הגנות בתביעות דיבה: מתי ניתן להשתמש בהגנת 'אמת דיברתי' או 'תום לב'

תביעות דיבה עלולות להוביל לפיצויים גבוהים, אך החוק בישראל מאפשר לנתבעים להגן על עצמם בטענות שונות. מהן ההגנות המשפטיות בתביעות לשון הרע? כיצד ניתן להשתמש בהגנת "אמת דיברתי" או בטענת "תום לב"? במאמר זה נסביר אילו מקרים חוסים תחת הגנות אלו ונביא דוגמאות מפסיקות בתי המשפט.

תביעות דיבה הן סוג של תביעות לשון הרע, בהן אדם טוען כי פרסום פגע בשמו הטוב. עם זאת, לא כל אמירה הפוגעת במישהו תיחשב כלשון הרע, והחוק הישראלי קובע הגנות אפשריות לנתבעים. ההגנות העיקריות הן:

• הגנת "אמת דיברתי" – מאפשרת לפרסם מידע פוגעני אם הוא אמיתי ויש לציבור עניין בפרסומו.
• הגנת "תום לב" – מגנה על פרסומים שנעשו בתום לב, במקרים מסוימים.
• פרסומים מותרים – מקרים בהם החוק עצמו מגדיר כי הפרסום אינו נחשב ללשון הרע.

הבנה מעמיקה של הגנות אלו עשויה לסייע למי שנתבע על לשון הרע או שוקל לפרסם מידע שעשוי להיחשב פוגעני.

הגנת "אמת דיברתי" – מהי וכיצד משתמשים בה?

הגנת אמת בפרסום מעוגנת בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע. על מנת שפרסום ייחשב מוגן תחת הגנה זו, עליו לעמוד בשני תנאים מצטברים:

1. האמת העובדתית – על הנתבע להוכיח שהפרסום נכון מבחינה עובדתית.
2. עניין ציבורי – יש להראות כי קיים אינטרס ציבורי בפרסום המידע, ולא מדובר רק בעניינים פרטיים.

דוגמאות מפסיקת בתי המשפט:

• בית המשפט הכיר בפרסום כתבת תחקיר על שחיתות ציבורית כ"אמירה אמתית בעלת עניין ציבורי", ולכן נדחתה תביעת לשון הרע נגד העיתונאי.
• לעומת זאת, במקרה שבו עובד לשעבר טען ברשתות החברתיות כי מעסיקו גנב כספים, אך לא הביא ראיות מספקות, לא התקבלה ההגנה.

הגנת "תום לב" – מתי ניתן להשתמש בה?

הגנת תום לב מופיעה בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע. ההגנה תקפה כאשר ניתן להראות שהפרסום נעשה מתוך מניע לגיטימי וללא כוונה לפגוע.

מצבים בהם ניתן להשתמש בהגנת תום לב:

ביקורת לגיטימית – למשל, חוות דעת צרכנית או ביקורת מקצועית.
יחסים מיוחדים – כאשר הפרסום נעשה כחלק מיחסי עבודה או במסגרת דיווחים פנימיים.
חובת דיווח – כאשר אדם מחויב לדווח על עניינים מסוימים, כמו עובד המדווח על עבירה בארגון.

דוגמאות מהפסיקה:

• אדם שפרסם ביקורת שלילית על עסק התבסס על חווייתו האישית וללא כוונה להכפיש – ההגנה התקבלה.
• לעומת זאת, מקרה בו עובד לשעבר פרסם טענות חסרות בסיס נגד המעסיק – ההגנה נדחתה.

פרסומים מותרים – מה החוק מתיר?

חוק איסור לשון הרע קובע מצבים מסוימים בהם הפרסום אינו מהווה עילה לתביעה, גם אם הוא עלול לפגוע במוניטין של אדם.

דוגמאות לפרסומים מותרים:
  דיווחים רשמיים של רשויות החוק.
  דברים שנאמרו בדיונים משפטיים פתוחים.
  פרסומים מוגנים לפי הדין, כמו הודעות מטעם הכנסת.

שאלות נפוצות בנושא תביעות דיבה והגנות משפטיות

 האם ניתן להגן על לשון הרע אם מדובר בדעה אישית?
  כן, בתנאי שהדעה לא מוצגת כעובדה וכי מדובר בביקורת לגיטימית.

 האם ניתן להיתבע על פרסום ברשתות חברתיות?
  בהחלט, בתי המשפט רואים בפרסומים ברשתות כפומביים וניתנים לתביעה.

 מה העונש על לשון הרע בישראל?
  החוק קובע פיצויים של עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק, ועד 100,000 ₪ אם נעשה בכוונה לפגוע.

הגנות כמו "אמת דיברתי" ו"תום לב" הן כלים משפטיים חשובים בתביעות דיבה. חשוב להכיר את התנאים לקבלתן ולהתנהל בזהירות בפרסומים ציבוריים. אם נתבעת או שאתה שוקל להגיש תביעה – מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בלשון הרע.

 זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו לקבלת ייעוץ מקצועי בהתמודדות עם תביעות דיבה!