעת פרסמה פוסט בפייסבוק בו הציגה את התובעת כמי שתומכת בנשים המגישות תלונות שווא ואף מעודדת אותן לעשות כן, כמי שעושה יחסי ציבור על חשבון הנפגעות לצורך פרסום והאדרת שמה וכמי שפועלת עבור נפגעות המין מתוך מוטיבציה כספית. בנוסף, התובעת הוצגה כמי שבדתה אונס ותקיפות מיניות בילדות ובצבא, לצורך יחסי ציבור לעמותה שהוקמה ת"א 34025-04-21 שטלריד נ' ויזל (5.11.2024) 80,000 ₪
תביעה על סך 1,500,000 ₪. במסגרת סכסוך מסחרי בין חברה למכשור רפואי דנטלי לבין מייסד עמותת רופאי שיניים, פרסם האחרון 15 פרסומים בהם כינה את התובעים מושחתים, פושעים, מעורבים בעבירות פליליות, כמי שהפעילו עסקים לא חוקיים ועשו רווחים בניגוד לחוק וכמי שניצלו את רופאי השיניים ונהגו בהם באופן בלתי הוגן ת"א 48964-02-18‏ ברש נ' חסן (4.11.2024) 200,000 ₪
תביעה על סך 225,000 ₪. תביעה נגד 3 תושבי מושב, שפרסמו בווטסאפ לגבי התובע כי הוא מנקה את רכבו במים וחשמל השייכים לציבור. נתבע 1, שפרסום מספר הודעות, ישלם פיצוי בסך 13,000 ₪. שני הנתבעים האחרים, שפרסמו הודעה אחת, ישלמו כל אחד מהם 6,500 ₪ ת"א 55183-11-20‏ קוממי נ' ישראלי (10.10.2024) 26,000 ₪
תביעה על סך 80,000 ₪. התובעת מורה והנתבע אביו של תלמיד. לאחר שהתלמיד התפרע, האב הגיע לבית הספר וכינה את התובעת בהמה ובהמשך, בישיבה שנערכה בנושא, טען כי המורה משקרת וכי היא שברה את ידו של בנו ת"א 68289-12-21 כהן נ' אלימלך (1.10.2024) 50,000 ₪
תביעה על סך 100,000 ₪. התובע, עורך דין, תבע בעל מניות בדיור מוגן, שפרסם עליו כי הוא מועל באמון שולחיו וביושרו המקצועי, תוך שהוא משתף פעולה עם יו"ר הדירקטוריון לצורך הארכת כהונתו, וכינה את מהלכיו כ"קומבינה" ת"א 51313-10-20 כהן נ' גולדשטיין (29.9.2024) 40,000 ₪
תביעה על סך 75,000 ₪ (במסגרת תביעה שכנגד). במסגרת סכסוך שכנים, פרסם הנתבע על התובעת, בפני 2 דיירים וכן בפני שוטרים, כי התובעת "נוכלת עבריינית, זייפנית ורמאית" וכי היא מסוגלת לזייף שיקים תאד"מ 43688-04-23 ואנונו נ' קפלון (26.9.2024) 20,000 ₪
תביעה על סך 200,000 ₪. הצדדים סטודנטים שכיהנו בתפקידים באגודות הסטודנטים. בעקבות סכסוך בין השניים, פרסם הנתבע על התובע כי בגד באשתו בשביל תמיכה בבחירות ת"א 1704-09-21 לביא נ' כרמי (16.9.2024) 40,000 ₪
תביעה על סך 300,000 ₪. במסגרת סכסוך שכנים, הנתבע פרסם ביקורת שלילית באתר העסקי של התובע, וכינה את התנהלותו בריונית, כי הוא מאיים וכי לא היה קונה מבית העסק שלו ת"א 11146-05-21 מתת נ' פרימו (16.9.2024) 10,000 ₪
תביעה על סך 34,600 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). חשבונה של התובעת עוקל בשל אי תשלום של אגרת נסיעה בכביש 6. נקבע שההודעה על החוב נשלחה לכתובת ישנה ת"ק 38245-07-23 לביא נ' כביש 6-חוצה צפון (13.9.2024) 3,000 ₪
תביעה על סך 500,000 ₪. התובעת, הדס קליין, היתה עדת תביעה במשפטו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הנתבעת פרסמה עליה 24 ציוצים בטוויטר בהם כינתה אותה מחבלת, גנבת, כלבה וכן טענות בנושאים מיניים. בית המשפט פסק כי הפיצוי הראוי היה צריך להיות 150,000 ₪ ואולם בשל כך שהנתבעת התנצלה על הדברים, נקבע פיצוי בסך 75,000 ₪ ת"א 68209-03-23 קליין נ' מיכאלי (9.9.2024) 75,000 ₪
תביעה על סך 37,700 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). במסגרת סכסוך שכנים, הנתבעות פרסמו על התובעת כי היא גנבה מכספי הועד, רימתה וזייפה ת"ק 24468-03-24‏ הפטר נ' שניידר (5.9.2024) 3,000 ₪
תביעה על סך 350,000 ₪ (בית משפט לענייני משפחה). האישה הגישה תביעה נגד בעלה לשעבר לאחר שזה הפיץ בעל פה בפני גורמים רבים – בני משפחה, מכרים, עובדים במקום עבודתה של האישה – כי האישה מנהלת רומן ושוכבת עם גברים תלה"מ 41708-02-18‏ פלונית נ' פלמוני (14.4.2024) 225,000 ₪
תביעה על סך 30,000 ₪. התובע, צלם מקצועי, תבע קבלן אשר עשה שימוש בתמונותיו, ולאחר שדרש את הסרתן, פרסם הקבלן 2 פרסומים בפייסבוק והציג את הצלם כתובע סדרתי וכמי שסוחט ומטריד ת"א 46445-01-20‏ צרפתי נ' פינקלשטיין (2.9.2024) 7,500 ₪
תביעה על סך 102,661 ₪. התובע, ישראלי המתגורר באוקראינה תבע משתמש פייסבוק שהשמיץ אותו בפרסום לפיו התובע מרשתו של פוטין, מקדם פרופגנדה של רוסיה, עובד עבור האידיאולוגיה של הקרמלין ת"א 16373-09-23 דולינסקי נ' אבני (2.9.2024) 18,000 ₪
תביעה על סך 30,000 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). התובע הורה על סגירת חשבון בנק ואולם כעבור כעשור הבנק חסם 2 כרטיסי אשראי שלו בנימוק כי קיים חוב בחשבון ת"ק 50052-05-24‏ יהב נ' בנק לאומי (29.8.2024) 13,000 ₪
תביעה על סך 1,000,000 ₪. התובע, פוליטיקאי ובעבר קצין בכיר בצה"ל, הגיש תביעה נגד פרסומים בתוכנית הצינור, בחדשות ערוץ 10 וברשתות החברתיות, לפיהם הוא טייח תלונות על הטרדות מיניות כאשר היה מפקד בית הספר לקצינים ת"א 64160-03-22 שטרן נ' רשת מדיה (27.8.2024) 281,252 ₪
תביעה על סך 120,000 ₪. התובע ביקש להזדכות על מוצר בסופר, ובמהלך דין ודברים עם אחד המנהלים הוא הוצג כמי שנוהג לקלל ולצלם את עובדות הנתבעת ת"א 58455-08-20 מיוחס נ' רמי לוי שיווק השיקמה (27.8.2024) 10,000 ₪
תביעה בבית דין לעבודה. הנתבע עבד בחברה שעיסוקה במתן פתרונות בתחום הביטחון. בעקבות סכסוך, פנה העובד במייל ללקוחות החברה וטען כי הבעלים ומנהל החברה נחקר על ידי הממונה על הביטחון במערכת הביטחון; כנגד החברה ובעליה מנוהלות תביעות בבתי המשפט בסכום כולל של כ-9 מיליון ₪; לאורך השנים ספקים רבים נטשו את החברה בשל מוסר תשלומים לקוי; לאחרונה חברה ביטלה את ההתקשרות עם החברה בשל הפרת אמון שהתגלתה; מנהלי החברה הנתבעת מקליטים שיחות טלפון עם ספקים ושותפים במטרה לאסוף מידע ולמסור אותו צדדים שלישיים סע"ש 49654-08-20 בר גיל - ח.ב.א. סוכנויות בע"מ (23.8.2024) 50,000 ₪
תביעה על סך 33,000 ₪ (בית משפט לתביעות קטנות). בין הצדדים היה שיתוף פעולה עסקי, ולאחר שהתגלע סכסוך שלח הנתבע 2 הודעות דוא"ל, בתפוצה רחבה, בה טען כי התובע ושותפו הם מתחזים, שקרנים ונוכלים ת"ק 30526-02-24 אייל נ' קרינסקי (22.8.2024) 10,000 ₪
תביעה על סך 250,000 ₪. אישה תבעה את גרושה לאחר שזה פרסם 2 פרסומים בכתב ופרסום בעל פה (בפני חברה) לפיהם האישה עוברת חוק, רמאית, נצלנית ומופקרת. בין השאר פרסם הנתבע, כי התובעת "רמאית, מחפשת גברים ברשת ומבקשת מהם כסף...הורסת משפחות, מפלרטטת עם גברים נשואים...מצלמת סצנות פורנוגרפיות...מבוקשת על-ידי בנקים" תלה"מ 15678-08-22‏ ‏O.G‏ נ' ב.ג (20.8.2024) 125,000 ₪
תביעה על סך 500,000 ₪. התובעת גננת. התביעה הוגשה נגד סייעת ואם לילד שפרסמו, בכתב ובעל פה, כי התובעת מתעללת בילדי הגן. בית המשפט פסק כי הסייעת תשלם 135,349 ₪ והאם תשלם 61,522 ₪ ת"א 45277-03-19 שושן נ' פילדס ואח' (17.8.2024) 196,871 ₪
תביעה על סך 420,000 ₪. התובע שימש כמהנדס עירייה, והגיש תביעה נגד מי שכיהן כראש העיר בעבר ונגד אזרח בגין פרסומים שייחסו לו קבלת שוחד – הן בנוגע לזכייתו בתפקיד והן בנוגע לתפקיד עצמו. בית המשפט פסק כי מי שכיהן כראש העיר, בהיותו איש ציבור, ישלם פיצוי בסך 80,000 ₪ והאזרח ישלם פיצוי בסך 40,000 ₪ תא"מ 35658-06-18‏ דיין נ' חזן ואח' (13.8.2024) 120,000 ₪
תביעת עובד (עורך דין) את מעסיקו לשעבר בעקבות הודעות ששלח בקבוצת ווטסאפ של המשרד בה טען כי העובד הגיש תוצר "על כך פסיכופטי, מפגר והזוי" אשר עצם הגשתו על-ידי העובד מהווה "שטות כזאת" ו"טמטום כזה" סע"ש 5756-07-20 ברניבוים נ' לירום סנדה (9.8.2024) 60,000 ₪
תביעה על סך 90,000 ₪. התובע, שוטר, הגיש תביעה נגד אישה שפרסמה נגדו פוסט בו ייחסה לו תקיפה ואף הטרדה מינית בכך שתפס אותה בשד שלה. בנוסף, התביעה הוגשה נגד שלושה מגיבים לפוסט, שפרסמו כי התובע עבריין ואלים. בית המשפט פסק למפרסמת הפוסט פיצוי בסך 20,000 ₪, לשניים מהמגיבים פיצוי בסך 5,000 ₪ כל אחד ומגיב נוסף פיצוי בסך 2,000 ₪ (לאחר שהתנצל) ת"א 58519-02-21 גולצמן נ' נאור (31.7.2024) 32,000 ₪
מאת ronen.vered tal 2 באפריל 2025
כל מה שצריך לדעת על הגנות בתביעות דיבה תביעות דיבה, או בשמן המשפטי הרשמי "תביעות לשון הרע", הינן כלי משפטי להגנה על שמו הטוב של אדם. בישראל, הבסיס המשפטי לתביעות אלה מעוגן בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, אשר קובע את המסגרת הנורמטיבית להגדרת לשון הרע, הסעדים האפשריים, וההגנות העומדות לרשות הנתבעים. מאמר זה יעסוק בהרחבה בהגנות הקיימות בחוק, לרבות הגנת "אמת בפרסום", הגנת תום הלב, ופרסומים מותרים, ויסביר כיצד ניתן להיעזר בהן כדי להימנע מאחריות משפטית. כנתבע בתביעת לשון הרע, הבנת ההגנות העומדות לרשותך היא קריטית, שכן היא עשויה להכריע את גורל התביעה ולחסוך ממך אחריות משפטית משמעותית. הגנת "אמת דיברתי" (אמת הפרסום) הגנת "אמת דיברתי", היא אחת ההגנות המרכזיות והחזקות ביותר העומדות לרשות נתבעים בתביעות לשון הרע. הגנה זו מבוססת על העיקרון שאם הפרסום הפוגעני הוא אמת, ויש בפרסום זה עניין ציבורי, אז יש להגן על הפרסום גם אם הוא גרם לפגיעה בשמו הטוב של אדם. ההיגיון מאחורי הגנה זו ברור: לחברה יש אינטרס בחשיפת האמת, במיוחד כאשר יש בכך עניין ציבורי. כדי להסתמך בהצלחה על הגנת "אמת דיברתי", על הנתבע להוכיח שני תנאים מצטברים: ראשית, עליו להוכיח כי הפרסום הוא אמת, כלומר, התוכן שפורסם משקף את המציאות באופן מדויק ואובייקטיבי. שנית, עליו להוכיח כי היה בפרסום עניין ציבורי. המונח "עניין ציבורי" פורש בפסיקה באופן רחב יחסית וכולל כל נושא שעשוי להשפיע על הציבור או חלק ממנו. חשוב לציין כי נטל ההוכחה בהגנה זו מוטל על הנתבע, והוא נדרש להוכיח את אמיתות הפרסום ואת העניין הציבורי שבו. למרות שהגנת "אמת דיברתי" היא הגנה רבת עוצמה, היא אינה מוחלטת וכפופה למספר מגבלות חשובות. ראשית, אמת הפרסום נבחנת בראי כל הפרסום ולא רק חלקים ממנו. כלומר, אם הפרסום כולל פרטים אמיתיים לצד פרטים שקריים, ייתכן שההגנה לא תעמוד לנתבע. שנית, הפסיקה קבעה כי אמת הפרסום נמדדת לא רק במונחים עובדתיים, אלא גם בהתאם לרושם הכולל שהפרסום משאיר על הקורא הסביר. מכאן שגם אם כל פרט בפרסום הוא אמת, אם הרושם הכללי המתקבל הוא מטעה, ייתכן שההגנה לא תחול. שלישית, ישנה דרישה לעניין ציבורי בפרסום. לא כל פרסום אמיתי זוכה להגנה - רק כזה שיש בו תועלת ציבורית. במקרים של פרסומים הנוגעים לחייו הפרטיים של אדם ללא השלכות ציבוריות, גם אם הפרסום אמיתי, ייתכן שההגנה לא תחול. יש לזכור גם כי הפסיקה מכירה בכך שלעיתים ישנם קשיים אובייקטיביים בהוכחת אמיתות הפרסום, במיוחד כאשר מדובר באירועים שהתרחשו לפני זמן רב או בהיעדר ראיות ישירות. הגנת תום הלב הגנת תום הלב, מהווה מטריה רחבה של הגנות המבוססות על מגוון מצבים בהם פרסום שעלול להיחשב כלשון הרע נעשה בתום לב. בניגוד להגנת "אמת דיברתי", הגנת תום הלב אינה מחייבת הוכחת אמיתות הפרסום, אלא מתמקדת בכוונת המפרסם ובנסיבות הפרסום. סעיף 15 לחוק מפרט רשימה של מצבים בהם תעמוד הגנת תום הלב, ביניהם: כאשר היחסים בין המפרסם לנמען הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לפרסם, כאשר הפרסום נעשה להגנה על עניין אישי כשר של המפרסם,כאשר הפרסום היה ביקורת על יצירה ספרותית או אמנותית, כאשר הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד ציבורי וכאשר הפרסום היה דין וחשבון נכון והוגן על אסיפה פומבית או הליך משפטי פומבי. חשוב להדגיש כי לצד הוכחת קיומו של אחד המצבים המנויים בסעיף, נדרש הנתבע להוכיח גם כי פעל בתום לב - כלומר, שלא התכוון לפגוע מעבר לסביר בנסיבות העניין. הוכחת תום לב בתביעות לשון הרע תלויה בכוונת המפרסם ובנסיבות הפרסום. החוק קובע חזקות לתום לב ולחוסר תום לב, המבוססות על סבירות הפרסום, בדיקת אמיתותו ומטרתו. פרסומים מותרים סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע מקנה הגנה מוחלטת לסוגים מסוימים של פרסומים, ללא תלות בשאלת האמת או תום הלב. מדובר בפרסומים שהמחוקק ראה בהם חשיבות יתרה לשיח הדמוקרטי או להליכים רשמיים, עד כדי כך שהעניק להם חסינות מפני תביעות לשון הרע. בין הפרסומים המותרים נכללים: פרסומים של דברים שנאמרו בישיבות רשמיות של הכנסת או ועדותיה, פרסומים של דברים שנאמרו במהלך הליך משפטי, כגון דברי עדים, עורכי דין, שופטים וכו', פרסומים מדויקים והוגנים של החלטות בתי משפט וגופים רשמיים אחרים, פרסומים על ידי עובדי ציבור במסגרת תפקידם, ופרסומים שיש חובה חוקית לפרסמם. חשוב להדגיש כי הגנת הפרסומים המותרים היא הגנה מוחלטת, כלומר, אם הפרסום נכנס לאחת הקטגוריות המנויות בסעיף 13, התביעה תידחה גם אם הפרסום היה שקרי או נעשה בחוסר תום לב. עם זאת, ההגנה מוגבלת לקטגוריות המפורטות בסעיף, והן מפורשות בצמצום יחסי על ידי בתי המשפט. דוגמאות מהפסיקה בתי המשפט בישראל התמודדו לאורך השנים עם מגוון תיקים שעסקו בהגנות לשון הרע. לדוגמה, ת"א 4156-11-16 דרור ואח' נ' רוז ואח', בית המשפט דחה את תביעת לשון הרע שהגישו התובעים בעקבות פרסומים שליליים בפייסבוק ובאתר זאפ. הוא קבע כי מדובר בביקורת צרכנית לגיטימית, המהווה הבעת דעה על חווית שירות של לקוח, ולא לשון הרע. בנוסף, הפרסום נהנה מהגנת "אמת הפרסום" לאחר שנמצא כי עבודת הנגרות כללה ליקויים רבים. דוגמה נוספת, ( ת"א 37578-09-20 ) תביעה בה בית המשפט פסק כי הידוענית ניקול ראידמן פרסמה שיימינג כלפי עובד פיצה, למרות שהפרסום היה אמת ועסק בעניין ציבורי. הוא קבע כי למרות שלפרסום היה ערך ציבורי, הדרך בה בחרה ראידמן לפרסם אותו, עם תפוצה רחבה מאוד, הייתה פוגענית מעבר לנדרש. לכן, היא חויבה בפיצוי של 40,000 ₪ והוצאות משפט. פסקי דין אלו ורבים אחרים ממחישים את האיזון העדין שבתי המשפט נדרשים לערוך בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי, ואת האופן שבו ההגנות השונות מיושמות בפועל. בשורה התחתונה, ההתמודדות עם תביעת לשון הרע דורשת ידע משפטי מעמיק, ניסיון רלוונטי והבנה מדויקת של האיזונים העדינים בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי. משרד עורכי הדין אברהם-טל מתמחה בייצוג הן של תובעים והן של נתבעים בתביעות לשון הרע, עם ניסיון עשיר בייצוגים. המשרד בקיא בהתפתחויות האחרונות בפסיקה ובחקיקה בתחום לשון הרע, ומציע ייעוץ אסטרטגי מותאם אישית לכל מקרה. בין אם אתם מתמודדים עם תביעה קיימת, מעוניינים בייעוץ מקדים או שוקלים להגיש תביעת לשון הרע בעצמכם, אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לפגישת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות. צרו קשר עוד היום כדי לקבל את הייעוץ המשפטי המקצועי שאתם זקוקים לו.
מאת ronen.vered tal 2 באפריל 2025
המדריך השלם להגשת תביעת דיבה לשון הרע ודיבה הינם מושגים משפטיים המעוגנים בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. החוק הישראלי מגדיר לשון הרע כפרסום העלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזותו, לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. פרסום לשון הרע יכול להתבצע בכתב, בעל פה או בכל אמצעי תקשורת אחר, לרבות ברשתות החברתיות, באתרי אינטרנט, בעיתונות, ברדיו או בטלוויזיה. החוק אינו מחייב את הוכחת הנזק וניתן לתבוע כ 80,000 ש"ח מבלי להוכיח את הנזק., הפרסום חייב להיות מופנה לאדם שלישי מלבד הנפגע, שכן ללא קהל שומעים או קוראים אין משמעות משפטית ללשון הרע. המאמר הבא יסביר את שלבי הגשת תביעת דיבה, המסמכים הדרושים והטיפים שיעזרו לכם להגדיל את סיכויי ההצלחה. עילות להגשת תביעה עילות להגשת תביעת לשון הרע מגוונות ומתבססות על הנסיבות הספציפיות של כל מקרה. ראשית, פרסום השמצות או האשמות שקריות המכפישות את שמו הטוב של אדם מהווה עילה מרכזית. שנית, פרסומים המייחסים לאדם התנהגות בלתי חוקית, בלתי מוסרית או בלתי מקצועית ללא ביסוס עובדתי מספק עשויים להוות בסיס לתביעה. גם פרסומים המטילים דופי ביושרו של אדם, במהימנותו או ביכולותיו המקצועיות נכנסים לקטגוריה זו. לצד זאת, פגיעה במוניטין העסקי, חשיפת פרטים אישיים ללא הסכמה או סילוף עובדות באופן המציג את האדם באור שלילי יכולים להוות עילה. יש לציין כי במקרים של פרסום באינטרנט, החוק מכיר באחריות גם של מי שמפיץ מידע שקרי שפורסם על ידי אחרים, כגון שיתופים ברשתות חברתיות. עם זאת, הנתבע יכול להתגונן באמצעות טענת "אמת דיברתי" אם יוכיח כי הפרסום היה אמיתי ובעל עניין ציבורי, או להסתמך על הגנות אחרות המנויות בחוק. השלבים בהגשת תביעה תהליך הגשת תביעת לשון הרע מורכב ממספר שלבים משמעותיים. השלב הראשון והקריטי הוא איסוף ראיות מקיף, הכולל תיעוד מדויק של הפרסום הפוגעני: צילומי מסך, הקלטות, עדויות ותכתובות. מומלץ לתעד את מועד הפרסום המדויק, היקף החשיפה והנזקים שנגרמו בעקבותיו. לאחר איסוף הראיות, השלב השני הוא התייעצות עם עורך דין המתמחה בדיני לשון הרע, אשר יעריך את סיכויי התביעה ויסייע בגיבוש אסטרטגיה משפטית. במקרים רבים, עורך הדין ישלח מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, המאפשר לצד השני להסיר את הפרסום, להתנצל או להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט. אם לא הושגה הסכמה, השלב הבא הוא הכנת כתב תביעה מפורט המתאר את העובדות, הטענות המשפטיות והסעדים המבוקשים, לרבות פיצויים, צו הסרת פרסום, פרסום תיקון או הכחשה. כתב התביעה מוגש לבית המשפט המוסמך, בהתאם לסכום התביעה. לאחר הגשת התביעה, הנתבע רשאי להגיש כתב הגנה, ובהמשך יתקיימו הליכי גילוי מסמכים, חקירות וקדם משפט, עד לשלב הוכחות וסיכומים. פיצויים חישוב הפיצויים בתביעות לשון הרע בישראל מושתת על מספר פרמטרים משמעותיים. החוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק עד לסכום של כ 80,000 ש"ח (נכון לשנת 2024). במקרים של פרסום בכוונה לפגוע, הסכום עשוי להגיע עד כ- 160,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. מעבר לכך, ניתן לתבוע פיצויים גבוהים יותר אם מוכיחים נזק ממשי שנגרם, כגון אובדן הכנסה, פגיעה בקריירה, הוצאות רפואיות בגין מצוקה נפשית או פגיעה במוניטין עסקי. בקביעת גובה הפיצויים, בית המשפט מתחשב בגורמים נוספים: חומרת הפרסום, היקף תפוצתו, מעמדו של הנפגע בקהילה, מידת הפגיעה בשמו הטוב, התנהגות הנתבע לפני ואחרי הפרסום (כגון התנצלות או סירוב להסיר את הפרסום), וכן האם הפרסום נעשה בזדון או ברשלנות. ראוי לציין כי בתי המשפט בישראל נוטים להיות מתונים בפסיקת פיצויים, ותביעות רבות מסתיימות בפשרה עוד בטרם הגעה לפסק דין סופי. טיפים מעשיים להגדלת סיכויי ההצלחה להלן מספר המלצות מעשיות שיכולות לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה בתביעת לשון הרע: 1. פעלו במהירות - הגישו את התביעה בסמוך למועד הפרסום הפוגעני. השתהות מיותרת עשויה לפגוע בסכום הפיצוי. 2. תעדו את הפרסום בצורה מקיפה - צלמו מסך, שמרו קישורים, הקליטו שיחות (בכפוף לחוק האזנת סתר) ואספו עדויות של אנשים שנחשפו לפרסום. 3. שקלו פנייה מקדימה - לפני הגשת תביעה, שלחו מכתב התראה המבקש הסרת הפרסום, התנצלות או תיקון. 4. בחרו עורך דין מנוסה - התייעצו עם עורך דין המתמחה בדיני לשון הרע ובעל ניסיון בניהול תיקים דומים. 5. הימנעו מתגובת נגד - אל תפרסמו תגובות פוגעניות משלכם, שכן הדבר עלול להחליש את תביעתכם. 6. שמרו על תיעוד מתמשך - תעדו את ההשפעה של הפרסום על חייכם, עסקיכם או מוניטין שלכם לאורך זמן. 7. הכינו תצהירים ממשיים - גבשו תצהירים מפורטים מעדים הרלוונטיים לתביעה. 8. שקלו חוות דעת מומחים - במקרים של פגיעה כלכלית, חוות דעת של מומחה כלכלי עשויה לחזק את הטענה לנזק. 9. הימנעו מסחטנות - אל תשתמשו באיום בתביעת לשון הרע כאמצעי לחץ בלתי לגיטימי. 10. שקלו גישור - בתי המשפט מעודדים הליכי גישור, שעשויים להוביל לפתרון מהיר ומניח את הדעת. דוגמאות מהפסיקה הפסיקה הישראלית בתחום לשון הרע מספקת תובנות חשובות להבנת התייחסות בתי המשפט לסוגיות אלו. בפרשת אילנה דיין (ע"א 751/10) , קבע בית המשפט העליון כי עיתונאים נהנים מהגנה מורחבת בזכות חשיבות חופש העיתונות, אך עליהם להקפיד על סטנדרטים מקצועיים של אימות עובדות. במקרה אחר ( ע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי ), פסק בית המשפט פיצויים של כמה מאות אלפי שקלים לטובת השר שרנסקי בגין האשמות שווא בשחיתות שהועלו על הכתב בספר שיצא לאור ע"י ד"ר יולי נודלמן. במקרה אחר, ( בתלה"מ 15678/08 ) קבעה השופטת תשלום פיצויים של 155 אלף ש"ח על הנתבע, אשר פרסם פרסומים פוגעניים על אישתו לשעבר ברשתות החברתיות ובפני מכריה. פסקי דין אלו מדגישים את החשיבות שמייחסת מערכת המשפט הישראלית לאיזון בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי, ואת הנכונות לפסוק פיצויים משמעותיים במקרים של פגיעה בלתי מוצדקת. בשורה התחתונה, הגשת תביעת לשון הרע היא הליך משפטי מורכב המחייב הבנה מעמיקה של החוק, איסוף ראיות מקיף והכנה משפטית יסודית. המדריך הנוכחי הציג את העקרונות המשפטיים הבסיסיים, השלבים הפרקטיים בהגשת התביעה, ושיקולים חשובים בנוגע לפיצויים אפשריים. חשוב לזכור כי החוק הישראלי מבקש לאזן בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי, ועל כן בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו. אם אתם מתמודדים עם פגיעה בשמכם הטוב והשמצות שפורסמו נגדכם, אל תישארו אדישים. במשרד עורכי דין אברהם-טל אנו מתמחים בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע, עם ניסיון עשיר וידע מעמיק בפסיקה העדכנית. אנו נסייע לכם בבחינת המקרה, איסוף הראיות הנדרשות, ניסוח כתבי הטענות והובלת ההליך המשפטי בדרך מקצועית ויעילה. אל תאפשרו לפגיעה בשמכם הטוב להימשך - פנו אלינו עוד היום לייעוץ ראשוני ובדיקת אפשרויות הפעולה העומדות לרשותכם.
מאת ronen.vered tal 2 באפריל 2025
קיבלת תביעת לשון הרע? כך תוכל להגן על עצמך! קיבלתם כתב תביעה על לשון הרע? אתם לא לבד. רבים מוצאים את עצמם מופתעים מול תביעה על פרסום ברשתות החברתיות, ביקורת שפרסמו על שירות או מוצר, או התבטאות שנויה במחלוקת. בזמנים בהם כל פוסט או תגובה נשמרים לנצח, הסיכון להיתבע בגין לשון הרע גדל משמעותית. במציאות זו, חשוב להבין את זכויותיכם המשפטיות ולדעת איך להתמודד עם תביעת לשון הרע ועם מצב מורכב זה. תביעת לשון הרע עלולה לגרום לחרדה, בלבול ותחושת חוסר אונים, במיוחד אם זו הפעם הראשונה שאתם נתקלים במערכת המשפט. אתם עשויים לתהות האם באמת עברתם על החוק, מה הן ההשלכות האפשריות, וכיצד תוכלו להגן על עצמכם. במאמר זה נסביר מהי תביעת לשון הרע על פי החוק הישראלי, כיצד ניתן להגן על עצמכם, ואילו צעדים משפטיים חשוב לבצע מיד לאחר קבלת כתב התביעה. נבחן את הטענות המשפטיות האפשריות שיכולות לסייע להגנתכם, וכיצד ניתן לנהל את ההליך המשפטי באופן שיפחית את הסיכונים והנזקים הפוטנציאליים. חשוב להבין שכל מקרה הוא ייחודי ושונה, ולכן הייעוץ המשפטי האישי הוא הכרחי, אך ידע ראשוני בנושא יכול לסייע לכם לקבל החלטות מושכלות יותר ולהתמודד טוב יותר עם האתגר המשפטי העומד בפניכם. מהו לשון הרע על פי החוק הישראלי? כדי להבין כיצד להתגונן מפני תביעת לשון הרע, חשוב תחילה להבין מה מגדיר החוק הישראלי כלשון הרע. חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, מגדיר לשון הרע כפרסום שעלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו, או לפגוע במעמדו החברתי. לשון הרע יכול להיות מופנה כלפי יחיד או תאגיד, ויכול להתבטא במילים, בתמונות או בכל אמצעי אחר. הפרסום יכול להתבצע בכל פלטפורמה - החל מרשתות חברתיות, דרך אתרי אינטרנט, ועד לשיחות פרטיות או התבטאויות בפורומים ציבוריים. חשוב להבין שהמבחן העיקרי בחוק אינו האם התכוונתם לפגוע, אלא האם הפרסום עצמו עלול לגרום לפגיעה כאמור. כלומר, גם אם פרסמתם דבר מה בתום לב מוחלט, אך הפרסום עלול להשפיל או לפגוע באדם אחר, הוא עשוי להיחשב כלשון הרע. בנוסף, החוק מתייחס ל"פרסום" באופן רחב מאוד - גם אמירה בפני אדם אחד בלבד (מלבד הנפגע) עשויה להיחשב כפרסום לצורך החוק. עם זאת, ישנם מקרים שבהם ביטוי מסוים לא ייחשב ללשון הרע, כגון כאשר מדובר בהבעת דעה לגיטימית או בביקורת עניינית על נושא ציבורי. מקרים נפוצים של תביעות לשון הרע כוללים: פרסום ביקורות שליליות על עסקים או נותני שירותים, האשמות אישיות ברשתות חברתיות, פרסום תמונות או סרטונים פוגעניים, הפצת שמועות או מידע שלילי, וכן התבטאויות פומביות שעלולות לפגוע בשמו הטוב של אדם או בעסקיו. בעידן של ימינו, הסיכון גדל משמעותית, שכן כל התבטאות נשמרת ויכולה להגיע למספר רב של אנשים, דבר המגביר את הפוטנציאל לתביעות לשון הרע. קיבלת כתב תביעה בגין לשון הרע? צעדים ראשונים חיוניים קבלת כתב תביעה בגין לשון הרע היא חוויה מטלטלת, אך ההתנהלות שלכם בשלבים הראשוניים יכולה להשפיע משמעותית על התוצאה הסופית של ההליך המשפטי. הכלל הראשון והחשוב ביותר הוא: אל תתעלמו מהתביעה! התעלמות מכתב תביעה עלולה להוביל לפסק דין בהיעדר הגנה, שמשמעותו היא שבית המשפט יקבל את טענות התובע ללא שתינתן לכם הזדמנות להגן על עצמכם. על פי החוק, יש לכם 60 יום ממועד קבלת כתב התביעה להגיש כתב הגנה, ולכן חשוב לפעול במהירות וביעילות. הצעד הבא הוא לבחון בקפידה את תוכן הפרסום שבגינו אתם נתבעים. קראו היטב את הפרסום ואת הטענות נגדכם בכתב התביעה. נסו להעריך האם הפרסום אכן עשוי להיחשב כלשון הרע על פי הגדרות החוק. האם הפרסום עלול להשפיל או לפגוע בשמו הטוב של התובע? האם מדובר בעובדות או בהבעת דעה? האם יש לכם הוכחות לאמיתות הדברים שפרסמתם? תיעוד מדויק ושמירת כל החומרים הרלוונטיים לפרסום, כולל ההקשר המלא שבו הוא נעשה, יכולים לסייע רבות בבניית קו ההגנה שלכם. פנייה לעורך דין המתמחה בדיני לשון הרע היא צעד קריטי בשלב זה. עורך דין מנוסה יוכל לנתח את המקרה הספציפי שלכם, להסביר לכם את המשמעויות המשפטיות, ולבנות אסטרטגיית הגנה מתאימה. ביכולתו גם לייעץ לכם האם כדאי לנסות להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט או להתמודד עם התביעה בהליך משפטי מלא. בנוסף, עורך דין לשון הרע מיומן ידע לזהות פגמים אפשריים בכתב התביעה שיכולים לשמש לטובתכם, וכן להכין כתב הגנה מקיף ומשכנע שייתן מענה לכל טענות התובע. טענות הגנה אפשריות בתביעות לשון הרע החוק הישראלי מכיר במספר טענות הגנה מרכזיות בתביעות לשון הרע, אשר יכולות לסייע לנתבעים להתגונן מפני התביעה. הבנת טענות אלו חיונית לבניית אסטרטגיית הגנה אפקטיבית. הגנת "אמת דיברתי" היא אחת הטענות המשמעותיות ביותר - אם תוכלו להוכיח שהדברים שפרסמתם הם אמת, ושיש בפרסום עניין ציבורי, תהיה לכם הגנה מפני תביעת לשון הרע. חשוב להדגיש כי הנטל להוכיח את אמיתות הפרסום מוטל עליכם כנתבעים, ולכן חשוב לאסוף ראיות ועדויות התומכות בטענותיכם. אם הפרסום כולל עובדות שניתנות להוכחה, שמרו כל מסמך, תכתובת או עדות שיכולים לתמוך באמיתות הדברים. הגנה נוספת היא טענת תום הלב, המעוגנת בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע. החוק מפרט מספר מצבים בהם פרסום לשון הרע עשוי להיחשב כנעשה בתום לב, כגון: כאשר היחסים ביניכם לבין מי שאליו הופנה הפרסום הטילו עליכם חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות את הפרסום, כאשר הפרסום נעשה להגנה על עניין אישי כשר שלכם או של מי שאליו הופנה הפרסום, כאשר הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד ציבורי, וכאשר הפרסום היה ביקורת על יצירה ספרותית, מדעית, אמנותית או אחרת. כדי שתחול הגנת תום הלב, עליכם להראות שהפרסום לא חרג מתחום הסביר בנסיבות העניין, ושהפצתם את הפרסום באמונה שהוא אמת. טענת הגנה חשובה נוספת היא "זכות הציבור לדעת", במיוחד כאשר מדובר בענייני ציבור או באנשי ציבור. בתי המשפט בישראל מכירים בחשיבות השיח הציבורי החופשי, במיוחד בנושאים בעלי חשיבות ציבורית, ולכן נוטים להעניק הגנה רחבה יותר לביטויים בענייני ציבור. טענת הגנה זו חזקה במיוחד כאשר מדובר בפרסומים אודות אנשי ציבור או גופים ציבוריים, שכן ההנחה היא שהם צריכים להיות חשופים לביקורת ציבורית רחבה יותר מאשר אנשים פרטיים. שיקולים נוספים והתמודדות עם הנזק הפוטנציאלי כאשר אתם מתמודדים עם תביעת לשון הרע, מעבר לבניית קו הגנה משפטי, חשוב לשקול גם דרכים להפחתת הנזק הפוטנציאלי. אחד הצעדים שכדאי לשקול הוא התנצלות או תיקון הפרסום. אמנם, התנצלות אינה מבטלת את העילה לתביעה, אך היא עשויה להפחית משמעותית את גובה הפיצוי שייפסק נגדכם במקרה של הפסד בתביעה. בתי המשפט מתייחסים בחיוב לנתבעים שמכירים בטעותם ופועלים לתיקון המצב. עם זאת, חשוב להתייעץ עם עורך דין לפני פרסום התנצלות, שכן בנסיבות מסוימות התנצלות עלולה להתפרש כהודאה באשמה ולהקשות על ההגנה המשפטית. ניסיון להגיע להסדר פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט הוא אופציה שכדאי לשקול בכובד ראש. הליכים משפטיים עלולים להיות ארוכים, יקרים ומתישים, ולעיתים גם בעלי השלכות ציבוריות ותקשורתיות לא רצויות. ישנם מקרים רבים בהם שני הצדדים יצאו נשכרים מהגעה לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. פשרה טובה יכולה לכלול פרסום התנצלות, הסרת הפרסום הפוגעני, פיצוי כספי מוסכם, או שילוב של צעדים אלו. עורך דין מנוסה יוכל לנהל עבורכם משא ומתן לפשרה שתשיג את התוצאה הטובה ביותר בנסיבות העניין. מתי כדאי לשקול תביעה נגדית? בנסיבות מסוימות, כאשר אתם נתבעים בגין לשון הרע, ייתכן שכדאי לשקול הגשת תביעה נגדית. תביעה נגדית יכולה להיות אסטרטגיה אפקטיבית במקרים המתאימים, אך היא דורשת שיקול דעת משפטי מעמיק וזהיר. מקרה שבו תביעה נגדית עשויה להיות רלוונטית הוא כאשר התובע עצמו פרסם לשון הרע נגדכם, בין אם כתגובה לפרסום שלכם או בהזדמנות אחרת. במקרה כזה, תוכלו לשקול תביעה נגדית בגין לשון הרע. למשל, אם לאחר שפרסמתם ביקורת על שירות שקיבלתם, בעל העסק הגיב בהאשמות אישיות חמורות נגדכם, ייתכן שיש לכם עילה לתביעה נגדית. תביעה נגדית גם יכולה לשמש כאמצעי טקטי להגברת הלחץ על התובע ולקידום פשרה סבירה יותר. עם זאת, חשוב מאוד להיוועץ בעורך דין מנוסה לפני הגשת תביעה נגדית, שכן תביעה כזו מחייבת השקעת משאבים נוספים ועלולה להסלים את הסכסוך. בהקשר זה, חשוב להכיר גם את זכויות הנתבע בלשון הרע מול התובע. הנתבע זכאי להליך הוגן, לייצוג משפטי, ולהזדמנות להציג את ראיותיו וטענותיו בפני בית המשפט. כמו כן, הנתבע זכאי לדרוש מהתובע להוכיח את כל רכיבי התביעה, כולל את קיומו של הפרסום, את היותו בגדר לשון הרע, ואת הקשר הסיבתי בין הפרסום לנזק הנטען. במקרים מסוימים, הנתבע גם זכאי להטבות דיוניות, כגון העברת נטל ההוכחה לתובע בעניינים מסוימים. מודעות לזכויות אלה וניצולן באופן מושכל יכולים לסייע משמעותית להגנתכם בתביעה. סיכום והמלצות להתמודדות אפקטיבית עם תביעת לשון הרע התמודדות עם תביעת לשון הרע היא אתגר משפטי ואישי מורכב, אך עם ידע מתאים וליווי מקצועי, ניתן להתמודד עמה באופן אפקטיבי ולצמצם את נזקיה הפוטנציאליים. במאמר זה סקרנו את היבטיה השונים של תביעת לשון הרע - מהגדרתה בחוק, דרך הצעדים הראשוניים שיש לנקוט עם קבלת כתב תביעה, ועד לטענות ההגנה האפשריות ושיקולים נוספים בהתמודדות עם התביעה. ראינו כי קיימות מספר הגנות משפטיות אפקטיביות, כגון הגנת "אמת דיברתי" והגנת תום הלב אשר יכולות לסייע לנתבעים בהתמודדות עם התביעה. כמו כן, הדגשנו את החשיבות של התנצלות או תיקון פרסום במקרים המתאימים, ואת האפשרות להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. המלצתנו העיקרית למי שמתמודד עם תביעת לשון הרע היא לפנות בהקדם האפשרי לייעוץ משפטי מקצועי. עורך דין המתמחה בדיני לשון הרע יוכל לנתח את המקרה הספציפי שלכם, להעריך את סיכויי ההגנה, ולבנות עבורכם אסטרטגיה משפטית מתאימה. הוא יוכל גם לייצג אתכם במשא ומתן לפשרה, אם אפשרות זו רלוונטית, או להכין ולהגיש עבורכם כתב הגנה מקיף ומשכנע. בנוסף, זכרו כי הזמן הוא גורם קריטי - יש להגיב לכתב התביעה בתוך 60 יום, ולכן חשוב לפעול במהירות וביעילות. אם אתם מתמודדים עם תביעת לשון הרע, אל תתמודדו עם האתגר לבד. פנו אלינו לייעוץ משפטי מקצועי ומקיף. משרד עו"ד אברהם-טל המנוסים בתחום דיני לשון הרע ויעניקו לכם ליווי אישי ומקצועי, מהשלב הראשוני של ניתוח כתב התביעה ועד לסיום ההליך המשפטי. המשרד יסייע לכם בבניית אסטרטגיית הגנה מותאמת אישית, בהכנת כתבי טענות מקיפים, באיסוף ראיות תומכות, ובייצוג מול בית המשפט או במשא ומתן לפשרה. פנו אלינו עוד היום לקביעת פגישת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות, ותוכלו להתחיל את הדרך להתמודדות אפקטיבית עם התביעה ולהפחתת הנזקים הפוטנציאליים.
מאת ronen.vered tal 5 במרץ 2025
המילים שלנו הן כלי רב עוצמה, המסוגל להעלות ולרומם, אך גם להשפיל ולפגוע. מה שנאמר או נכתב ברגע של כעס, או אפילו בבדיחות הדעת, יכול לגרום לנזק משמעותי לשמו הטוב של אדם. חוק איסור לשון הרע נועד להגן על כבודו ושמו הטוב של אדם מפני פגיעה לא מוצדקת. אבל, הגבול בין חופש הביטוי לבין לשון הרע הוא עדין ומורכב, ולעתים קרובות נדרשת התערבות משפטית כדי להכריע בסוגיות אלו. מחקרים מראים כי בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר התביעות בגין לשון הרע בישראל. האם אמירה פוגענית במפגש חברתי נחשבת ללשון הרע? מה לגבי דברי ביקורת חריפים בישיבת עבודה? ומה קורה כאשר הפרסום אמנם פוגע, אך מבוסס על עובדות אמיתיות? במאמר זה נסקור את היסודות המשפטיים של דיני לשון הרע בישראל, נבחן מקרים נפוצים ונסביר כיצד ניתן להגן על שמכם הטוב באמצעות ייעוץ משפטי מקצועי. הבסיס החוקי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, מהווה את המסגרת המשפטית המרכזית בישראל להתמודדות עם פרסומים פוגעניים. על פי סעיף 1 לחוק, לשון הרע מוגדרת כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לו, או לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. החוק מתייחס לכל צורה של פרסום, בין אם מדובר בכתב, בעל פה, או בכל אמצעי אחר. נקודה חשובה היא שעל פי החוק, פרסום לשון הרע לאדם אחד נוסף מלבד הנפגע (כלומר, לצד שלישי) כבר נחשב ל"פרסום" לצורך החוק. זאת אומרת, שגם אמירה בשיחה פרטית בין שני אנשים על אדם שלישי יכולה להיחשב כלשון הרע. הפסיקה הישראלית הבהירה כי המבחן לקיומה של לשון הרע הוא מבחן אובייקטיבי - כיצד האדם הסביר היה מבין את הפרסום, ולא בהתאם לכוונת המפרסם או לפרשנות הסובייקטיבית של הנפגע. הגנות בחוק לשון הרע חוק איסור לשון הרע מכיר בכך שישנם מקרים בהם פרסום שעלול לפגוע בשמו הטוב של אדם הוא מוצדק ואף חיוני לחברה דמוקרטית. לכן, החוק מספק מספר הגנות שעשויות לעמוד לנתבע בתביעת לשון הרע. ההגנה המרכזית היא "אמת הפרסום", המוכרת בשם "אמת דיברתי", ומעוגנת בסעיף 14 לחוק. הגנה זו מאפשרת פרסום לשון הרע אם שני תנאים מצטברים מתקיימים: הפרסום היה אמת, והיה בפרסום עניין ציבורי. חשוב להדגיש כי נטל ההוכחה בהגנה זו מוטל על הנתבע, כלומר על מי שפרסם את הדברים. פירוש הדבר שהנתבע נדרש להביא ראיות מוצקות לאמיתות הפרסום, ולא די בהשערות או בשמועות. בנוסף, גם אם הפרסום אמיתי, יש להוכיח כי היה בו עניין ציבורי. למשל, פרסום על שחיתות של נבחר ציבור עשוי להיות בעל עניין ציבורי, בעוד שפרסום על חייו האישיים של אדם פרטי בדרך כלל לא ייחשב ככזה. הגנה נוספת חשובה היא "תום הלב", המפורטת בסעיף 15 לחוק. הגנה זו מתקיימת במספר מצבים, כגון: כאשר הפרסום נעשה לשם הגנה על עניין אישי כשר של המפרסם, כאשר הפרסום הופנה לרשות ציבורית במסגרת תפקידה, או כאשר הפרסום היה הבעת דעה על התנהגותו של נפגע בתפקיד ציבורי. עם זאת, חשוב לציין כי הגנת תום הלב מותנית בכך שהפרסום לא חרג מהסביר בנסיבות העניין. מקרים נפוצים של לשון הרע בחיי היומיום לשון הרע יכולה להופיע במגוון הקשרים ומצבים בחיי היומיום. אחד המקרים הנפוצים הוא הוצאת דיבה במסגרת יחסי עבודה. כך למשל, בפסק דין משנת 2018, נקבע כי מעסיק שהאשים עובד בגניבה בפני עובדים אחרים, מבלי שהיו בידיו הוכחות מספקות, ביצע עוולה של לשון הרע והעובד זכה לפיצוי של 60,000 ש"ח. יחסי שכנות הם זירה נוספת שבה מתרחשים מקרים רבים של לשון הרע. בפסיקה ישראלית, נדונו מקרים רבים של שכנים שהפיצו שמועות פוגעניות זה על זה, לעתים על רקע סכסוכים ארוכי שנים. גם במסגרת סכסוכים משפחתיים עלולה להתעורר סוגיית לשון הרע, במיוחד בהליכי גירושין סוערים. למשל, בן זוג שמפיץ האשמות חמורות כלפי בן הזוג השני במטרה להשיג יתרון בהליך המשפטי. במסגרת עסקית, תחרות לא הוגנת עלולה לכלול גם הוצאת דיבה, כאשר עסק אחד מפיץ מידע שלילי או שקרי על מתחרהו. בית המשפט העליון קבע בעבר כי גם תביעה כזו עשויה להתבסס על עוולת לשון הרע, בנוסף לעוולות מסחריות אחרות. חשוב לציין כי בתי המשפט נוטים להתחשב בהקשר שבו נאמרו הדברים. למשל, אמירות במסגרת ויכוח סוער ייבחנו בצורה שונה מאשר פרסום מתוכנן ושקול, ופרסום במסגרת דיון ציבורי בנושא בעל חשיבות ציבורית עשוי ליהנות מהגנה רחבה יותר. כיצד עורך דין מומחה לדיני לשון הרע יכול לסייע? עורך דין המתמחה בדיני לשון הרע יכול לספק מענה מקצועי הן למי שנפגע מפרסום פוגעני והן למי שנתבע בגין פרסום כזה. עבור נפגעי לשון הרע, עורך דין יכול להעריך את סיכויי התביעה, לנסח מכתב התראה מקצועי שעשוי להוביל להסרת הפרסום ולהתנצלות ללא צורך בהליך משפטי מלא, ולהגיש תביעה לפיצויים ללא הוכחת נזק (עד לסכום של 80,000 ש"ח על פי החוק, ללא צורך בהוכחת נזק כספי ממשי וכפל הסכום כאשר מדובר במקרה של פרסום שנעשה 'בכוונה לפגוע') או תביעה לפיצויים בגין נזקים ממשיים שנגרמו. עורך הדין יכול גם לפעול למניעת הישנות הפרסומים הפוגעניים, לעתים באמצעות צווים מבית המשפט. עבור נתבעים, עורך דין יכול לבנות קו הגנה מבוסס על הגנות החוק, כגון "אמת דיברתי" או "תום לב", לייעץ לגבי אופן ההתנהלות מול התובע ולנסח התנצלות או הבהרה שעשויה למנוע תביעה, ולייצג בהליך המשפטי במקרה שהתביעה מוגשת. בנוסף, עורך דין מומחה יכול לספק ייעוץ מונע – להנחות ארגונים וחברות כיצד לנסח פרסומים באופן שימנע תביעות לשון הרע, ולהדריך עובדים לגבי התנהלות בתקשורת הפנים-ארגונית. חשוב לציין כי המערכת המשפטית הישראלית מאפשרת גם פתרונות חלופיים לסכסוכי לשון הרע, כגון גישור והליכים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים. עורך דין מנוסה יוכל להמליץ על המסלול המתאים ביותר למקרה הספציפי, בהתחשב בכל נסיבות העניין. התפתחויות משפטיות עדכניות בדיני לשון הרע דיני לשון הרע בישראל עוברים התפתחויות והתאמות מתמידות, בהתאם לשינויים חברתיים וטכנולוגיים. בשנים האחרונות, ניתן לזהות מספר מגמות משמעותיות בפסיקה הישראלית בתחום זה. ראשית, בתי המשפט מגלים מודעות גוברת למתח שבין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי, ומנסים למצוא איזון ראוי ביניהם. פסיקה עדכנית מלמדת על מגמה של חיזוק ההגנה על חופש הביטוי, במיוחד בנושאים בעלי עניין ציבורי. שנית, ישנה התייחסות הולכת וגוברת למרחב המקוון ולאופי הייחודי של פרסומים באינטרנט וברשתות החברתיות. בית המשפט העליון קבע בפסיקה עקרונית כי יש להתאים את דיני לשון הרע למציאות המשתנה, תוך הכרה במאפיינים הייחודיים של התקשורת המקוונת. שלישית, ניכרת מגמה של פסיקת פיצויים גבוהים יותר במקרים של לשון הרע חמורה במיוחד, תוך שימת דגש על האפקט ההרתעתי של הפיצויים. רביעית, בתי המשפט נוטים לבחון באופן קפדני יותר את יסוד ה"אמת" בהגנת "אמת דיברתי", ודורשים ראיות משמעותיות לאמיתות הפרסום. לסיכום, חופש הביטוי הוא זכות יסוד בחברה דמוקרטית, אך הוא אינו מוחלט ועליו להיות מאוזן עם הזכות לשם טוב וכבוד. בעולם שבו המילים שלנו יכולות להגיע למקומות רבים, בין אם בשיחה פנים אל פנים, בכתב, או באמצעי התקשורת השונים, האחריות המוטלת עלינו גדלה. ואם נפגעתם מפרסום שלדעתכם מהווה לשון הרע, פנו לייעוץ משפטי מקצועי בהקדם.משרד עו"ד אברהם-טל המתמחה בתחום יוכל להעריך את המקרה שלכם ולהציע אסטרטגיה מתאימה – החל מפנייה ישירה למפרסם ועד להגשת תביעה משפטית. זכרו כי החוק מספק הגנה משמעותית לשמכם הטוב, אך מימוש זכויותיכם דורש פעולה מהירה ומקצועית. אל תאפשרו לפרסומים פוגעניים לפגוע בשמכם הטוב, בקריירה שלכם, ביחסיכם החברתיים או בבריאותכם הנפשית. פנו אלינו עוד היום ושמרו על זכותכם לשם טוב ולכבוד.
מאת ronen.vered tal 5 במרץ 2025
בעידן שבו כל אדם הוא עיתונאי פוטנציאלי המחזיק במכשיר הסלולרי שלו במה ציבורית רבת עוצמה, גבולות חופש הביטוי וההגנה על שמו הטוב של אדם מטשטשים לעיתים קרובות. מדי יום מתרחשים אלפי מקרים של פרסומים פוגעניים ברשתות החברתיות, כאשר רק חלק קטן מהם מגיע לכדי הליך משפטי. הקלות שבה ניתן לשתף תוכן, האנונימיות היחסית והמהירות שבה מתפשט מידע ברשתות החברתיות, הופכות את הזירה הדיגיטלית לכר פורה לפגיעות מסוג לשון הרע. רבים אינם מודעים לכך שפוסט פוגעני, תגובה מזלזלת או אפילו שיתוף של תוכן משמיץ, עלולים להוביל לתביעת לשון הרע בסכומים משמעותיים. במאמר זה נסקור את המאפיינים המרכזיים של לשון הרע ברשתות החברתיות השונות, נלמד כיצד לזהות פרסומים העלולים להיחשב כלשון הרע על פי החוק הישראלי, ונבחן את דרכי ההתמודדות המשפטיות והמעשיות העומדות לרשות הנפגעים. ההבנה של גבולות השיח המותר והאסור במרחב המקוון חיונית הן למי שמבקש להתבטא בחופשיות מבלי להסתכן בתביעות, והן למי שנפגע מפרסום משמיץ ומחפש דרך להגן על שמו הטוב ועל זכויותיו. הפלטפורמה הפופולרית ביותר לתביעות דיבה פייסבוק, בהיותה הרשת החברתית הנפוצה ביותר בישראל עם למעלה מ-5 מיליון משתמשים ישראלים פעילים, היא גם הזירה המובילה במספר תביעות לשון הרע בארץ. המאפיינים הייחודיים של הפלטפורמה מגבירים את הסיכון ללשון הרע: אפשרות השיתוף המהירה, האינטראקציה בין משתמשים שאינם מכירים זה את זה, והנטייה לתגובות אימפולסיביות. פוסטים פוגעניים בפייסבוק עשויים להופיע במספר הקשרים: פוסט ציבורי המכפיש אדם או עסק, תגובה פוגענית לפוסט של אחר, שיתוף של תוכן משמיץ, או אפילו פרסום בקבוצה סגורה. מאפיינים מובהקים של פרסומי לשון הרע בפייסבוק כוללים האשמות ספציפיות ללא ביסוס עובדתי (כגון "המסעדה הזו מרעילה את הלקוחות שלה" או "העורך דין הזה מרמה את כל לקוחותיו"), שימוש בשמות מפורשים או רמיזות ברורות המאפשרות זיהוי (למשל, אזכור מקום העבודה או תפקיד ייחודי גם ללא שימוש בשם), וכן תיוג ישיר של אנשים או עסקים. חשוב לציין כי בתי המשפט בישראל רואים בחומרה יתרה פרסומים בפייסבוק, בשל הנזק המתמשך שהם עלולים לגרום והקושי למחוק אותם לחלוטין לאחר שכבר הופצו. המאפיינים הייחודיים של פלטפורמות תוכן קצר בניגוד לפייסבוק, פלטפורמות כמו טוויטר ואינסטגרם מאופיינות בתוכן קצר ותמציתי, דבר המשפיע על אופי לשון הרע המופיעה בהן. בטוויטר, הגבלת התווים מובילה לעתים לניסוחים חדים ופוגעניים במיוחד, ללא הקשר או הסברים מרככים. הריטוויט (שיתוף) של תוכן פוגעני עלול להיחשב אף הוא כפרסום לשון הרע, כפי שנקבע בפסיקה הישראלית. באינסטגרם, לשון הרע מופיעה לרוב בהקשר של תמונות או סרטונים, כאשר הכיתוב הנלווה (caption) או התגובות עלולים להכיל תוכן משמיץ. שימוש בהאשטגים פוגעניים (למשל #רמאי או #עבריין בצמוד לתיוג של אדם) מהווה מאפיין ייחודי של לשון הרע בפלטפורמות אלו. נקודה משמעותית נוספת בפלטפורמות אלו היא "סטוריז" או פרסומים זמניים, הנעלמים לאחר 24 שעות. רבים טועים לחשוב כי הזמניות של הפרסום מגנה עליהם מפני תביעות לשון הרע, אך בפועל, גם פרסום זמני עלול להוות בסיס לתביעה, במיוחד אם נשמרו ראיות לקיומו. סוגיה מורכבת נוספת בפלטפורמות אלו היא הוויראליות המהירה, שבה תוכן משמיץ עשוי להגיע לאלפי או מיליוני צפיות בשעות ספורות, דבר המגביר את הנזק הפוטנציאלי לנפגע, ועשוי להשפיע על גובה הפיצויים שייפסקו במקרה של תביעה מוצלחת. לשון הרע בפורומים וקבוצות סגורות קבוצות וואטסאפ, פורומים מקצועיים, קבוצות פייסבוק סגורות ושרתי דיסקורד מהווים זירה נוספת לפרסומי לשון הרע, כאשר רבים מהמשתמשים טועים לחשוב שהאופי ה"פרטי" כביכול של הקבוצות הללו מגן עליהם מפני תביעות. בפועל, החוק הישראלי אינו מבחין בין פרסום ציבורי לפרסום בקבוצה סגורה - כל עוד הדברים הגיעו לאדם נוסף מלבד הנפגע, מדובר ב"פרסום" לצורך החוק. סוגי לשון הרע הנפוצים בקבוצות סגורות כוללים רכילות מקצועית (למשל, קבוצות של אנשי מקצוע המשמיצים קולגות), פרסומי "שיימינג" נגד עסקים או נותני שירותים, ודיונים פוליטיים הגולשים להשמצות אישיות. בתי המשפט בישראל כבר דנו במספר מקרים שבהם הוגשו תביעות בגין פרסומים בקבוצות סגורות, וקבעו כי האופי הסגור של הפורום אינו מהווה הגנה מפני תביעת לשון הרע. יתרה מכך, במקרים מסוימים, בתי המשפט אף חייבו את מנהלי הקבוצות (אדמינים) בפיצויים, כאשר אלה לא הסירו תכנים פוגעניים למרות פניות מצד הנפגעים. כאשר מדובר בקבוצות סגורות, חשוב במיוחד לתעד את הפרסומים המשמיצים באמצעות צילומי מסך או הקלטות, שכן התוכן עלול להימחק או להיות בלתי נגיש במקרה של תביעה עתידית. צעדים מעשיים להגנה ומניעה תיעוד הפרסום המשמיץ צלמו מסך מיידית עם כל הפרטים כללו שם המפרסם, תאריך ושעה תעדו את ההקשר המלא של הפרסום חשיבות קריטית בפלטפורמות המאפשרות מחיקה או עריכה פנייה ישירה למפרסם בקשו הסרת התוכן הפוגעני שמרו על טון מנומס אך נחרץ פנייה ישירה יעילה במקרים רבים, במיוחד כשהמפרסם אינו מודע להשלכות המשפטיות דיווח להנהלת הפלטפורמה פעלו בהתאם למדיניות הדיווח של כל רשת חברתית פלטפורמות כמו פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם וגוגל מכירות בחוק הישראלי קיימות מערכות דיווח ייעודיות לטיפול בתכנים פוגעניים התייעצות משפטית פנו לעורך דין המתמחה בדיני לשון הרע אם הפרסום לא הוסר או אם כבר נגרם נזק עורך דין יכול לשלוח מכתב התראה רשמי מכתב התראה לרוב מספיק להסרת התוכן ולקבלת התנצלות הליכים משפטיים אפשרות להגיש תביעת לשון הרע לבית המשפט במקרים חמורים החוק הישראלי מאפשר פיצוי של עד כ- 80,000 ש"ח ללא הוכחת נזק וכפול מכך במקרה שהפרסום פורסם "בכוונה לפגוע" ניתן לתבוע ולקבל סכומים גבוהים יותר, וזאת על-ידי הוכחת הנזק לסיכום, כפי שראינו, החוק הישראלי מתייחס ברצינות לפרסומי לשון הרע ברשתות החברתיות, ובתי המשפט אינם מהססים לפסוק פיצויים משמעותיים במקרים המתאימים. עם זאת, המערכת המשפטית מכירה גם בחשיבותו של חופש הביטוי, ומעניקה הגנות במקרים של פרסומים אמיתיים שיש בהם עניין ציבורי, או הבעת דעה לגיטימית. האתגר העומד בפני כל משתמש ברשתות החברתיות הוא למצוא את האיזון הנכון - להביע את דעותיו בחופשיות, אך לעשות זאת באופן אחראי, מבוסס עובדתית, ותוך הימנעות מפגיעה שאינה נחוצה באחרים. מי שנפגע מלשון הרע ברשתות החברתיות צריך לדעת כי החוק לצדו, וכי קיימים כלים משפטיים אפקטיביים להתמודדות עם הפגיעה. במקרים אלו, פנייה לייעוץ משפטי מקצועי היא הדרך הבטוחה ביותר להבטיח את מיצוי הזכויות ואת תיקון העוול שנגרם. משרד עורכי הדין אברהם-טל המתמחה בתביעות לשון הרע בכלל, ובמרחב הדיגיטלי בפרט,מציע מגוון פתרונות, החל מייעוץ ראשוני והערכת סיכויים, דרך שליחת מכתבי התראה מנוסחים היטב, ועד לייצוג מלא בהליכים משפטיים. אם גם אתם נפגעתם מפרסום משמיץ ברשתות החברתיות, או שאתם מתמודדים עם איום של תביעת לשון הרע, צוות המשרד עומד לרשותכם עם מענה מקצועי, אישי ומהיר. הניסיון המצטבר של המשרד בתחום זה מבטיח כי תקבלו את הייצוג הטוב ביותר האפשרי, המותאם לנסיבות הספציפיות של המקרה שלכם ולמטרות שאתם מבקשים להשיג.
מאת ronen.vered tal 5 במרץ 2025
בעולם המודרני, הפגיעה בשמו הטוב של אדם או עסק הפכה למוחשית יותר מתמיד. פרסום לשון הרע - בין אם בפוסט ברשתות החברתיות, בתגובה באתר, בקבוצת וואטסאפ, או בכל פלטפורמה אחרת - עלול לגרום לנזק תדמיתי, כלכלי ורגשי משמעותי. חוק איסור לשון הרע במדינת ישראל נועד להגן על כבודו ושמו הטוב של אדם, ומאפשר הגשת תביעות במקרים של פרסומים פוגעניים שאינם אמת או שאינם חוסים תחת הגנות החוק. אך כיצד בוחרים את עורך הדין המתאים ביותר שילווה אתכם במאבק המשפטי? החלטה זו היא קריטית ועשויה להשפיע באופן ישיר על תוצאות ההליך המשפטי. בחירת עורך דין שמתמחה בדיני לשון הרע, בעל ניסיון רלוונטי, ושמבין את הניואנסים של התחום, היא הצעד הראשון והחשוב ביותר בדרך להשגת הצדק. במאמר זה נסקור את השיקולים המרכזיים שיסייעו לכם לבחור את עורך הדין המתאים ביותר לטיפול בתיק לשון הרע שלכם, תוך הדגשת האלמנטים הייחודיים של תחום משפטי מורכב זה בישראל. מומחיות וניסיון התמחות ספציפית בתחום דיני לשון הרע היא הקריטריון הראשון והחשוב ביותר בבחירת עורך דין לטיפול בתיק שלכם. דיני לשון הרע הם תחום משפטי ייחודי המשלב היבטים של דיני נזיקין, משפט חוקתי (חופש הביטוי), ולעתים אף היבטים של המשפט הפלילי. עורך דין שמתמחה בתחום זה מכיר את הפסיקה העדכנית, את הפרשנויות השונות לסעיפי החוק, ויודע כיצד לבנות אסטרטגיה משפטית מותאמת למקרה הספציפי שלכם. בעת הפגישה הראשונית, חשוב לשאול את עורך הדין על היקף ניסיונו בתיקי לשון הרע: כמה תיקים דומים טיפל בהם, מה היו תוצאות התיקים, והאם יש לו ניסיון הן בייצוג תובעים והן בייצוג נתבעים. עורך דין שמכיר את שני צדי המתרס יכול להציע פרספקטיבה רחבה יותר ולצפות את טענות הצד שכנגד. בנוסף, חשוב לוודא שעורך הדין מעודכן בשינויים החקיקתיים והפסיקתיים האחרונים בתחום, במיוחד לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות והשפעתן על דיני לשון הרע. ניסיון בתיקים דומים למקרה שלכם הוא יתרון משמעותי להצלחה בתיק. הבנת אחוזי ההצלחה ותוצאות תיקים קודמים בחינת שיעורי ההצלחה ותוצאות תיקים קודמים היא כלי חשוב בבחירת עורך דין לשון הרע. חשוב לזכור כי "הצלחה" בתיקי לשון הרע יכולה להיות מוגדרת באופנים שונים: פיצוי כספי משמעותי, הסרת פרסום פוגעני, פרסום התנצלות, או הגעה להסדר פשרה מיטבי. בשיחתכם עם עורך הדין, בקשו ממנו לספר על מקרים ספציפיים (תוך שמירה על חסיון לקוחות כמובן) שבהם טיפל ומה היו התוצאות. שאלו על המורכבות של התיקים, על הקשיים שהתעוררו ועל האופן שבו התמודד עמם. חשוב גם להבין את ההקשר הרחב של הנתונים: אחוזי הצלחה גבוהים עשויים להיות מרשימים, אך יש לבחון האם עורך הדין לוקח על עצמו גם תיקים מאתגרים או רק כאלה שסיכויי ההצלחה בהם גבוהים מלכתחילה. עורך דין שיקצה זמן להסביר לכם את המורכבויות של התיק שלכם, את הסיכויים והסיכונים, ושיהיה מוכן לדון בכנות על התוצאות האפשריות, הוא עורך דין שמעריך שקיפות ומחויב לטובת הלקוח. עורך דין זהיר ואחראי יציג בפניכם תמונה ריאליסטית ולא הבטחות מופרזות שעלולות להוביל לאכזבה בהמשך הדרך. אסטרטגיה משפטית וגישה אישית בחירת עורך דין לשון הרע מחייבת התייחסות לא רק למומחיותו המקצועית אלא גם לגישתו האישית ולאסטרטגיה המשפטית שהוא מציע. בתיקי לשון הרע, ישנן גישות שונות להתמודדות: יש עורכי דין שדוגלים בגישה אגרסיבית ובהגשת תביעות מיידית, בעוד אחרים מעדיפים לנסות קודם הליכים חלופיים כמו משא ומתן, מכתבי התראה, או גישור. חשוב לבחור עורך דין שהגישה שלו מתאימה לצרכים ולאופי שלכם. למשל, אם אתם מעוניינים בפתרון מהיר ודיסקרטי, ייתכן שגישה של משא ומתן והגעה להסדר תתאים לכם יותר מאשר התדיינות ארוכה בבית המשפט. לעומת זאת, אם הפגיעה חמורה ואתם מעוניינים בפיצוי משמעותי ובהוקעה פומבית של המפרסם, ייתכן שתעדיפו עורך דין בעל גישה תקיפה יותר. שאלו את עורך הדין כיצד הוא היה ניגש למקרה הספציפי שלכם, מהם השלבים שהוא מציע לנקוט, ומהי האסטרטגיה הכוללת שלו. עורך דין טוב יתאים את האסטרטגיה המשפטית למטרות ולנסיבות הספציפיות שלכם, ולא יחיל פתרון אחיד על כל המקרים. חשוב גם שתרגישו נוח בתקשורת עם עורך הדין - הליכים משפטיים בתחום לשון הרע עשויים להיות ארוכים ועתירי מתח, ולכן חשוב שתרגישו שאתם יכולים לסמוך על עורך הדין שלכם ולתקשר עמו באופן פתוח וישיר. דגשים חשובים לפני פנייה לייעוץ משפטי בתיקי לשון הרע טרם הפנייה לעורך דין לשון הרע, ישנם מספר צעדים מקדימים וסוגיות שכדאי לכם לשקול. ראשית, תעדו את הפרסום הפוגעני ואספו ראיות. צלמו מסך של פוסטים ברשתות חברתיות, שמרו הודעות טקסט או דוא"ל, ותעדו כל אינטראקציה רלוונטית. שנית, הכינו רשימה של השפעות הפרסום עליכם או על העסק שלכם: האם נגרם נזק כלכלי? האם חוויתם פגיעה רגשית? האם נפגעו יחסים חברתיים או עסקיים? מידע זה יסייע לעורך הדין להעריך את חומרת הפגיעה ואת הפיצוי הפוטנציאלי. שלישית, בדקו את לוחות הזמנים - בישראל, תקופת ההתיישנות להגשת תביעת לשון הרע היא 7 שנים מיום הפרסום. במקרים מסוימים, כמו פרסום מתמשך באינטרנט, הפרשנות עשויה להיות מורכבת יותר, אך בכל מקרה אל תשתהו. רביעית, שקלו את המחיר הרגשי והכלכלי של ניהול הליך משפטי. תביעות לשון הרע עשויות להימשך זמן רב ולהיות מתישות מבחינה רגשית, וחשוב שתהיו מוכנים לכך. חמישית, הבינו את המשמעות של הליך פומבי - תביעת לשון הרע עלולה להביא לחשיפה נוספת של הפרסום הפוגעני. עורך דין מנוסה יוכל לייעץ לכם כיצד למזער סיכון זה. ולבסוף, היו מוכנים להציג לעורך הדין את כל העובדות, כולל אלה שעשויות לא לפעול לטובתכם. הסתרת מידע רלוונטי עלולה לפגוע ביכולתו של עורך הדין לייצג אתכם באופן אפקטיבי. התכוננות יסודית תאפשר לכם להפיק את המירב מהפגישה הראשונית עם עורך הדין ותסייע לו להעריך את המקרה שלכם באופן מדויק יותר. לסיכום, בחירת עורך דין מתאים לטיפול בתיק לשון הרע היא החלטה משמעותית שעשויה להשפיע באופן ישיר על תוצאות ההליך המשפטי ועל היכולת שלכם להגן על שמכם הטוב. אל תאפשרו לפגיעה זו לעבור ללא מענה משפטי הולם - פנו עוד היום לייעוץ ראשוני עם משרד עורכי דין אברהם-טל המתמחים בדיני לשון הרע ופרטיות, והניחו את היסודות לתהליך שיסייע לכם להגן על המוניטין שלכם ולקבל את הפיצוי שמגיע לכם. צוות המשרד מחכה לשמוע את הסיפור שלכם ולהציע לכם את הפתרון המשפטי המתאים ביותר עבורכם.
מאת ronen.vered tal 5 במרץ 2025
בעידן הדיגיטלי, כשכל אחד מאיתנו הפך למעין "מפרסם" בזכות הרשתות החברתיות והפלטפורמות המקוונות, הסיכון לפרסם לשון הרע גדל משמעותית. מה שנראה כתגובה תמימה, פוסט רגעי או שיתוף של מידע יכול להוביל לתביעה משפטית מורכבת ויקרה. רבים מאיתנו אינם מודעים לגבולות החוקיים של חופש הביטוי ולנקודה שבה ביקורת לגיטימית הופכת ללשון הרע. במאמר זה נסקור את עשר הטעויות הנפוצות ביותר שמובילות לתביעות לשון הרע, ונציע דרכים פרקטיות להימנע מהן, כדי שתוכלו להתבטא בחופשיות אך בגבולות החוק. טעות 1: פרסום האשמות ללא בדיקת עובדות אחת הטעויות הנפוצות והחמורות ביותר היא פרסום האשמות או טענות עובדתיות מבלי לוודא את נכונותן. בעידן של "פייק ניוז" ומידע שזורם במהירות, קל להיסחף ולשתף מידע שגוי או לא מבוסס. במערכת המשפט הישראלית, הגנת אמת הפרסום היא הגנה מרכזית מפני תביעת לשון הרע, אך נטל ההוכחה מוטל על הנתבע. כלומר, אם פרסמתם מידע פוגעני על אדם או ארגון, אתם תצטרכו להוכיח שהמידע אמיתי אם תיתבעו. חשוב להבין שגם אם אתם משוכנעים באמיתות הדברים, בית המשפט ידרוש ראיות קונקרטיות. הימנעות מטעות זו פשוטה יחסית: בדקו היטב את העובדות לפני הפרסום, התייחסו בחשדנות למקורות לא אמינים, ואם יש לכם ספק לגבי המידע – הימנעו מלפרסם אותו או הבהירו שמדובר בדעה או בשמועה שטרם אומתה. כדאי גם לשמור על ראיות התומכות בטענות שאתם מפרסמים, למקרה שתידרשו להוכיח את אמיתותן בעתיד. טעות 2: אי-הבחנה בין עובדה לדעה הדין הישראלי מבחין בין פרסום עובדות לבין הבעת דעה. הבעת דעה, גם אם היא ביקורתית או פוגענית, זוכה להגנה רחבה יותר תחת חופש הביטוי, בעוד שטענות עובדתיות שקריות עלולות להוות לשון הרע. הטעות הנפוצה היא לנסח דעה כאילו הייתה עובדה מוכחת. למשל, יש הבדל משמעותי בין האמירה "לדעתי, השירות בחנות הזו גרוע" (דעה) לבין "בעל החנות מרמה את לקוחותיו" (טענה עובדתית). בתי המשפט בוחנים לא רק את תוכן הפרסום אלא גם את ההקשר והניסוח שלו כדי לקבוע אם מדובר בדעה או בעובדה. כדי להימנע מטעות זו, הקפידו לנסח דעות באופן ברור ככאלה, באמצעות ביטויים כמו "לדעתי", "אני מאמין ש-", או "על פי התרשמותי". זכרו שגם הבעת דעה יכולה להיחשב ללשון הרע אם היא מבוססת על עובדות שקריות או אם היא מנוסחת באופן שמרמז כי היא מבוססת על עובדות שלא הוצגו בפרסום. טעות 3: הסתמכות על "שמעתי מ..." או העברת שמועות רבים מאמינים בטעות שאם הם רק מעבירים מידע ששמעו ממקור אחר, הם מוגנים מפני תביעת לשון הרע. המציאות המשפטית שונה לחלוטין – על פי חוק איסור לשון הרע, גם הפצה של לשון הרע שנוצרה על ידי אחרים מהווה "פרסום" ויכולה להביא לאחריות משפטית. במילים אחרות, גם אם אתם רק משתפים פוסט פוגעני או מעבירים הלאה שמועה שלילית ששמעתם, אתם עלולים להיתבע. הנוהג של הוספת הסתייגויות כמו "כך שמעתי" או "לפי מקורות שונים" אינו מספק הגנה משפטית אמיתית. הדרך הטובה ביותר להימנע מטעות זו היא להיות זהירים מאוד לפני שאתם מפיצים מידע שלילי על אחרים, גם אם הוא הגיע ממקור שנראה אמין. אם אתם חשים צורך לשתף מידע כזה, שקלו לבדוק את אמיתותו באופן עצמאי לפני כן, או לפחות לציין באופן ברור שמדובר בטענה שלא אומתה על ידכם ושאינכם ערבים לנכונותה. זכרו - בעולם הדיגיטלי, שיתוף של תוכן פוגעני עלול להגיע לקהל רחב במהירות ולגרום נזק משמעותי, גם אם לא התכוונתם לכך. טעות 4: התעלמות מההשלכות של פרסום ברשתות החברתיות אחת הטעויות הגדולות ביותר שאנשים עושים היא ההתייחסות לרשתות החברתיות כאל מרחב פרטי או כאל זירה שבה חוקי לשון הרע אינם חלים במלואם. רבים תופסים את הפייסבוק, הטוויטר או האינסטגרם כפלטפורמות לביטוי אישי חופשי, שבהן מותר "לשפוך את הלב" או להביע תסכול ללא מגבלות. אולם, מבחינה משפטית, פרסום ברשתות החברתיות הוא פרסום לכל דבר ועניין, ולעיתים אף בעל השפעה רחבה יותר מפרסום במדיה מסורתית. יתרה מכך, התכונות הייחודיות של הרשתות החברתיות - כמו האפשרות לשיתוף מהיר, תגובות שרשרת וויראליות - עלולות להעצים את הנזק הנגרם מפרסום פוגעני. בתי המשפט בישראל מכירים היטב בחשיבותן של הרשתות החברתיות ככלי תקשורת מרכזי, ומתייחסים בחומרה לפרסומים פוגעניים בפלטפורמות אלה. כדי להימנע מטעות זו, אמצו את "כלל 10 השניות" - לפני שאתם מפרסמים תגובה רגשית או ביקורתית, המתינו 10 שניות, חשבו על ההשלכות האפשריות ושאלו את עצמכם אם הייתם אומרים את אותם דברים בפומבי או בפני קהל גדול. זכרו שגם הגדרות פרטיות אינן מבטיחות שהתוכן לא יגיע לאנשים נוספים באמצעות צילומי מסך או שיתופים. טעות 5: חשיפת מידע אישי או רפואי של אחרים פרסום מידע אישי, רפואי או פיננסי על אדם אחר, גם אם המידע אמיתי, עלול להוות פגיעה בפרטיות ולשון הרע. חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, אוסר על פרסום עניינים הנוגעים לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות מצב בריאותו או התנהגותו ברשות היחיד. טעות נפוצה היא לחשוב שאם המידע אמיתי, מותר לפרסם אותו. רבים חושבים שהגנת אמת הפרסום תעמוד להם במקרה של פרסום מידע אמיתי, ואולם חשוב לדעת כי כדי שלצורך הגנה זו צריכים להתמלא 2 תנאים: שהמידע אמיתי ובנוסף, שיש עניין ציבורי בו. תנאי אחרון זה פעמים רבות לא מתקיים. וכך, גם אם אתם יודעים בוודאות שמישהו מתמודד עם מחלה מסוימת, חווה קשיים כלכליים או עובר גירושין, אין למידע כזה כל עניין ציבורי ופרסומו ללא הסכמה עלול להיות עילה לתביעה. הדבר נכון במיוחד במקרים שבהם הפרסום נעשה בהקשר שלילי או באופן שעלול לפגוע במוניטין של אותו אדם. כדי להימנע מטעות זו, אמצו את העיקרון הפשוט: אל תפרסמו מידע אישי על אחרים ללא הסכמתם המפורשת. גם בהקשר של סכסוכים או מחלוקות, התמקדו בעובדות הרלוונטיות למחלוקת עצמה, ולא בפרטים אישיים שאינם קשורים לעניין. אם אתם חשים צורך לשתף חוויה שלילית עם אדם או ארגון, נסו לעשות זאת מבלי לחשוף פרטים אישיים מזהים או פרטים שאינם רלוונטיים לתלונה עצמה. טעות 6: שימוש בשפה מוגזמת או רטורית מבלי להבין את ההשלכות המשפטיות שימוש בשפה קיצונית, כינויי גנאי או האשמות חמורות במיוחד (כמו "גנב", "נוכל", "פדופיל" וכדומה) מגדיל משמעותית את הסיכון לתביעת לשון הרע. בתי המשפט בישראל מכירים אמנם בכך שבמסגרת ויכוחים סוערים או בהקשרים מסוימים נעשה שימוש בהגזמה רטורית, אך יש גבול ברור לסובלנות זו. רבים טועים לחשוב שהם יכולים "לפרוק את הכעס" ולהשתמש בביטויים קיצוניים כל עוד הם באמת מאמינים שהאדם האחר פעל באופן לא ראוי. אולם, האמונה הסובייקטיבית אינה מספיקה כהגנה – הדבר המכריע הוא אם יש בסיס עובדתי מוצק להאשמות החמורות. אם אתם מאשימים מישהו בהתנהגות פלילית, מושחתת או לא מוסרית באופן קיצוני, עליכם להיות מסוגלים להוכיח זאת. כדי להימנע מטעות זו, התרחקו משימוש בכינויים קיצוניים, גם כשאתם כועסים. במקום לומר "הוא גנב", ניתן להתייחס לעובדות הקונקרטיות: "לא קיבלתי את המוצר ששילמתי עליו למרות פניות חוזרות". בחרו בשפה מאופקת ועובדתית, גם כאשר אתם מותחים ביקורת חריפה. זכרו שניתן להעביר מסר ביקורתי ואפקטיבי גם ללא האשמות קיצוניות או שפה פוגענית, וכך להימנע מהסיכון המשפטי הכרוך בהן. טעות 7: התייחסות לאירועים מהעבר הרחוק כאילו הם מייצגים את ההווה טעות שיכולה להוביל לתביעת לשון הרע היא הצגת מעשים או התנהגויות מהעבר הרחוק של אדם כאילו הם מאפיינים את התנהגותו הנוכחית. למשל, התייחסות לאדם שהורשע בעבירה לפני עשרים שנה כאל "עבריין" בהווה, או הצגת טעות מקצועית שאירעה לפני שנים רבות כאינדיקציה לחוסר מקצועיות בהווה. במערכת המשפט הישראלית, כמו במערכות משפט רבות אחרות, קיימת הכרה בזכותו של אדם "להשתקם" ולפתוח דף חדש, במיוחד אם חלף זמן רב מאז האירועים השליליים ואם האדם שינה את התנהגותו מאז. פרסום המתמקד באירועים ישנים מבלי לציין את הקונטקסט הזמני או את השינויים שחלו מאז, עלול להיחשב כמטעה ופוגעני. כדי להימנע מטעות זו, כאשר אתם מתייחסים לאירועים מהעבר, ציינו במפורש את המסגרת הזמנית ואת העובדה שמדובר באירועים היסטוריים. אם ידוע לכם על שינוי בהתנהגות או על פעולות שיקום שנעשו מאז, הגינות בסיסית מחייבת להזכיר גם אותן. זכרו שבתי המשפט נוטים להתייחס בחומרה לפרסומים שמציגים תמונה חלקית ומטעה על אדם, במיוחד כאשר הדבר נעשה תוך התעלמות מכוונת מהקשר חשוב כמו מימד הזמן. טעות 8: פרסום תמונות וסרטונים של אחרים ללא הסכמה בהקשר פוגעני בעידן הדיגיטלי, שיתוף תמונות וסרטונים הפך לפעולה שגרתית. אולם, פרסום תמונה או סרטון של אדם ללא הסכמתו בהקשר שלילי או פוגעני עלול להוות לשון הרע ופגיעה בפרטיות גם יחד. בתי המשפט בישראל הכירו בכך שתמונה, במיוחד כאשר היא מוצגת בהקשר מסוים או בליווי כיתוב פוגעני, יכולה להיות מסר משמעותי יותר ממילים. טעות נפוצה היא לחשוב שאם התמונה צולמה במקום ציבורי או אם היא אותנטית (לא מזויפת או ערוכה), אין בעיה לפרסם אותה בכל הקשר. אולם, חשוב להבין שגם תמונה אמיתית יכולה להיות מטעה אם היא מוצגת בהקשר שגוי. לדוגמה, תמונה של אדם שנראה שיכור בחתונה שפורסמה בהקשר של דיון על אלכוהוליזם, או תמונה של אדם בים שפורסמה עם רמיזה שהוא נמצא בחופשה כשהיה אמור להיות בעבודה. כדי להימנע מטעות זו, הקפידו לקבל הסכמה לפני פרסום תמונות או סרטונים שבהם מופיעים אנשים אחרים, במיוחד אם הפרסום עלול להציג אותם באור שלילי. היזהרו גם מהצגת תמונות בהקשר שונה מההקשר המקורי שבו הן צולמו, ומהוספת כיתובים שעלולים להיות פוגעניים או מטעים. זכרו שהזכות לפרטיות וכבוד האדם מוגנת בחוק הישראלי, והפרתה עלולה לגרור אחריות משפטית. טעות 9: התעלמות ממכתבי התראה ואי-הסרת פרסומים פוגעניים כאשר אדם מקבל מכתב התראה טרום תביעה בגין לשון הרע, תגובה נפוצה היא להתעלם ממנו או אפילו להגיב בהסלמה נוספת. זוהי טעות חמורה שעלולה להחמיר משמעותית את הסיכון המשפטי והכספי. בתי המשפט בישראל מייחסים חשיבות רבה לאופן שבו הנתבע הגיב לאחר שנודע לו על הפגיעה הנטענת. התעלמות מדרישה להסרת פרסום פוגעני או המשך הפרסום למרות ההתראה עלולים להיתפס כעדות לזדון או לחוסר תום לב, מה שעלול להגדיל את הפיצויים שייפסקו נגדכם במקרה של הפסד בתביעה. לעומת זאת, נכונות להסיר פרסום פוגעני, להתנצל באופן כן או לפרסם הבהרה יכולים במקרים רבים למנוע תביעה משפטית יקרה, או לכל הפחות להפחית את הנזק. כדי להימנע מטעות זו, התייחסו ברצינות למכתבי התראה בענייני לשון הרע. קבלו ייעוץ משפטי מקצועי מוקדם ככל האפשר, ושקלו ברצינות את האפשרות להסיר פרסום בעייתי כצעד ראשון להקטנת הנזק. ההסרה אינה בהכרח הודאה באשמה, ולעיתים קרובות היא הצעד הנבון מבחינה משפטית וכלכלית, גם אם אתם משוכנעים בצדקתכם. חשוב לזכור שבמערכת המשפט הישראלית, במקרים רבים מושם דגש על פתרון סכסוכים בדרכי שלום, והנכונות לנקוט צעדים מתקנים נתפסת באור חיובי. טעות 10: התעלמות מההבדלים בין ביקורת לגיטימית לבין לשון הרע חופש הביטוי הוא ערך יסוד בחברה הדמוקרטית, וביקורת לגיטימית על עסקים, נותני שירותים, נבחרי ציבור ואנשי ציבור היא זכות בסיסית. עם זאת, קיים גבול עדין בין ביקורת מותרת לבין לשון הרע. טעות נפוצה היא לחשוב שכל ביקורת, ללא קשר לאופן שבו היא מנוסחת או לבסיס העובדתי שלה, מוגנת תחת חופש הביטוי. חוק איסור לשון הרע הישראלי מאזן בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב, ומספק הגנות לביקורת לגיטימית, אך לא לכל ביטוי פוגעני. הגנת "הבעת דעה בתום לב" חלה על ביקורת כנה המבוססת על עובדות אמיתיות ומוצגת באופן הוגן. לעומת זאת, ביקורת המבוססת על עובדות שקריות, המכילה האשמות אישיות שאינן קשורות לנושא הביקורת, או המנוסחת באופן מכוון לפגוע במוניטין ולא לשפר את השירות, עלולה לחצות את הגבול ללשון הרע. כדי להימנע מטעות זו, כאשר אתם מותחים ביקורת, התמקדו בחוויה האישית שלכם ובעובדות הקונקרטיות. במקום לומר "המסעדה הגרועה ביותר בעיר, הבעלים רמאי", נסחו את הביקורת באופן ענייני: "התאכזבתי מהשירות שקיבלתי, המנה הגיעה קרה אחרי המתנה של 45 דקות". זכרו שחופש הביטוי אינו מגן על האשמות שקריות או על ניסוח זדוני שמטרתו לפגוע, ולא על "שיימינג" אישי במקום ביקורת עניינית. לסיכום, נושא לשון הרע הוא מורכב והטעויות שסקרנו במאמר זה ממחישות את הסיכונים המשפטיים הכרוכים בהתבטאות לא זהירה. הגבול בין ביטוי חופשי ולגיטימי לבין פגיעה אסורה בשמו הטוב של אדם עשוי להיות עדין, והטעויות קלות לביצוע - במיוחד בעידן הדיגיטלי שבו הפרסום מהיר, נגיש וקשה לשליטה. ההשלכות של תביעת לשון הרע עלולות להיות משמעותיות, כולל פיצויים כספיים גבוהים, הוצאות משפטיות ופגיעה במוניטין האישי. במקרה של סכסוך בנושא לשון הרע, או אם אתם חוששים שפרסום מסוים עלול להיחשב לפוגעני, הייעוץ המשפטי המקצועי הוא קריטי. משרד עורכי דין אברהם-טל מתמחה בתחום דיני לשון הרע ומציע ייעוץ משפטי מקיף הן לתובעים שנפגעו מלשון הרע והן לנתבעים המתמודדים עם תביעה. המשרד מביא ניסיון עשיר וידע מעמיק בפסיקה העדכנית בתחום, ומסייע ללקוחותיו לנווט במורכבות החוקית של סכסוכי לשון הרע, ואף מחויב למצוא את הפתרון המשפטי המיטבי עבורכם. זכרו - מודעות לטעויות הנפוצות בתחום לשון הרע והימנעות מהן היא צעד חשוב בהגנה על זכויותיכם, אך במקרה של ספק או סכסוך, אין תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ומנוסה.
מאת ronen.vered tal 10 בפברואר 2025
הגנת הפרטיות בעידן הדיגיטלי: כיצד ישראל מתמודדת עם אתגרי המידע בעידן המודרני בעולם בו המידע האישי הפך למשאב יקר ערך, ישראל ניצבת בפני אתגרים משמעותיים בתחום הגנת הפרטיות. המעבר המואץ לדיגיטציה, השימוש הגובר ברשתות חברתיות, ואיסוף נרחב של מידע אישי על-ידי ארגונים וחברות, מחייבים התאמה מתמדת של המסגרת החוקית והרגולטורית. הציבור הישראלי מגלה מודעות גוברת לחשיבות השמירה על פרטיותו, במיוחד לאור דליפות מידע משמעותיות שהתרחשו בשנים האחרונות במגזר הציבורי והפרטי. ארגונים עסקיים נדרשים כיום להשקיע משאבים ניכרים בהגנה על מאגרי המידע שברשותם, תוך עמידה בסטנדרטים מחמירים של אבטחת מידע והגנת פרטיות. במאמר זה נבחן את האתגרים הנוכחיים בהגנת הפרטיות בישראל ודרכי ההתמודדות שלהם. המסגרת החוקית בישראל חוק הגנת הפרטיות הישראלי, שנחקק בשנת 1981, עבר שינויים משמעותיים לאורך השנים כדי להתאים עצמו למציאות המשתנה. תיקון 13 לחוק, שנכנס לתוקף בשנת 2018, מהווה נקודת ציון משמעותית בהתפתחות החקיקה בתחום. התיקון הרחיב את סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות והגדיל משמעותית את גובה הקנסות שניתן להטיל על מפרי החוק. בנוסף, התיקון הגדיר חובות חדשות על בעלי מאגרי מידע, כולל חובת דיווח על אירועי אבטחת מידע חמורים תוך 24 שעות מגילוי האירוע. השפעת תקנות ה-GDPR האירופאיות ניכרת משמעותית בחקיקה הישראלית, בעיקר מאז שנת 2018. ישראל, כמדינה שקיבלה הכרת אדקווטיות (adequacy) מהאיחוד האירופי עוד בשנת 2011, מחויבת לשמור על סטנדרטים גבוהים של הגנת פרטיות. הכרה זו מאפשרת העברת מידע חופשית בין ישראל למדינות האיחוד, דבר החיוני לפעילות העסקית של חברות ישראליות בשוק האירופי. כדי לשמר מעמד זה, ישראל מתאימה באופן שוטף את חוקיה ותקנותיה לדרישות האירופאיות המחמירות, כולל דרישות לשקיפות בעיבוד מידע אישי, חובות דיווח על אירועי אבטחה, והגנה מוגברת על זכויות נושאי המידע. התאמה זו מתבטאת גם בהגברת סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות ובהטלת סנקציות משמעותיות על מפרי החוק. תפקידה המרכזי של הרשות להגנת הפרטיות הרשות להגנת הפרטיות, שהוקמה מכוח חוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981, מהווה את הגוף המרכזי האמון על אכיפת החוק והגנת זכויות הפרטיות של אזרחי ישראל. תפקידיה העיקריים כוללים פיקוח על מאגרי מידע רשומים, חקירת הפרות של חוק הגנת הפרטיות, והנחיית ארגונים בנוגע ליישום הוראות החוק. סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות רחבות ומגוונות, וכוללות ביצוע ביקורות מעמיקות במאגרי מידע, חקירת תלונות על הפרת פרטיות, וסמכות להטיל סנקציות מנהליות משמעותיות על מפרי חוק. במסגרת פעילותה, הרשות מבצעת ביקורות שוטפות בארגונים המחזיקים במאגרי מידע, בודקת את אמצעי האבטחה הננקטים להגנת המידע, ומוודאת עמידה בדרישות החוק והתקנות. בשנים האחרונות, הרשות הגבירה באופן משמעותי את פעילות האכיפה שלה והטילה קנסות כבדים על חברות שהפרו את הוראות החוק. דוגמה בולטת לכך היא הקנס המשמעותי של מיליוני שקלים שהוטל בשנת 2023 על חברת ביטוח גדולה בעקבות דליפת מידע רגיש של מבוטחים, אשר חשפה פרטים אישיים ורפואיים של לקוחות החברה. במקביל לפעילות האכיפה, הרשות מקדמת מדיניות של שקיפות ופרסום הנחיות מפורטות לארגונים בנוגע לאופן היישום הנכון של דרישות החוק, כולל הוצאת ניירות עמדה, מדריכים מקצועיים, והבהרות לגבי פרשנות החוק בסוגיות מורכבות. הרשות גם מקיימת כנסים מקצועיים, ימי עיון והדרכות לארגונים במטרה להגביר את המודעות לחשיבות השמירה על פרטיות ולהטמיע נהלי עבודה תקינים בתחום הגנת המידע האישי. אתגרים בולטים בהגנת הפרטיות בישראל המציאות הדיגיטלית המתפתחת בישראל מציבה בפני ארגונים אתגרים מורכבים בהגנה על מאגרי מידע. ארגונים ישראליים מחזיקים כמויות עצומות של מידע רגיש על לקוחות, עובדים ושותפים עסקיים, כאשר כל דליפת מידע עלולה לגרום לנזקים משמעותיים הן מבחינה כלכלית והן מבחינת המוניטין. האתגר מתעצם לאור התקפות הסייבר ההולכות וגוברות, כאשר ארגונים ישראליים מהווים מטרה אטרקטיבית במיוחד עבור האקרים וגורמים עוינים. הדבר מחייב השקעה מתמדת במערכות אבטחה מתקדמות והכשרת עובדים בנושאי אבטחת מידע. כמו כן, הדיגיטציה המואצת של מערכות החינוך והבריאות בישראל, שהואצה משמעותית בתקופת הקורונה, יצרה אתגרים ייחודיים בתחום הגנת הפרטיות. מוסדות חינוך נדרשים להגן על מידע רגיש אודות תלמידים, כולל ציונים, הערכות פדגוגיות ומידע אישי, תוך שמירה על נגישות המידע להורים ולצוות החינוכי. במערכת הבריאות, המעבר לרשומות רפואיות דיגיטליות ושירותי טלרפואה מחייב הקפדה יתרה על אבטחת המידע הרפואי האישי, תוך הבטחת זמינותו לצוותים הרפואיים בעת הצורך. בנוסף, ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית וביג דאטה מציבה אתגרים משמעותיים בפני הרגולטורים בישראל. הרשות להגנת הפרטיות נדרשת לפתח ולעדכן תקנות שיספקו מענה הולם לסיכוני הפרטיות החדשים, תוך שמירה על האיזון העדין בין קידום החדשנות הטכנולוגית לבין הגנה על זכויות הפרט. האתגר מתעצם לאור הצורך בהתאמת הרגולציה הישראלית לסטנדרטים בינלאומיים כמו ה-GDPR האירופאי, תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של השוק הישראלי. השוואה בינלאומית והמלצות לעתיד בהשוואה בינלאומית, ישראל נמצאת במקום טוב יחסית בתחום הגנת הפרטיות, אך עדיין קיים פער מול המובילות העולמיות כמו מדינות האיחוד האירופי. לעומת זאת, המצב החוקי בארצות הברית בנושא הגנת מידע אישי מתאפיין במורכבות ובשונות בין המדינות השונות. בעוד שברמה הפדרלית לא קיימת הגדרה אחת מוסכמת למידע אישי, המסגרת החוקית מתמקדת במספר תחומים ספציפיים שזוכים להגנה מיוחדת. אלה כוללים נתונים פיננסיים של אזרחים, מידע רפואי אישי, רשומות חינוכיות ונתונים נוספים המוגדרים כבעלי רגישות מיוחדת. כל מדינה רשאית לקבוע את ההגדרות והדרישות הספציפיות שלה בתחום זה, דבר היוצר מערכת רב-שכבתית וחוסר אחידות של הגנת פרטיות. ההמלצות העיקריות לשיפור המצב כוללות: 1. הגברת האכיפה והטלת סנקציות משמעותיות על מפרי חוק. 2. הרחבת תקציבי הרשות להגנת הפרטיות לצורך הגברת יכולות הפיקוח. 3. פיתוח תוכניות הכשרה מקצועיות בתחום הגנת הפרטיות. 4. העלאת המודעות הציבורית לחשיבות השמירה על פרטיות. לסיכום, ישראל מתמודדת באופן ראוי עם אתגרי הגנת הפרטיות בעידן הדיגיטלי, אך נדרשת עוד עבודה רבה. שיתוף הפעולה בין הרגולטור, המגזר העסקי והציבור חיוני להצלחת המאמצים להגנה על פרטיות האזרחים. התפתחויות טכנולוגיות עתידיות יציבו אתגרים חדשים, ועל המסגרת החוקית והרגולטורית להמשיך ולהתאים עצמה למציאות המשתנה.
מאת ronen.vered tal 10 בפברואר 2025
המלחמה על המקלדת: תביעות לשון הרע ברשתות החברתיות – מגמות, אתגרים והשלכות בעולם בו אנו מתקשרים, משתפים מידע ומחווים דעות בעיקר דרך הרשתות החברתיות נוצרו גם אתגרים משפטיים וחברתיים משמעותיים מאוד. אחת התופעות הבולטות היא העלייה הדרמטית במספר תביעות לשון הרע המוגשות בעקבות פרסומים ברשתות החברתיות. על פי נתוני הנהלת בתי המשפט, בשנת 2023 נרשמה עלייה של כ-30% במספר תביעות לשון הרע שהוגשו בהשוואה לשנת 2020, כאשר למעלה מ-60% מהתביעות קשורות לפרסומים ברשתות החברתיות. כך, בשנת 2010 הוגשו 553 תביעות לשון הרע ואילו בשנת 2023 הוגשו 1114 תביעות. במאמר זה נסקור את המגמות העיקריות בתחום תביעות לשון הרע ברשתות החברתיות, נבחן את האתגרים המשפטיים והחברתיים העומדים בפנינו, ונציע המלצות מעשיות להתנהלות נכונה ברשת. המסגרת המשפטית חוק איסור לשון הרע הישראלי, שנחקק בשנת 1965, מתמודד כיום עם אתגרים חדשים בעידן הדיגיטלי. החוק מגדיר לשון הרע כפרסום העלול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע במשרתו או במשלח ידו. בהקשר של רשתות חברתיות, בתי המשפט קבעו כי גם פוסט בפייסבוק, ציוץ בטוויטר או סטורי באינסטגרם נחשבים ל"פרסום" לפי החוק. יתרה מכך, פסיקות תקדימיות קבעו כי גם פעולות כמו שיתוף פוסט נחשב הפצת לשון הרע. סוגיה מרכזית שעולה בהקשר זה היא השאלה של "זמן חיי הפרסום" ברשתות החברתיות. בניגוד לפרסום מסורתי בעיתון או בטלוויזיה, תוכן דיגיטלי נשאר זמין לצפייה לאורך זמן וניתן לשיתוף חוזר גם שנים לאחר הפרסום המקורי. בתי המשפט התמודדו עם שאלה זו בכמה פסקי דין משמעותיים, כאשר נקבע כי כל שיתוף מחדש של תוכן פוגעני עשוי להיחשב כ"פרסום חדש" לצורך מרוץ ההתיישנות, ובמקרים מסוימים אף להגדיל את סכום הפיצויים בשל ההשפעה המתמשכת על הנפגע. מגמות ועלייה בתביעות הנתונים מצביעים על מגמה מדאיגה של עלייה בתביעות לשון הרע ברשתות החברתיות. מחקר שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי בין השנים 2018-2023 חלה עלייה של 150% בתביעות המתייחסות לפרסומים ברשתות החברתיות. הסכום הממוצע הנתבע בתביעות אלו עומד על כ-150,000 ₪, כאשר במקרים רבים מדובר בתביעות המוגשות על ידי אנשי ציבור, עסקים או אנשים פרטיים שחשים כי שמם הטוב נפגע מפרסומים ברשת. חלק ניכר מהתביעות מסתיימות בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, מה שמעיד על הרצון של הצדדים להגיע להסכמות ולהימנע מהליכים משפטיים ארוכים ויקרים. במיוחד בולטת המגמה בקרב עסקים קטנים ובינוניים, אשר נאלצים להתמודד עם פגיעה במוניטין העסקי בעקבות פרסומים פוגעניים ברשתות החברתיות. האתגרים המשפטיים אחד האתגרים המרכזיים בתביעות לשון הרע ברשתות החברתיות הוא הקושי בהוכחת הנזק. בתי המשפט נדרשים להעריך את היקף החשיפה של הפרסום הפוגעני, את משך הזמן שבו היה נגיש לציבור, ואת מידת ההשפעה שלו על שמו הטוב של הנפגע. סוגיה מורכבת נוספת היא ההבחנה בין הבעת דעה לגיטימית, המוגנת תחת חופש הביטוי, לבין פרסום המהווה לשון הרע. השופטים נדרשים לאזן בין זכויות יסוד מתנגשות ולהתחשב בהקשר החברתי והתרבותי של הפרסום. בפסיקה עדכנית, בתי המשפט החלו להתחשב גם במדדים דיגיטליים כמו מספר הצפיות, שיתופים, תגובות והאלגוריתמים של הרשתות החברתיות המשפיעים על היקף החשיפה. אתגר נוסף הוא הקושי בהערכת הנזק העקיף שנגרם כתוצאה מהפרסום הפוגעני, כמו למשל פגיעה במוניטין דיגיטלי, ירידה בדירוג בתוצאות החיפוש של גוגל, או אובדן הזדמנויות עסקיות עתידיות. כמו כן, בתי המשפט מתמודדים עם השאלה כיצד להתייחס לתגובות של צדדים שלישיים לפרסום המקורי, אשר עשויות להחמיר את הפגיעה בשמו הטוב של הנפגע, גם אם הפרסום המקורי עצמו לא היה בהכרח מהווה לשון הרע. היבטים חברתיים ואתיים העלייה בתביעות לשון הרע משפיעה באופן משמעותי על השיח הציבורי ברשתות החברתיות. מחד, היא מרתיעה התנהגות פוגענית ומעודדת שיח מכבד יותר. מאידך, קיים חשש מפני "אפקט מצנן" על חופש הביטוי, כאשר אנשים נמנעים מלהביע דעות ביקורתיות מחשש לתביעות. תופעה זו בולטת במיוחד בקרב עיתונאים, פעילים חברתיים ואנשי ציבור, אשר לעיתים נמנעים מלחשוף מידע בעל חשיבות ציבורית מחשש לתביעות משפטיות. גם בתחום הביקורת הצרכנית ניכרת השפעה משמעותית, כאשר צרכנים חוששים לשתף את חוויותיהם השליליות עם מוצרים או שירותים, דבר הפוגע בשקיפות ובהגנה על זכויות הצרכן. יתרה מכך, האיום בתביעות לשון הרע משמש לעיתים ככלי להשתקת ביקורת לגיטימית, במיוחד כאשר מדובר בגופים חזקים או בעלי משאבים המאיימים בתביעות על גורמים חלשים יותר. הנחיות למשתמשים בעקבות העלייה בתביעות לשון הרע, חשוב להציג מספר המלצות מעשיות למשתמשי הרשתות החברתיות כדי להימנע מהסתבכות משפטית. ראשית, לפני כל פרסום יש לבדוק ולאמת את העובדות והמידע שאנו מתכוונים לשתף. חשוב במיוחד להימנע מהכללות גורפות וטענות שאין להן ביסוס עובדתי מוצק, שכן אלו עלולות להוביל לתביעות משפטיות. בנוסף, מומלץ להשתמש בשפה מאוזנת ומכבדת ולהימנע מהשמצות אישיות או ביטויים פוגעניים. כאשר מפרסמים תוכן ברשתות החברתיות, חיוני ליצור הבחנה ברורה בין עובדות לבין הבעת דעה אישית, למשל על ידי שימוש במונחים כמו "לדעתי" או "להתרשמותי". לבסוף, חשוב להיות מודעים לכך שגם שיתוף של תוכן פוגעני שנכתב על ידי אחרים עלול להוביל לאחריות משפטית, ולכן יש לנקוט משנה זהירות גם בעת שיתוף תכנים של אחרים. לסיכום, העידן הדיגיטלי הביא עמו אתגרים חדשים בתחום דיני לשון הרע, כפי שמשתקף בעלייה הדרמטית במספר התביעות בשנים האחרונות. המורכבות של הרשתות החברתיות, משך החיים הארוך של פרסומים דיגיטליים, והקושי בהערכת היקף הנזק מציבים אתגרים משמעותיים בפני המערכת המשפטית והמשתמשים כאחד. חשוב להבין כי גם פעולות לכאורה פשוטות כמו שיתוף פוסט או סימון "לייק" עלולות להוביל לאחריות משפטית. משרד עורכי דין אברהם-טל, המתמחה בתביעות לשון הרע בעידן הדיגיטלי, מזמין אתכם להיוועץ עמנו בכל סוגיה הקשורה לפגיעה בשמכם הטוב ברשתות החברתיות. צרו קשר עוד היום לייעוץ ראשוני ללא התחייבות, ותנו לנו להגן על הזכויות והמוניטין שלכם במרחב הדיגיטלי.
מאת ronen.vered tal 10 בפברואר 2025
הגנה על מוניטין בעידן הדיגיטלי: אתגרים, אסטרטגיות ופתרונות בעידן הדיגיטלי, ניהול והגנה על המוניטין של אנשים ועסקים הפך לאתגר משמעותי המחייב הבנה מעמיקה של אסטרטגיות ופתרונות מתקדמים להגנה על התדמית המקוונת. המוניטין של אדם או עסק הפך לנכס קריטי המשפיע ישירות על הצלחתם. מוניטין מוגדר כתפיסה הכללית של הציבור כלפי ישות מסוימת, והוא מורכב ממכלול של חוויות, דעות ורשמים שנאספו לאורך זמן. בעולם המקוון, שבו המידע זמין ונגיש לכל, פגיעה במוניטין עלולה להתפשט במהירות ולגרום לנזק משמעותי. מחקרים מראים כי למעלה מ90% מהצרכנים קוראים ביקורות מקוונות לפני רכישה, ו-84% מהם מייחסים לביקורות אלו אמינות זהה להמלצות אישיות. המאמר יעסוק באתגרים, באסטרטגיות ובפתרונות להגנה על המוניטין של אנשים ועסקים בעידן הדיגיטלי, תוך התמקדות בחשיבות הגוברת של ניהול התדמית המקוונת והשפעתה על ההצלחה העסקית והאישית. אתגרי המוניטין בעידן הדיגיטלי האתגר המרכזי בהגנה על מוניטין דיגיטלי נעוץ במהירות התפשטות המידע ברשתות החברתיות ובפלטפורמות המקוונות. פוסט שלילי או ביקורת הרסנית יכולים להפוך ל"ויראליים" תוך שעות ספורות, ולהגיע לקהל רחב בטרם יספיק הגורם הנפגע להגיב. תוכן שלילי עשוי להתפשט מהר יותר פי כמה מתוכן חיובי ברשתות החברתיות, כאשר אנו נוטים לשתף תוכן שלילי בקלות רבה יותר. תופעה זו מחייבת עסקים ואנשים פרטיים לפתח מערכת תגובה מהירה ויעילה לניהול משברים מקוונים. בנוסף, האנונימיות ברשת מוסיפה שכבת מורכבות משמעותית לניהול המוניטין הדיגיטלי. מתחרים או גורמים זדוניים יכולים לפרסם מידע שקרי או מכפיש תחת זהות בדויה, מה שמקשה על איתורם והתמודדות משפטית מולם. כמו כן, האלגוריתמים של מנועי חיפוש, כמו גוגל, מעניקים לעיתים קרובות משקל רב לתוכן ויראלי, גם אם הוא שלילי. כתוצאה מכך, פרסומים שליליים עלולים להופיע בעמודי התוצאות הראשונים לאורך זמן, מה שמשפיע משמעותית על התדמית הדיגיטלית ויכול לגרום לנזק ארוך טווח למוניטין האישי או העסקי. המסגרת המשפטית להגנה על מוניטין החקיקה הישראלית מספקת מספר כלים משפטיים להתמודדות עם פגיעה במוניטין. חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, מהווה את המסגרת המרכזית להגנה מפני פרסומים פוגעניים, גם במרחב המקוון. החוק מאפשר תביעת פיצויים ללא הוכחת נזק בגין פרסום לשון הרע, כאשר בתי המשפט בישראל הכירו בכך שפרסום ברשתות חברתיות נחשב כ"פרסום" לעניין החוק. בנוסף, חוק עוולות מסחריות מגן מפני גניבת עין והתחזות מסחרית, תופעות שהפכו נפוצות במרחב הדיגיטלי. דוגמה בולטת לכך ניתן למצוא בת"א 55289-01-22 פרייס נ' ברק טמיר (2023), שם פסק בית המשפט השלום בבת-ים כי פרסומים שקריים בפייסבוק אודות בכירה במשרד הבריאות, לרבות טענות שילדה לא חוסן וכינויה "סייקו" ו"היפוקריטית", מהווים לשון הרע שפגעה במוניטין המקצועי שלה. בית המשפט הדגיש את חשיבות ההגנה על עובדי ציבור מפני "פרסומי כזב המופצים לכל עבר" וחייב את הנתבעת בפיצויים של למעלה מ-140,000 ש"ח. כלים טכנולוגיים לניהול וניטור מוניטין מקוון ניהול מוניטין אפקטיבי בעידן הדיגיטלי מחייב שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים המאפשרים שליטה ובקרה על התדמית המקוונת. מערכות ניטור מוניטין חכמות, כמו Google Alerts, מספקות מעקב שוטף אחר אזכורים ברשת בזמן אמת. מערכות אלו סורקות באופן אוטומטי את הרשת כולה - החל מרשתות חברתיות, דרך בלוגים ופורומים, ועד לאתרי חדשות ואתרי ביקורות. הן מזהות כל אזכור של המותג או השם ומספקות התראות מיידיות, במיוחד כאשר מתפרסם תוכן שלילי שעלול לפגוע במוניטין. בנוסף למערכות הניטור, כלי SEO מתקדמים מהווים נדבך קריטי בניהול המוניטין המקוון. כלים אלה מסייעים בדחיקת תוכן שלילי מעמודי התוצאות הראשונים במנועי החיפוש, תוך קידום תוכן חיובי. תהליך ניהול המוניטין המקוון דורש שילוב מושכל של כל הכלים הללו, יחד עם מעקב שוטף אחר מדדי ביצוע ועדכון האסטרטגיה בהתאם לתוצאות. חשוב להדגיש כי הצלחה בניהול מוניטין מקוון תלויה לא רק בשימוש בכלים הטכנולוגיים, אלא גם ביכולת לנתח את המידע המתקבל מהם ולהגיב במהירות ובאופן מקצועי לאתגרים העולים מהשטח. מדריך מעשי למשברי מוניטין התמודדות אפקטיבית עם פגיעה במוניטין מחייבת פעולה מהירה ושיטתית באמצעות פרוטוקול תגובה מובנה. התהליך מתחיל בזיהוי מדויק של מקור הפגיעה והערכת היקף הנזק הפוטנציאלי, תוך ביצוע סריקה מקיפה של כל הפלטפורמות הדיגיטליות הרלוונטיות. במקביל, חיוני לבצע תיעוד מקיף ומסודר של כל הפרסומים הפוגעניים, כולל צילומי מסך ושמירת קישורים, שעשויים לשמש כראיות בהמשך. מיד לאחר זיהוי הפגיעה, יש לפנות לפלטפורמה הרלוונטית בבקשה להסרת התוכן הפוגעני, תוך הצגת ראיות ונימוקים משפטיים מתאימים. בשלב הבא, נדרש לגבש אסטרטגיית תגובה מותאמת למקרה הספציפי, הכוללת מסרים מדויקים ואפיקי תקשורת מתאימים. לבסוף, חשוב לשתף את כל בעלי העניין הרלוונטיים - החל מהנהלת החברה, דרך עובדים ועד ללקוחות מרכזיים - במצב ובתוכנית הפעולה, כדי להבטיח תגובה אחידה ומתואמת לאירוע. חשוב לזכור שמניעת פגיעה במוניטין עדיפה על התמודדות עם נזק שכבר נגרם. חברות ואנשים פרטיים צריכים לאמץ גישה פרואקטיבית הכוללת בניית מאגר תוכן חיובי, יצירת קשרים עם מובילי דעה בתחום, והקפדה על שקיפות ותקשורת פתוחה עם הקהל. חשוב לפתח נהלים ברורים לתקשורת ברשתות החברתיות ולהכשיר את העובדים בהתאם. בשורה התחתונה, ניהול והגנה על המוניטין בימינו הפכו למשימה קריטית המחייבת התייחסות מקצועית ושיטתית. המורכבות של המרחב המקוון, יחד עם המהירות שבה מידע יכול להתפשט, מחייבת כל אדם או עסק לאמץ אסטרטגיה מקיפה לניהול המוניטין שלהם. אין די בתגובה למשברים - נדרשת גישה פרואקטיבית הכוללת ניטור שוטף, בניית נוכחות דיגיטלית חיובית, והיערכות מראש למצבי משבר. ההשקעה בכלים טכנולוגיים מתקדמים, יחד עם הבנה של המסגרת המשפטית והכנת פרוטוקולים ברורים להתמודדות עם פגיעה במוניטין, היא הכרחית להצלחה בעולם העסקי המודרני. זכרו! ההגנה על המוניטין שלכם היא השקעה בעתיד העסק והמותג האישי שלכם - אל תחכו למשבר הבא, פנו לייעוץ מתאים עוד היום.
Show More
Share by: