הוצאת דיבה בעידן הדיגיטלי: כיצד הרשתות החברתיות משנות את כללי המשחק המשפטיים
המהפכה הדיגיטלית שינתה באופן דרמטי את האופן שבו אנחנו מתקשרים, משתפים מידע ומביעים את דעותינו. עם התפתחות הרשתות החברתיות והפלטפורמות הדיגיטליות, השיח הציבורי המסורתי בעיתונות ובשיחות מסדרון הפך להיות נחלת המרחב המקוון ברובו, דבר שהביא עמו אתגרים משפטיים חדשים בתחום הוצאת הדיבה ולשון הרע. בעולם שבו כל אדם יכול להפוך ליוצר תוכן ולהגיע לקהל רחב במהירות בארץ ובעולם, השאלה כיצד מתמודדים עם הוצאת דיבה ברשתות החברתיות הפכה לרלוונטית יותר מתמיד.
המסגרת המשפטית בעידן הדיגיטלי
חוק איסור לשון הרע בישראל, שנחקק בשנת 1965, מתייחס לכל פרסום העלול להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע בו בעיני אחרים, בין אם על ידי ביזוי בשל מעשים או תכונות המיוחסים לו, פגיעה במשרתו או בעסקו, או ביזוי על רקע גזע, דת, מוצא, גיל, מין, נטייה מינית או מוגבלות.
כיום החוק מתמודד עם מציאות שונה לחלוטין מזו שהייתה בעת חקיקתו. בתי המשפט בישראל נדרשים כל הזמן להתאים את פרשנות החוק למציאות הדיגיטלית המשתנה. ההגדרה המשפטית של "פרסום" בחוק כוללת כיום גם פוסטים ברשתות החברתיות, תגובות, שיתופים ואפילו סימון לייקים במקרים מסוימים.
על פי נתונים שהנהלת בתי המשפט העבירה למשרדנו, לפי חוק חופש המידע, בשנת 2010, השנה בה פייסבוק נכנסה לחיינו, הוגשו 553 תביעות לשון הרע. בשנת 2023 הוגשו 1114 תביעות. פי שתיים, כאשר בתווך, במהלך השנים העליה היתה מתמדת ועקבית. זו תוצאה שניתן באופן ברור לקשר להופעתן של הרשתות החברתיות. .
הגידול המשמעותי בתביעות לשון הרע ברשתות החברתיות מעיד על הצורך בעדכון והתאמת החוק למציאות העכשווית, תוך שמירה על האיזון הדק בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב. בתי המשפט נדרשים לפתח כלים משפטיים חדשים להתמודדות עם סוגיות כמו "שיימינג" ברשתות החברתיות והפצת מידע שקרי באופן ויראלי, תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של זירת הדיגיטל.
השפעת הרשתות החברתיות על תביעות דיבה
הרשתות החברתיות יצרו מספר אתגרים ייחודיים בתחום דיני לשון הרע. קודם כל, המהירות שבה המידע מתפשט ברשת והיכולת שלו להגיע לקהל עצום בלחיצת כפתור מגבירה את הפוטנציאל לנזק עמוק יותר. בנוסף, האנונימיות היחסית ברשת מקשה לעתים על זיהוי המפרסם ואכיפת החוק. כמו כן, השאלה האם שיתוף של פוסט מהווה "פרסום" לצורך החוק מעסיקה את בתי המשפט ומייצרת תקדימים חדשים לעיתים קרובות.
בניגוד לפרסום במדיה המסורתית, שם תהליכי העריכה והבקרה מובנים ומוסדרים, ברשתות החברתיות כל משתמש יכול להפיץ מידע ללא כל סינון מקדים או בדיקת אמינות. יתרה מזאת, בעוד שבעיתונות המודפסת או המשודרת ישנה אחריות מערכתית ברורה וזהות המפרסם ידועה, ברשתות החברתיות קיים קושי משמעותי באיתור האחראים לפרסום פוגעני ובהוכחת הקשר בין הפרסום לנזק שנגרם.
מקרי מבחן משפטיים בולטים
כאמור, בשנים האחרונות נרשמו מספר פסקי דין משמעותיים בתחום הוצאת הדיבה ברשתות החברתיות. למשל, פסק הדין
נידיילי תקשורת בע"מ נ' שאול מהווה אבן דרך משמעותית בהתפתחות דיני לשון הרע בעידן הרשתות החברתיות בישראל. במקרה זה, חברת נידיילי, המוציאה לאור מקומון ברמת-גן וגבעתיים, תבעה משתמשי פייסבוק שסימנו "לייק" ושיתפו פרסומים ביקורתיים נגד המקומון. השופט עודד מאור קבע תקדים משפטי חשוב כאשר הבחין בין פרסום מקורי של תוכן פוגעני לבין סימון "לייק" או שיתוף של תוכן קיים. בית המשפט קבע כי בעוד שכתיבת פוסט מקורי עשויה להוות לשון הרע, הרי שסימון "לייק" או שיתוף אינם מקיימים את דרישת החוק ל"הבעת לשון הרע", שכן מטרתם העיקרית היא הבעת תמיכה או הזדהות, לעיתים אף ללא קשר לתוכן המדויק. פסק הדין הדגיש את הצורך להתאים את פרשנות חוק לשון הרע למציאות הדיגיטלית המודרנית, תוך שמירה על איזון בין הגנה מפני לשון הרע לבין חופש הביטוי ברשתות החברתיות. הכרעה זו מנעה מצב בו אלפי משתמשי רשתות חברתיות היו עלולים להיות חשופים לתביעות בגין פעולות שגרתיות ברשת, ובכך יצרה וודאות משפטית חשובה בעידן הדיגיטלי. הפסיקה זכתה לאשרור של בית המשפט העליון.
הנחיות מעשיות למניעת הסתבכות משפטית
כדי להימנע מהסתבכות בתביעות דיבה, כדי לאמץ את כללי ההתנהגות הבאים במרחב הדיגיטלי:
• בדיקת עובדות מקיפה לפני כל פרסום - יש לוודא שכל טענה עובדתית מגובה במקורות אמינים.
• הימנעות מהאשמות אישיות וביטויים פוגעניים.
• שימוש בשפה מאוזנת והדגשה ברורה בין עובדות לדעות אישיות.
• התייעצות עם עורך דין במקרים של ספק.
חשוב להבין כי האחריות המשפטית בעידן הדיגיטלי אינה מוגבלת רק למפרסם המקורי. מנהלי קבוצות ועמודים ברשתות החברתיות עשויים למצוא עצמם אחראים לתכנים בעייתיים שפורסמו תחת ניהולם. בנוסף, גם תגובות והערות בפורומים ציבוריים עלולות להוות בסיס לתביעת דיבה. לכן חשוב לזכור שמשפטית, מנהלי קבוצות ופורומים חשופים גם הם לתביעות דיבה ולשון הרע.
לסיכום,
המציאות הדיגיטלית החדשה מציבה אתגרים משמעותיים בתחום דיני לשון הרע והוצאת דיבה. ההתפתחות המהירה של הרשתות החברתיות והשינויים התכופים בדפוסי התקשורת המקוונת מחייבים התאמה ודיוק של המסגרת המשפטית והבנה מעמיקה של ההשלכות המשפטיות של כל פעולה ברשת. הגידול המשמעותי בתביעות לשון הרע בשנים האחרונות מדגיש את החשיבות של התנהלות זהירה ומושכלת במרחב הדיגיטלי, תוך הבנת הסיכונים המשפטיים והאחריות הנלווית לכל פרסום או שיתוף ברשתות החברתיות. ההלכות המשפטיות החדשות שנקבעו בבתי המשפט מספקות מסגרת ברורה יותר להתנהלות, אך עדיין נדרשת זהירות רבה וליווי משפטי מקצועי במקרים מורכבים.
משרד עורכי דין אברהם-טל המתמחה בליווי משפטי בתחום לשון הרע והוצאת דיבה ברשתות החברתיות, עם ניסיון עשיר בייצוג לקוחות בתיקים מורכבים בתחום. מזמין אתכם לפנות על מנת לקבל ייעוץ ראשוני ומידע מעמיק על כיצד נוכל לסייע בהגנה על זכויותיכם במרחב הדיגיטלי.
כתובת: היצירה 3, רמת גן (בית ש.א.פ) - תל אביב
אסף שמחוני 9 , באר שבע
טלפון: 072-3357334
מייל: office@avraham-tal.com