אברהם טל- משרד עורכי דין

טובעים בתביעות - בתי המשפט בישראל מוצפים בתביעות לשון הרע

מספר תביעות לשון הרע בישראל הוכפל פי 3 במהלך העשור האחרון

מנתונים שמשרדנו ביקש וקיבל מהנהלת בתי המשפט, מכוח חוק חופש המידע, עולה כי מספר תביעות לשון הרע שהוגשו בישראל בעשור האחרון – 2010-2020 – עלה פי שלוש, מ-525 בשנת 2010 ל-1457 בשנת 2020, כפי שמפורט בטבלה להלן: 

מספר תביעות לשון הרע שנה
553 2010
552 2011
632 2012
698 2013
735 2014
791 2015
933 2016
1030 2017
1178 2018
1167 2019
1456 2020

מה הסיבות לכך? 


1. הרשתות החברתיות הסיבה הבולטת והעיקרית היא הופעתן של הרשתות החברתיות, אשר הגיעו לתפוצתן המוכרות וההמונית בתחילת העשור שעבר. 

כך, פייסבוק (מטא), שהושקה בשנת 2004 הפכה, בשנת 2009, לרשת החברתית הגדולה בעולם; טוויטר הושקה בשנת 2006 והתבססה כעבור מספר שנים כרשת החברתית השנייה בגודלה אחרי פייסבוק; WhatsApp הוקמה בשנת 2009 (ונרכשה על-ידי פייסבוק בשנת 2014) – וכך הלאה.


הרשתות החברתיות הפכו את את האפשרות לפרסם פרסומים להמון אדם, ובכלל זה פרסומי דיבה, לנגישה, זמינה, מיידית, המונית וויראלית. מכל מקלדת, מכל טלפון, בכל עת ניתן לפרסם פרסומים שמגיעים, בלחיצת מקש, למספר רב של נמענים. 


2. הפרשנות המרחיבה של החוק חוק איסור לשון הרע בישראל הוא חוק שמגדיר מהו לשון הרע באופן רחב מאוד. למעשה, כמעט כל פרסום פוגעני נחשב בחוק הישראלי כלשון הרע. כך מנוסחת ההגדרה של מהי לשון הרע בחוק הישראלי: 


לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול -

1. להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

2. לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

3. לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

4. לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;


גם בלי להיות משפטן ברור מקריאת החוק כי זוהי הגדרה חובקת כל. אל מול החוק והגדרתו הרחבה מאוד, ניסו בתי המשפט לצמצם את ההגדרה על-ידי "חקיקה שיפוטית".

כך, למשל, בתי המשפט פסקו ופוסקים כי במקרים מסוימים, קללות וגידופים, על אף שהם לשון הרע על פי הגדרת החוק, לא ייחשבו ככאלה (מנימוקים שונים); באופן דומה, נקבע בפסיקת בתי המשפט כי ביקורת צרכנית, במקרים מסוימים, לא תיחשב לשון הרע, וכך הלאה. ואולם עדיין, הפרשנות המרחיבה פותחת פתח רחב מאוד להגשתם של מאות תביעות לשון הרע בשנה. 


מעניין לבחון את מצב הדברים באנגליה, שהחוק הישראלי (שנחקק בשנת 1965) מתבסס עליה. בשנת 2013 תוקן חוק לשון הרע האנגלי כך שלשון הרע ייחשב כעילת תביעה רק אם הוא גרם או עלול לגרום בעתיד ל"נזק משמעותי" (Serious Harm). יצוין, כי לתיקון החוק בשנת 2013 קדמו שני פסקי דין בולטים (בשנים 2005 ו 2011) שקבעו כי תנאי להגדרת לשון הרע כעילת תביעה היא פרסום שגרם או עלול לגרום ל"נזק רציני" (serious harm).


החוק תוקן משום שהמחוקק האנגלי ביקש להדגיש ולהעדיף את חופש הביטוי על פני הפגיעה בשם הטוב. כמו-כן, התיקון נועד ליצור תנאי סף לתביעות לשון הרע כדי להתמודד עם ההצפה של תביעות לשון הרע המוגשות לבתי משפט על עניינים של מה בכך. 


והמספרים מדברים בעד עצמם: 

אנגליה ישראל שנה
158 553 2010
165 552 2011
186 632 2012
142 698 2013
227 735 2014
135 791 2015
112 933 2016
156 1030 2017
265 1178 2018
323 1167 2019
152 1456 2020

 

3. הרגישות הישראלית/יהודית לשם הטוב : הפרשנות המרחיבה, שנדונה לעיל, קשורה גם למקום המיוחד השמור בישראל לשם הטוב ולפגיעה בו.


רגישות זו נובעת, בראש ובראשונה, מההלכה היהודית, אשר מחשיבה לשון הרע כשקול לגילוי עריות, לעבודה זרה ולשפיכות דמים. כבר במקרא מופיע האיסור על לשון הרע (בספר ויקרא, בפרק יט, שם נכתב: "לא תלך רכיל בעמיך") ובהמשך בספרות החכמים ובעיקר בפרסומו המונומנטלי של ר' ישראל מאיר הכהן מהמאה ה 19, חפץ חיים, שהפך לכינויו של הרב.


כמובן שישנם נימוקים נוספים לעלייה הדרמטית במספר תביעות לשון הרע בישראל, ובהם גם האופי והטמפרמנט של הישראלי המצוי, שפעמים רבות הוא קולני ותוקפני.


בנוסף, העלות של ניהול משפט בישראל, ביחס למדינות עם שיטות משפט דומות לשלנו, נחשב לזול והגישה לבתי המשפט קלה יותר. כל אלה, ואחרים, מובילים לתוצאה הדרמטית לפיה במשך עשור שנים גדל מספר תביעות לשון הרע פי שלוש, ועוד היד נטויה. 


תביעות לשון הרע בבית המשפט בישראל

תביעות לשון הרע |תביעות לשון הרע בבית המשפט בישראל 2010-2020 | תביעות בבית המשפט | סטטיסטיקות תביעות לשון הרע בישראל

כל מה שצריך לדעת על הגנות בתביעות דיבה
מאת ronen.vered tal 2 באפריל 2025
כל מה שצריך לדעת על הגנות בתביעות דיבה
המדריך השלם להגשת תביעת דיבה
מאת ronen.vered tal 2 באפריל 2025
המדריך השלם להגשת תביעת דיבה
קיבלת תביעת לשון הרע? כך תוכל להגן על עצמך!
מאת ronen.vered tal 2 באפריל 2025
קיבלת תביעת לשון הרע? כך תוכל להגן על עצמך!
מה נחשב ללשון הרע וכיצד ניתן להגן על שמכם?
מאת ronen.vered tal 5 במרץ 2025
מה נחשב ללשון הרע וכיצד ניתן להגן על שמכם?
איך מזהים לשון הרע ברשתות החברתיות
מאת ronen.vered tal 5 במרץ 2025
איך מזהים לשון הרע ברשתות החברתיות
איך לבחור עורך דין לשון הרע שמתאים לכם
מאת ronen.vered tal 5 במרץ 2025
איך לבחור עורך דין לשון הרע שמתאים לכם
10 טעויות נפוצות שגורמות לתביעת לשון הרע – ואיך להימנע מהן
מאת ronen.vered tal 5 במרץ 2025
10 טעויות נפוצות שגורמות לתביעת לשון הרע – ואיך להימנע מהן
עורך דין לשון הרע והוצאת דיבה
מאת ronen.vered tal 10 בפברואר 2025
הגנת הפרטיות בעידן הדיגיטלי: כיצד ישראל מתמודדת עם אתגרי המידע בעידן המודרני
עורך דין לשון הרע והוצאת דיבה
מאת ronen.vered tal 10 בפברואר 2025
המלחמה על המקלדת: תביעות לשון הרע ברשתות החברתיות – מגמות, אתגרים והשלכות
מאת ronen.vered tal 10 בפברואר 2025
הגנה על מוניטין בעידן הדיגיטלי: אתגרים, אסטרטגיות ופתרונות בעידן הדיגיטלי, ניהול והגנה על המוניטין של אנשים ועסקים הפך לאתגר משמעותי המחייב הבנה מעמיקה של אסטרטגיות ופתרונות מתקדמים להגנה על התדמית המקוונת. המוניטין של אדם או עסק הפך לנכס קריטי המשפיע ישירות על הצלחתם. מוניטין מוגדר כתפיסה הכללית של הציבור כלפי ישות מסוימת, והוא מורכב ממכלול של חוויות, דעות ורשמים שנאספו לאורך זמן. בעולם המקוון, שבו המידע זמין ונגיש לכל, פגיעה במוניטין עלולה להתפשט במהירות ולגרום לנזק משמעותי. מחקרים מראים כי למעלה מ90% מהצרכנים קוראים ביקורות מקוונות לפני רכישה, ו-84% מהם מייחסים לביקורות אלו אמינות זהה להמלצות אישיות. המאמר יעסוק באתגרים, באסטרטגיות ובפתרונות להגנה על המוניטין של אנשים ועסקים בעידן הדיגיטלי, תוך התמקדות בחשיבות הגוברת של ניהול התדמית המקוונת והשפעתה על ההצלחה העסקית והאישית. אתגרי המוניטין בעידן הדיגיטלי האתגר המרכזי בהגנה על מוניטין דיגיטלי נעוץ במהירות התפשטות המידע ברשתות החברתיות ובפלטפורמות המקוונות. פוסט שלילי או ביקורת הרסנית יכולים להפוך ל"ויראליים" תוך שעות ספורות, ולהגיע לקהל רחב בטרם יספיק הגורם הנפגע להגיב. תוכן שלילי עשוי להתפשט מהר יותר פי כמה מתוכן חיובי ברשתות החברתיות, כאשר אנו נוטים לשתף תוכן שלילי בקלות רבה יותר. תופעה זו מחייבת עסקים ואנשים פרטיים לפתח מערכת תגובה מהירה ויעילה לניהול משברים מקוונים. בנוסף, האנונימיות ברשת מוסיפה שכבת מורכבות משמעותית לניהול המוניטין הדיגיטלי. מתחרים או גורמים זדוניים יכולים לפרסם מידע שקרי או מכפיש תחת זהות בדויה, מה שמקשה על איתורם והתמודדות משפטית מולם. כמו כן, האלגוריתמים של מנועי חיפוש, כמו גוגל, מעניקים לעיתים קרובות משקל רב לתוכן ויראלי, גם אם הוא שלילי. כתוצאה מכך, פרסומים שליליים עלולים להופיע בעמודי התוצאות הראשונים לאורך זמן, מה שמשפיע משמעותית על התדמית הדיגיטלית ויכול לגרום לנזק ארוך טווח למוניטין האישי או העסקי. המסגרת המשפטית להגנה על מוניטין החקיקה הישראלית מספקת מספר כלים משפטיים להתמודדות עם פגיעה במוניטין. חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, מהווה את המסגרת המרכזית להגנה מפני פרסומים פוגעניים, גם במרחב המקוון. החוק מאפשר תביעת פיצויים ללא הוכחת נזק בגין פרסום לשון הרע, כאשר בתי המשפט בישראל הכירו בכך שפרסום ברשתות חברתיות נחשב כ"פרסום" לעניין החוק. בנוסף, חוק עוולות מסחריות מגן מפני גניבת עין והתחזות מסחרית, תופעות שהפכו נפוצות במרחב הדיגיטלי. דוגמה בולטת לכך ניתן למצוא בת"א 55289-01-22 פרייס נ' ברק טמיר (2023), שם פסק בית המשפט השלום בבת-ים כי פרסומים שקריים בפייסבוק אודות בכירה במשרד הבריאות, לרבות טענות שילדה לא חוסן וכינויה "סייקו" ו"היפוקריטית", מהווים לשון הרע שפגעה במוניטין המקצועי שלה. בית המשפט הדגיש את חשיבות ההגנה על עובדי ציבור מפני "פרסומי כזב המופצים לכל עבר" וחייב את הנתבעת בפיצויים של למעלה מ-140,000 ש"ח. כלים טכנולוגיים לניהול וניטור מוניטין מקוון ניהול מוניטין אפקטיבי בעידן הדיגיטלי מחייב שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים המאפשרים שליטה ובקרה על התדמית המקוונת. מערכות ניטור מוניטין חכמות, כמו Google Alerts, מספקות מעקב שוטף אחר אזכורים ברשת בזמן אמת. מערכות אלו סורקות באופן אוטומטי את הרשת כולה - החל מרשתות חברתיות, דרך בלוגים ופורומים, ועד לאתרי חדשות ואתרי ביקורות. הן מזהות כל אזכור של המותג או השם ומספקות התראות מיידיות, במיוחד כאשר מתפרסם תוכן שלילי שעלול לפגוע במוניטין. בנוסף למערכות הניטור, כלי SEO מתקדמים מהווים נדבך קריטי בניהול המוניטין המקוון. כלים אלה מסייעים בדחיקת תוכן שלילי מעמודי התוצאות הראשונים במנועי החיפוש, תוך קידום תוכן חיובי. תהליך ניהול המוניטין המקוון דורש שילוב מושכל של כל הכלים הללו, יחד עם מעקב שוטף אחר מדדי ביצוע ועדכון האסטרטגיה בהתאם לתוצאות. חשוב להדגיש כי הצלחה בניהול מוניטין מקוון תלויה לא רק בשימוש בכלים הטכנולוגיים, אלא גם ביכולת לנתח את המידע המתקבל מהם ולהגיב במהירות ובאופן מקצועי לאתגרים העולים מהשטח. מדריך מעשי למשברי מוניטין התמודדות אפקטיבית עם פגיעה במוניטין מחייבת פעולה מהירה ושיטתית באמצעות פרוטוקול תגובה מובנה. התהליך מתחיל בזיהוי מדויק של מקור הפגיעה והערכת היקף הנזק הפוטנציאלי, תוך ביצוע סריקה מקיפה של כל הפלטפורמות הדיגיטליות הרלוונטיות. במקביל, חיוני לבצע תיעוד מקיף ומסודר של כל הפרסומים הפוגעניים, כולל צילומי מסך ושמירת קישורים, שעשויים לשמש כראיות בהמשך. מיד לאחר זיהוי הפגיעה, יש לפנות לפלטפורמה הרלוונטית בבקשה להסרת התוכן הפוגעני, תוך הצגת ראיות ונימוקים משפטיים מתאימים. בשלב הבא, נדרש לגבש אסטרטגיית תגובה מותאמת למקרה הספציפי, הכוללת מסרים מדויקים ואפיקי תקשורת מתאימים. לבסוף, חשוב לשתף את כל בעלי העניין הרלוונטיים - החל מהנהלת החברה, דרך עובדים ועד ללקוחות מרכזיים - במצב ובתוכנית הפעולה, כדי להבטיח תגובה אחידה ומתואמת לאירוע. חשוב לזכור שמניעת פגיעה במוניטין עדיפה על התמודדות עם נזק שכבר נגרם. חברות ואנשים פרטיים צריכים לאמץ גישה פרואקטיבית הכוללת בניית מאגר תוכן חיובי, יצירת קשרים עם מובילי דעה בתחום, והקפדה על שקיפות ותקשורת פתוחה עם הקהל. חשוב לפתח נהלים ברורים לתקשורת ברשתות החברתיות ולהכשיר את העובדים בהתאם. בשורה התחתונה, ניהול והגנה על המוניטין בימינו הפכו למשימה קריטית המחייבת התייחסות מקצועית ושיטתית. המורכבות של המרחב המקוון, יחד עם המהירות שבה מידע יכול להתפשט, מחייבת כל אדם או עסק לאמץ אסטרטגיה מקיפה לניהול המוניטין שלהם. אין די בתגובה למשברים - נדרשת גישה פרואקטיבית הכוללת ניטור שוטף, בניית נוכחות דיגיטלית חיובית, והיערכות מראש למצבי משבר. ההשקעה בכלים טכנולוגיים מתקדמים, יחד עם הבנה של המסגרת המשפטית והכנת פרוטוקולים ברורים להתמודדות עם פגיעה במוניטין, היא הכרחית להצלחה בעולם העסקי המודרני. זכרו! ההגנה על המוניטין שלכם היא השקעה בעתיד העסק והמותג האישי שלכם - אל תחכו למשבר הבא, פנו לייעוץ מתאים עוד היום.
Show More
Share by: